"לכל אדם יש גורל, ואין לו שליטה על הגורל הזה. אחד נולד במדינה מבוססת, דמוקרטית ויציבה, האחר נולד לתוך מלחמה וצריך לפעול לפי החוקים שלה, אפילו אם הוא לא רוצה בזה. אנחנו, שבט הנואר בדרום סודן, נולדנו לחיי נדודים, לעבור ממדינה למדינה לפי ההתפתחויות בדרך. אפשר להגיד שהמזל הוא חלק מהעניין".
עוד כתבות במדור "המסלול המהיר":
קוראים לו צוקריאנפון טיפ (25), אבל בקרב הקהילה המקיפה אותו, משפחת האתלטיקה של מכבי חיפה, מכנים אותו בשם מקוצר וקליל - ראיין טיפ. באליפות ישראל האחרונה, שנערכה בסוף חודש יולי באצטדיון גבעת-רם בירושלים, הוא היה המנצח האלמוני ביותר עבור רוב הצופים: בהיעדרו של הכישרון הצעיר הגדול נועם ממו, בתום ריצת 800 מטר בישר לוח התוצאות על ניצחונו של טיפ, בתוצאה של 1:54.32 דקות, לפני נדב הדס מאתלטי הנגב. לא תוצאה איכותית במיוחד, אבל מטרתה של הריצה הטקטית הייתה ברורה: מדליית זהב.
8 צפייה בגלריה
ראיין חוצה ראשון את קו הגמר באליפות ישראל. זכה באליפות אבל לא קיבל מדליה
(צילם: מקסים דופלי, באדיבות איגוד האתלטיקה)
רגע, אבל הוא בכלל זכאי לתואר אלוף ישראל ולמדליה הזו? "מאחר שהמעמד שלי בישראל הוא 'תושב ארעי', הסתפקתי בניצחון, אבל התואר הלך להדס שהגיע אחריי והמדליות חולקו בהתאם", מסביר ראיין. "לעולם לא אוכל לזכות בתואר עד שאקבל, אם אקבל, אזרחות ישראלית. למרות שלא היו לי אשליות מול המציאות, מדובר בכל זאת בצביטה קטנה בלב".
אגב, בינתיים הדס עבר להתאמן אצל אהרון שבתייב, מאמנו של ראיין. "התוצאה הישירה היא שהאימון בשניים משפר את היכולות של שנינו", אומר טיפ, ששיאו האישי הוא 1:52.00. "אני עדיין רחוק מניצול היכולות שלי, הן עוד לא באו לידי ביטוי".
כהמשך לדברים בפתיחה על גורל האדם ומזלו, ראיין מספר על דרכי ההתמודדות: "מאמא שלי למדתי שבכל מקום שאתה נולד בו, אתה צריך את היצר להתמודד עם הקשיים הטבעיים. אפילו שאולי לא תוכל להשיג שליטה מקסימלית, היכולת להתמודד היא סוג של תגובה חיובית, עד כמה שאפשר". למרות שאי אפשר לדעת בשלב כזה, ואולי מוגזם להיתלות באילנות גבוהים, לראיין באמת יש גם מחשבות אופטימיות. לכו תדעו מה יקרה בעתיד - ראו מקרה לונה צ'מטאי סלפטר, שהתחילה להתחרות באתלטיקה כחובבנית בישראל והגיעה לפסגה.
מסע הנדודים של משפחת טיפ
ראיין לא זוכר את ילדותו בדרום סודן. הוא היה בן שנתיים כשפרצה מלחמת האזרחים, ודודו, אחי אביו, נרצח. "הבנתי מהסיפורים שהמשפחה כולה הייתה בסכנה", הוא מספר. "יום אחד אבי נעלם מהבית, דבר שהיה ידוע מראש רק לאמי, בניסיון להגיע למצרים. הוא יצא לשם כדי לבדוק את האפשרות להעביר את כל המשפחה, אמא ושבעה ילדים. הייתי הבן האמצעי. ואכן הגענו לקהיר בתקווה לנהל חיים רגועים יותר. אבי כבר הסתדר שם בעבודה כנהג, אמא עבדה בניקיון, אנחנו למדנו בבית הספר. במשך הזמן התברר שהמצרים שונאים אותנו בגלל צבע העור שלנו. לא פעם הכו אותי בלי סיבה בדרך לבית הספר. הבנו שמסוכן להישאר במצרים".
"לי ולמשפחתי אין אפילו תעודות פליט, אלא רק 'תושב ארעי', ולכן אני לא יכול לצאת לחו"ל כדי לשפר תוצאות", מספר ראיין. הוא מרחיב על היכולות האתלטיות של הסודנים: "לעמים רבים יש את הייחוד שלהם. הסודנים מצטיינים ב-800 ו-1,500 מטר. הם גבוהים ומהירים. אני 'רק' 1.81, אבל עדיין גבוה בהשוואה לאתלטים ישראלים אחרים במרחקים הבינוניים"
"ידענו שחייבים להמשיך", מתאר ראיין. "אבא שוב נעלם. רק אמא ידעה שהוא יצא לבדוק את התנאים בישראל. זה עלה לו בישיבה של שנה בכלא 'סהרונים'. משם הוא המשיך לאילת והתחיל לעבוד שם. הוא שמר על קשר טלפוני עם המשפחה במצרים והמתין לשעת הכושר כדי שנצא לישראל. הבדואים הסיעו אותנו עד לגבול. אני זוכר איך השקיטו אותנו כדי שלא נעשה רעש וניתפס. אני לא יודע בדיוק מדוע, אבל לא מנעו מאיתנו להיכנס לישראל כשהייתי בן שמונה ואפילו הובילו אותנו ישירות לבדיקות רפואיות בבית החולים סורוקה. התחלנו בנדודים עד שהתחברנו לאבא באילת".
ראוי להתעכב על המוצא של ראיין. שימו לב: אלוף העולם הנוכחי ב-800 מטר הוא הקנדי בהווה והסודני במקור, מרקו ארופ המצוין, שכמו ראיין עשה את הדרך מסודן למצרים, ובהמשך פנה לקנדה; לפני כן, באולימפיאדת בייג'ינג 2008, איסמעיל אחמד איסמעיל הביא מדליית כסף לסודן במרחק הזה, ובטקס הפתיחה מי שהתכבד לשאת את דגל ארה"ב היה לופז לומונג, מומחה 800 ו-1,500 שברח מדרום סודן בגלל מלחמת האזרחים האכזרית; במשחקי טוקיו 2020 פרצה לתודעה, בגיל 19 בלבד, אלופה אמריקאית חדשה ב-800, אתינג מו, שאמנם נולדה בניו-ג'רזי, אבל משפחתה הגיעה מדרום סודן; אפילו ג'מאל עבדלמאג'י מוחמד ממועדון הסמטה ת"א, שמשתתף בקביעות בתחרויות האתלטיקה הגדולות במדי נבחרת הפליטים, הוא פליט מדארפור.
"לי ולמשפחתי אין אפילו תעודות פליט, אלא רק 'תושב ארעי', ולכן אני לא יכול לצאת לחו"ל כדי לשפר תוצאות", מספר ראיין. הוא מרחיב על היכולות האתלטיות של הסודנים: "לעמים רבים יש את הייחוד שלהם. הסודנים מצטיינים ב-800 ו-1,500 מטר. הם גבוהים ומהירים. אני 'רק' 1.81, אבל עדיין גבוה בהשוואה לאתלטים ישראלים אחרים במרחקים הבינוניים".
שבתייב, מאמנו במכבי חיפה, התרשם מאוד מראיין עוד במפגש הראשון ביניהם, לפני קצת יותר מחמש שנים. "חוסר היכולת שלו לצאת לחו"ל הוא קריטי מאוד", הוא מסביר. "אתלט לא יכול להתקדם אם אין מי שיאתגר אותו. לכן, פרט לחשיבות האנושית בפתיחת גבול הארץ לתחרויות בחו"ל, היא גם קובעת מאוד בכל הנוגע למיצוי היכולות שלו. כבר לפני שנתיים עשיתי לו מבחן יבש של יכולות ב-800, והוא הסתובב באזור 1:50 דקות, תוצאה שכמעט לא מושגת בארץ. הריצה שלו מאוד מגוונת, כי הוא גם ספרינטר לא רע לגמרי".
8 צפייה בגלריה
ראיין טיפ וחברתו קטלין קליפצקי. "בשבילי היא לא רק בת זוג, אלא מנטורית באתלטיקה"
(צילום: אלעד גרשגורן)
רותם גנוסר, מנהל מועדון הסמטה, משמש במקביל בתפקיד מפתיע במיוחד: התאחדות האתלטיקה הבינלאומית בחרה בו כמנהל הקבוע של נבחרת הפליטים הבינלאומית. זה התחיל במשימה חד-פעמית באליפות העולם בדוחא ב-2019 ונמשך לתפקיד רשמי.
רותם, בנה של אלופת ישראל בעבר בקפיצה לגובה, רות זלוצ'נקו, מספר שלפני כשנתיים הציע לראיין להצטרף למבחנים לנבחרת הפליטים. "ראינו בו מועמד טוב, אבל אז התברר שהמסמך היחיד ברשותו, שמספר למעשה את סיפור הגעתו, הוא מעמדו כתושב ארעי בישראל. נאלצנו לרדת מהאופציה עד שמעמדו ישתנה", אומר גנוסר. הדבר גם מנע מהאתלט חצי משכורת קבועה שאותה משלמת ההתאחדות לחברי הנבחרת, כדי לסייע להם להקדיש זמן לאימונים.
האהבה הגדולה של ראיין
ייתכן שהשינוי במעמדו, שאולי גם ישפיע על הקריירה האפשרית באתלטיקה, יגיע בכלל מכיוון אחר. חברתו לחיים כבר זמן רב היא קטלין קליפצקי, מעצבת אופנה צברית ממוצא אוקראיני-רוסי. לפני חודש השניים חגגו את אירוסיהם.
8 צפייה בגלריה
כמו ראיין גם הוא עשה את הדרך מסודן למצרים, רק שבהמשך פנה לקנדה. מרקו ארופ
(צילום: Steph Chambers/Getty Images)
"בשבילי היא לא רק בת זוג, אלא מנטורית באתלטיקה", אומר ראיין באושר. "אין תחרות שלי שהיא לא מגיעה אליה. יש לה גם חלק בתזונה הספורטיבית שלי". השניים הכירו בגיל 16, נפרדו לתקופה מסוימת, וכאשר ראיין עבר לגור בחיפה הם נפגשו שוב ומאז לא נפרדו.
"הוא מקפיד לקרוא לי בשם המלא, בלי קיצורים", מספרת קטלין, שהיא בת גילו של ראיין. השניים הכירו לפני 9 שנים, בטיול משפחות בכנרת. "זו לא הייתה אהבה במבט ראשון, אבל זו הייתה חברות ממבט ראשון", היא נזכרת. קטלין, ששימשה בשירותה הצבאי כחובשת פלוגת טירונים, מספרת כי האהבה הגיעה לפני למעלה משנתיים, כשראיין עבר לחיפה. "הוא חידש את הקשר, התכתבנו והבנתי שהוא רוצה להתחיל איתי. גם מצידי זה היה בסדר, כי ראיין הוא לא רק מצטיין, אלא בחור אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן, במיוחד בהשוואה לגיל שלו, שיכול להגיע רחוק בהרבה תחומים".
"למעשה, רק לפני שלוש שנים הוא קיבל מעמד של תושב ארעי. עד אז לא היה לו שום מעמד, אבל זה לא שינה לי", הוסיפה הגירלפרנד. "אני מסתכלת מי הבן-אדם וראיין אדם ראוי. אין לי שום בעיה עם המעמד שלו. החתונה שלנו תהיה בארץ, כי בינתיים הוא מנוע מלצאת לחו"ל. אני מניחה שאחרי החתונה הוא יקבל אזרחות, אבל זה ייקח כמה שנים. אם יגיע להישגים באתלטיקה ויגישו בקשה לזרז את זה כדי שייצג את המדינה, אולי זה יעזור לקיצור תהליכים".
ראיין מסביר איך הגיע למועדון: "באתי בעקבות אחי, דונדיק, שלמד בטכניון. הוא ניסה להיות אתלט אצל אהרון שבתייב, ובינתיים סיים את התואר בהנדסת מכונות, יצא לעבוד ואמר שלדעתו אני אמור להיות אתלט טוב ממנו. הוא יצר את הקשר עם אהרון. כבר בפגישה הראשונה אהרון אמר: 'יש לנו על מה לעבוד', הבין את היכולות שלי. למשל, השיא שלי ב-100 מטר בלי אימונים מיוחדים הוא 11.13 שניות, 200 מטר בסביבות 22 שניות ו-400 באזור ה-48.50. אלו נתונים שנותנים תקווה להצלחה ב-800". האתלטיקה תופסת רק מחצית מיומו הארוך של ראיין. "כל יום אני עובד כעוזר לחשמלאי בין השעות 8:00 ל-15:30 ורק אחר כך מגיע לאימון".
רועי שווץ, המנכ"ל האחראי לענפים האולימפיים במכבי חיפה, נזכר כי כבר בימים הראשונים של ראיין במועדון, אנשיו קלטו את הכישרון. "ראינו את הפוטנציאל שלו כאתלט, ולא פחות - כאדם שייצג אותנו בחו"ל", אומר שווץ. "אנחנו רק מחכים לחתונה של קטלין ושלו כדי שיהיו לי ביד מסמכים וסיבות לפעול לאזרוחו. הוא יקבל את כל העזרה הדרושה כדי שיוכר כישראלי. הוא אחד הכלים החזקים שלנו".
נכון, חובבי האתלטיקה בארץ מצפים דווקא מהצעיר הכישרוני נועם ממו לנפץ סוף-סוף את השיא הישראלי הוותיק ביותר, שקבע עוז כץ לפני 40 שנה, 1:47.80, ולהחליפו במשהו טרי יותר. מכבי חיפה וצוקריאנפון נותנים לממו הרבה כבוד, אבל משוכנעים כי גם הם במרוץ לשיא. רק תנו לו להשתתף בתחרויות בינלאומיות. ושיהיה במזל, לא רק בחתונה.
פורסם לראשונה: 10:54, 22.09.23
