ברצלונה נפרדת מבוסקטס, אלבה והקאמפ נואו
(צילום: באדיבות ONE)
הסמל הכי גדול של כל מועדון הוא כנראה האצטדיון. לשם מגיעים האוהדים עשרות פעמים בשנה, בפנים התרחשו רוב רגעי השמחה והעצב. השבוע נפרדה ברצלונה מקאמפ נואו, זמנית כמובן לתקופת שיפוצים, אבל האצטדיון לא היה הסמל היחידי שהאוהדים אמרו לו שלום. הפרידה הייתה גם מג'ורדי אלבה, ומה שיותר משמעותי – גם מסרחיו בוסקטס.
"אני בטוח שזה יותר 'נתראה בקרוב' מאשר 'להתראות'", אמר בוסקטס, שתמיד יכול לחזור למועדון בתפקיד מקצועי, אבל את התקופה האחרונה בקריירה הקשר שבעוד חודש וחצי יהיה בן 35 ימשיך במקום אחר. פעם ראשונה שהוא יהיה במקום אחר בקריירה הארוכה שלו וכיוון שבוסקטס הוא ברצלונה, קשה לדמיין אותו במדים אחרים. ברצלונה היא בוסקטס.
4 צפייה בגלריה
האצטדיון לא היה הסמל היחידי שהאוהדים אמרו לו שלום. אלבה ובוסקטס נפרדים מברצלונה
(צילום: EPA/Enric Fontcuberta)
722 הופעות בכל המסגרות, מקום שלישי בהיסטוריה של בארסה אחרי לאו מסי וצ'אבי, ממש מעל אנדרס אינייסטה. קפטן שהיה חלק מרכזי מאז עלה לקבוצת הבוגרים לפני 15 שנים. צ'אבי ואינייסטה תמיד יהיו השניים שידובר בהם בזיכרון ימי הטיקי־טאקה, אבל מבחינה רעיונית, סגנונית, בוסקטס הוא ההתאמה המושלמת לסגנון הכדורגל שהביא את ברצלונה להיות הקבוצה הטובה בעולם.
אוהבי כדורגל צעירים שרואים בעיקר תקצירים מהעבר ולא משחקים שלמים אולי לא יכולים לתפוס עד הסוף את גדולתו של בוסקטס. הם נכנסים לטיקטוק ורואים שערים, בישולים, דריבלים מרהיבים, אבל בוסקטס מסמל משהו אחר לגמרי, שאפשר לומר שהופך את ההצלחה שלו, את ההכרה בו, לגדולה עוד יותר. הרי קל לנו להתלהב מפעולות גרנדיוזיות, הן ויראליות, אבל בוסקטס היה כל כך טוב שהוא לא היה זקוק לגרנדיוזיות. הוא מעולם לא הבקיע יותר משני שערי ליגה בעונה, אבל עדיין היה אחד השחקנים הטובים ביותר שיש.
בלי נגיעה מיותרת
השמועה אומרת שבוסקטס מעולם לא נגע בכדור פעם אחת יותר מדי, וכשאין נגיעה מיותרת יש אפקטיביות ולא נכנסים לצרות. הוא תמיד היה במקום הנכון, בעיקר בזמן הנעת הכדור של בארסה, ולכן תמיד היה קל לו, ולה, להשתחרר מלחץ היריבות. הגוף של בוסקטס תמיד היה מוכן לא רק למהלך הבא אלא גם לזה שיבוא אחריו, כך שהוא היה צעד לפני כולם – לא בזכות מהירות אלא בזכות המוח. הוא תמיד ידע איפה הכדור נמצא, לאן הכדור ילך, איפה השחקנים האחרים בקבוצה שלו והיכן ממוקמים השחקנים של הקבוצה היריבה. העיניים סורקות, המוח מעבד, ואז אין צורך להיות מהיר יותר כיוון שהמסירה תמיד נכונה, מדויקת, בעוצמה מיטבית ובלי אפשרות לעצור אותה.
לכל זאת הייתה תמיד מצורפת יכולת ייחודית, נדירה ממש. לשחקני כדורגל הרבה יותר קשה לתפקד תחת משחק לחץ מסיבי של היריבה. האמת, הדבר נכון כנראה בכל תחום בחיים, אבל בספורט קל לנו להבחין בכך. השחקנים האחרים מסתערים לכיוונך, יש הרבה פחות זמן לחשוב או להוציא לפועל מהלך שכבר חשבת עליו. אצל בוסקטס ההפך הוא הנכון. בזמן שלאחרים קשה תחת לחץ, הוא נהיה טוב יותר, מנצל את הסיטואציה לטובתו. זו גדולה מיוחדת.
הגדולה הזו הפכה את בוסקטס לחלום עבור מאמני ברצלונה השונים. מפפ גווארדיולה, שהעלה אותו לקבוצה הבוגרת גם כשהיו כאלה שלא הבינו למה דווקא את בוסקטס, ועד צ'אבי, מי שהיה מחליפו של גווארדיולה כשחקן ונפרד ממנו עכשיו כמאמן. "מדובר באגדה", אמר צ'אבי לא מזמן. "אין דרך אחרת להגדיר את סרחיו בוסקטס".
ומה עם מפתח חלופי?
כבר תקופה הארוכה שלדפי האינטרנט והעיתונים נזרקים שמות של מחליפים אפשריים לבוסקטס בברצלונה. שמות כמו מרטין סובימנדי מסוסיאדד, סופיאן אמרבאט שהצטייין בנבחרת מרוקו במונדיאל, רובן נבש של וולבס ונבחרת פורטוגל, אילקאי גונדואן שמסיים חוזה במנצ'סטר סיטי ועוד רבים אחרים. את מי ברצלונה צריכה? זאת השאלה שצ'אבי עצמו נשאל עליה בשבת האחרונה והתשובה שלו הייתה "מי שהכי שלם".
כי זה היה בוסקטס בימים הטובים, שלם. "אם אנחנו רוצים להתחרות כמו שצריך בעונה הבאה אנחנו חייבים את החלק הזה", הוסיף צ'אבי על המחליף העתידי של בוסקטס. "אנחנו חייבים למצוא את החלק הזה, הוא המפתח".
ביום ראשון תהיה זו ההזדמנות האחרונה של בוסקטס ללבוש את מדי ברצלונה, במחזור האחרון מול סלטה ויגו, אותה יריבה מולה הופיע גם מסי בפעם האחרונה במדי בארסה. מסי אולי יחזור, את זה נדע במהלך הקיץ, בוסקטס ימשיך במקום אחר, אחרי לא פחות מ־32 תארים במועדון היחיד שבו שיחק כדורגל מקצועני, כולל 9 אליפויות ו־3 זכיות בצ'מפיונס. "תמיד חלמתי לשחק באצטדיון הזה", אמר בוסקטס בפרידה המשולשת ממנו, מג'ורדי אלבה ומקאמפ נואו. "אף אחד, לעולם, לא יוכל לקחת ממני את הכבוד של לשחק בקבוצה הטובה בעולם. אני עוזב אחרי שהמציאות עלתה על כל הציפיות שהיו לי כילד".
המציאות גם עלתה על הציפיות של רוב אנשי המקצוע שניסו לנתח את בוסקטס כשחקן צעיר. עם הזמן כולם הבינו שיש בקשר משהו שלא קיים אצל אחרים, משהו שמתבטא בציטוט המפורסם של מאמן נבחרת ספרד לשעבר ויסנטה דל בוסקה: "כשאתה רואה את המשחק אתה לא רואה את בוסקטס, אבל כשאתה רואה את בוסקטס אתה רואה את כל המשחק". ייקח עוד המון זמן, אם בכלל, עד שנראה מישהו שישחק את התפקיד בדיוק כמוהו.
