שלב הבתים של המונדיאל הסתיים, ולכבוד פרישתה של מרתה מנבחרת ברזיל, זה זמן טוב לפתור סוגיה חשובה - מי הכדורגלנית הגדולה ביותר בכל הזמנים? זו שהיא ה-GOAT של הענף, המוחמד עלי של כדורגל הנשים.
כדי למצוא תשובה לשאלה מורכבת כל כך, התכנסתי עם עצמי ועם גוגל, והתחלתי לדוג שמות רלוונטיים. כמובן שהזמן עושה את שלו ורבות מהכדורגלניות שהוזכרו שוב ושוב עדיין משחקות בצורה פעילה - אלכס מורגן, מייגן ראפינו וכריסטין סינקלייר לדוגמה. גם שמות מתקופות יותר רחוקות נשלפו, כמו הומארה סאווה וסאן וון האסייתיות או מישל אקרס (שנבחרה לכדורגלנית המאה ה-20 מטעם פיפ"א).
בסופו של יום, ארבעה שמות בלטו מעל כל השאר. ארבע כדורגלניות שכמעט תמיד הופיעו בראש הרשימות, אבל בקרב ביניהן לא הייתה הכרעה. פעם אחת זו דורגה ראשונה ובפעם אחרת זו דורגה שנייה. לכן, החלטתי להגדיר באיזה תחום כל אחת מהן היא הגדולה מכולם, ולהשאיר את ההצבעה הסופית לכם. מקווה שבסיום הכתבה, כבר תהיה לכם תשובה. בואו נתחיל!
הכדורגלניות מסודרות לפי הקריירה הבינלאומית שלהן, מהמוקדמת למאוחרת:
המשפיעה - מיה האם
השחקנית שללא ספק הייתה הפנים של הענף בתחילת דרכו המקצוענית (סה"כ בתחילת הניינטיז). הצלחתה וכישוריה על המגרש משכו את תשומת לבם של חובבי ספורט ברחבי העולם ועזרו להביא את כדורגל הנשים למיינסטרים. התפוצצה על המגרש הביתי במונדיאל 1999 שנערך בארצות הברית, והובילה את הנבחרת לזכייה שעד היום נחשבת לרגע המכונן ביותר בתולדות המשחק.
נתנה השראה לאינספור ילדות ונערות להתחיל לבעוט בכדור, ורבות מהכדורגלניות האמריקאיות שמככבות בעידן הנוכחי הושפעו ממנה. ב-2001 הייתה מהמייסדות של ה-WUSA, ליגת כדורגל הנשים המקצוענית הראשונה בארצות הברית, שסיפקה פלטפורמה לשחקניות ועזרה להגדיל עוד יותר את הפופולריות של הספורט. היא עמדה בשורה אחת עם כוכבי הספורט האמריקאיים, וכתוצאה מכך כיכבה באינספור פרסומות, כולל אחת זכורה במיוחד בה היא מתחרה מול מייקל ג'ורדן בשלל ענפי ספורט שונים.
היא הייתה הכדורגלנית הראשונה שזכתה בפרס שחקנית השנה בעולם של פיפ"א ופרשה בסטייל אחרי זכייה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה ב-2004, במהלך שסימן את סיום "תור הזהב" הראשון של כדורגל הנשים האמריקאי.
הדומיננטית - בירגיט פרינץ
השחקנית האירופאית היחידה ברשימה, וזו שעד היום לא נמצא לה תחליף אמיתי. מהרגע שבו החלה לשחק בקבוצת הבוגרות של פרנקפורט ובנבחרת גרמניה (ב-1993 וב-1994 בהתאמה) אי אפשר היה באמת לעצור אותה. היא הייתה כובשת שערים מדופלמת, שלא הפסיקה לקטוף תארים.
שלטה בכדורגל האירופי של אותן שנים, כשאפשר להבין זאת מהנתון המדהים הבא - היא מעולם לא הפסידה באליפויות אירופה וכתוצאה מכך זכתה ב-5 טורנירים רצופים עם הנבחרת. גם ברמה הקבוצתית לא היו לה מתחרות, והרבה בזכותה פרנקפורט היה למועדון כדורגל הנשים המצליח ביותר באירופה בתחילת שנות ה-2000 (זכה במהדורה הראשונה של ליגת האלופות).
הדומנניטיות שלה לא באה לידי ביטוי רק ביבשת הישנה - שתי הזכיות הרצופות שלה עם גרמניה במונדיאלים של 2003 ו-2007 נחשבות לאחד ממפגני העוצמה המדהימים בתולדות הענף, שגרמו גם לארצות הברית הגדולה להראות חלשה.
בזמן פרישתה, בתום מונדיאל 2011, היא הייתה מלכת שערי המונדיאלים בכל הזמנים, מלכת שערי המשחקים האולימפיים ושלוש פעמים כדורגלנית השנה של פיפ"א.
המנהיגה - אבי וומבאך
אחרי הפרישה של מיה האם וחברותיה ב-2004, נוצר ואקום בנבחרת ארצות הברית. הנבחרת הייתה זקוקה למישהי שתוכל להרשים ביכולותיה על המגרש, אבל גם להוביל ולסחוף את שאר השחקניות מחוצה לו. למקום הזה נכנסה וומבאך. המנהיגות הטבעית שלה בשילוב נוכחות קולית, נחישות ומוסר עבודה גבוה היוו השראה לחברותיה בקבוצות השונות ובנבחרת.
בנוסף לכך היא הייתה כובשת השערים המצליחה ביותר בתולדות המדינה, ועד היום 184 שעריה הבינלאומיים הם שיא לאומי. תמיד הוכיחה את יכולתה לספק שערים מכריעים במשחקים החשובים, כשהמוכר מכולם הוא שער הנגיחה בדקה ה-122 מול ברזיל ברבע גמר מונדיאל 2011. כישרון זה עזר לה לבסס את מעמדה, והרתיע מאוד את כל מי שעמדה מולה.
למרות שהפכה לשחקנית ספסל במונדיאל האחרון שלה ב-2015, היא הצליחה להגשים את חלומה האחרון, ובניצחון מול מול יפן בגמר הטורניר זכתה לשחק בדקות האחרונות. בטקס ההכתרה היא הניפה את הגביע ביחד עם הקפטנית כריסטי ראמפון (פירס), וסיימה את הקריירה בשיא.
המוכשרת - מרתה
מה לא נאמר כבר על מרטה? כדורגלנית ממדינה בה כדורגל הגברים הוא דת, אבל כדורגל הנשים בכלל לא היה קיים כשהייתה ילדה. כמו שהיא העידה על עצמה - מעולם לא הייתה כדורגלנית שהיוותה עבורה מודל לחיקוי, אך כנראה שעם כישרון מופלא כמו שלה לא צריך הרבה מעבר.
"פלה בחצאית" כמו שנהוגה לקרוא לה בברזיל, סיימה את חלקה הנבחרת בימים אלו ממש, אחרי שלא הצליחה להעפיל משלב הבתים. בגיל 37, זה היה המונדיאל השישי בקריירה שלה, כשהשיא כמובן הגיע במונדיאל 2007 בו הובילה את ברזיל עד לגמר מול גרמניה של פרינץ.
היא הפיקה את המקסימום מהקריירה שלה, וברור שאם הייתה נולדת במדינה קצת יותר מבוססת באירופה או בצפון אמריקה, גם הייתה מצליחה לזכות במונדיאל או באולימפיאדה ומורידה את הקוף מהגב. בעידן בו ה"ז'וגו בוניטו" של נבחרת הגברים כבר לא ממש קיים, מרטה הצליחה לשמור על הגחלת של מסורת הכדורגל הברזילאית.
היא מסיימת את הקריירה הבינלאומית שלה עם 6 זכיות בפרס כדורגלנית השנה, 3 זכיות בקופה אמריקה, 2 מדליות כסף אולימפיות ושיא מלכות השערים במונדיאלים לנשים ולגברים.
זה הזמן לשמוע - האם אחת מארבע המופלאות האלה היא הגדולה מכולן או שיש בכלל מישהי אחרת? מה דעתכן/ם?
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
