השואו־ביזיונרים
כלפון, אבו־עלי וכוכב הרוק
סוגיית האלימות במגרשי הכדורגל הועלתה לאחרונה בעוד פורום רב־משתתפים, כנהוג במולדת הברברת, תחת הכותרת: "די לענישה הקולקטיבית". זהו רעיון חדשני ומעניין אחרי תוכנית הנפל הקודמת של מינהלת הליגות, שחייבה את ערוצי הספורט לשדר קולות של אוהדים במשחקים בלי קהל. כלומר, אפשר היה לקרוא לפורום: "די לעוואנטה הפיקטיבית". מי שגנב את ההצגה, במובן הדרמטי והפתטי של המילה, היה יו"ר המינהלת ארז כלפון.
"האם יעלה על דעת כל מי שיושב בדין, כי בשל שישה מתפרעים אשר צעקו או התפרעו בתיאטרון באר־שבע, ייגזר על התיאטרון לערוך הצגות ללא קהל?" שאל כלפון את שומעיו, והוסיף: "או שייגזר על מנויים מבאר־שבע עונש קולקטיבי – לצפות בהצגת רדיוס בחיפה, בת"א או בכל עיר אחרת, על התנהגותם של שישה מתפרעים?"... אכן שאלה מגוחכת והקבלה מופרכת.
התשובה כמובן שלילית, אך לא מהסיבות שהמחזאי כיוון אליהן. תרחיש כזה לא יעלה על הדעת, משום שלתיאטרון באר־שבע לא מגיעים צופים רעולי פנים עם אבוקות או בלי חולצות, שמשמיעים שירי זימה וקללות, ומאחורי הבמה אין יציע למנויי אולטראס, שממנו משליכים על השחקנים כוסות משקה ומציתים.
גם האופציה של הצגות ברדיוס בגלל שישה מתפרעים אינה רלוונטית, כי מנויי תיאטרון באר־שבע לא באים להצגה בשביל להקניט את מנויי תיאטרון חיפה, ת"א או כל עיר אחרת. שם אין מצב שמיד אחרי עליית המסך יעלה מסך עשן, ולא יעלה על הדעת להתקין רשתות בין היציע לשחקנים, כפי שהחליטו כלפון וחבריו טרם נפלו ברשת.
אבל שיא ההיתממות של יו"ר המינהלת היה בהתעלמות מהקאסט שלו. בין בעלי המניות של איזה תיאטרון תמצאו טיפוסים כמו סעיד בסול, הבעלים של בני־ריינה, שמנסה להיפטר משחקן ונשמע אומר לו בהקלטה: "אביא לכאן שלושה אנשים והם יטפלו בך"? אולי בתיאטרון הסימטה.
לפי התלונה שהגיש השחקן במשטרה, בסול גם נתן לו שתי סטירות. אבו־עלי מריינה מכחיש, אך כדי לצלול לתוך עולם הדימויים שלו כדאי לחזור לדברים שאמר בקיץ, כשרשם העמותות נטל מקבוצתו את אישור הניהול התקין כי לא הגישה את המסמכים הדרושים. "אני מממן את הקבוצה מהכספים הפרטיים", הגיב אז הבעלים של בני־ריינה, "ובסוף בא אחד שיושב במשרד, קם בבוקר לא טוב, אשתו נתנה לו סטירה או לא יודע מה, ועכשיו אני הקורבן"... וזה מה שאמר בסול על שחקניו רק לפני שבועיים: "יש שניים־שלושה שחושבים שריינה זה חוג או קייטנה. זו התנהגות חרא, יש אצלנו שחקנים עם אופי זבל". עם סגנון הדיבור הזה לשוחר התיאטרון כלפון אין בעיה, אולי כי הטקסטים מזכירים את עלובי החיים.
האם מנהלי מוסד אמנותי כלשהו היו נותנים במה לאחד כמו חבר המינהלת איציק ניסנוב, שלפי דוח השופט הרביעי בדרבי, אביעד שילוח, "ירק לעבר דובר מכבי ת"א"? המחזה עצמו, כפי שהוצג אתמול בביה"ד המשמעתי, מזכיר קצת את יצירותיו של וויליאם שייקספיר.
ניסנוב: "לא באמת ירקתי על הבן אדם, עשיתי טפו ואמרתי אפס". השופט שילוח: "איציק עשה תנועה של יריקה. אני לא יכול למדוד את כמות הרוק שיצא. ראיתי את זה הרבה יותר מטפו. זה היה ממש אגרסיבי"... כך נראה הניסיון האחרון של בעלי הפועל ת"א להוכיח לרוכשים החדשים של המועדון כי לא נס ליחו. ומה אומר על העניין מנהל תיאטרון הפרינג', כלפון? בולע את הרוק.
המטבחון
המ"מ סולימאן והסגן מימון
על המהפכה שיחולל בהתאחדות היו"ר הנכנס שינו זוארץ, ניתן היה ללמוד משני מינויים חדשים: באסם סולימאן מנצרת הוכתר כמ"מ, ושמעון מימון מחולון ישמש כסגן. עם ידי ימין כאלה, עדיף שתי ידיים שמאליות.
"באסם, אח יקר של כולנו, אוהב אדם באשר הוא אדם, בשר מבשרו של הכדורגל הישראלי", הכריז היו"ר הטרי של הענף הצמחוני, מה שמחייב את הוצאת הבשר מהמקפיא. "נמאס לנו מהיחס המשפיל שאנחנו מקבלים מבקרת התקציבים בגלל שאנחנו ערבים", התבכיין סולימאן כשניהל את מכבי אחי נצרת בשנת 2000, אף שהבעיה ממש לא הייתה הערביות אלא הערבויות. ב־2001 עיקל מס הכנסה את חשבונו של סולימאן עצמו, וחודשים ספורים אחר כך הפחית ביה"ד של ההתאחדות חמש נקודות ממאזן הקבוצה, קנס אותה ב־40 אלף שקל והרחיק את סולימאן לשנה, בשל עבירות על תקנון הרשות לבקרת תקציבים. הוא עירער לביה"ד העליון, ונדחה.
גם בצד המשמעתי הטביע אח של שינו את חותמו באותה תקופה. זה קרה במשחק נגד בני־סכנין, כשהסתער על השופט וצרח: "באת לדפוק אותנו, אני אראה לך". בתמונות שהנציחו את האירוע נראים מספר אנשים מחזיקים את היו"ר אחוז האמוק מנצרת, וביה"ד גזר עליו הרחקה מהמגרשים עד סוף העונה. כלומר, הכדורגל הישראלי נאלץ לתפקד ללא בשר מבשרו במשך חצי שנה.
והסגן מימון? התחמן שהפך את כדורגל הנשים בארץ לבדיחה עצובה, הוא לא רק איש סודו של היו"ר החדש, אלא גם האחראי ל"קומבינת זוארץ", שסללה את דרכו לכס היו"ר בקדנציה הקודמת, אף שנפסל לתפקיד בשל ניגוד עניינים. מה עשה חכם מימון? התנדב לשמש כמועמד קש.
זה אותו עסקן ממכבי לזרוס חולון, שהועמד פעם לדין אחרי שצווח על שופט: "אפס, ליצן, אבא של הזבלים", שהלך מכות באמצע הרחוב עם יו"ר צפרירים חולון שטרן חלובה, ושחבר ההנהלה נתן סלובטיק טען כי קיבל ממנו הודעה במשיבון: "אתה משחק באש, שאני לא אוציא לך את הראש מהמקום, אל תתעסק איתי". כמה שנים לאחר מכן ניהל מימון שיחה ג'נטלמנית עם ויקטור יונה מהפועל ירושלים, במהלך האספה הכללית של ההתאחדות, וכוחות יס"מ הוזעקו כדי להרגיע את הרוחות. "מי אתה שתאיים עליי, אה?" אמר מימון, ויונה הגיב: "יא אפס, סתום ת'פה יא זבל".
ברכות ל־ס' ולמ"מ של זוארץ, בהצלחה גם ליס"מ.
המשפחתון
מאיר לוי משוויץ בילד
"רוצים להיות שניר לוי?" כך נכתב בגדול במודעה שפורסמה ביום שישי האחרון בעמוד הפייסבוק של איגוד השופטים, לצד צילום של השופט ומאחוריו שחקני מכבי חיפה. והיו גם פרטים קצת מלחיצים: "מקומות אחרונים לקורס שופטים באזור הדרום", כולל הזמנה ליום ראיונות, ושמו של איש הקשר, אחד בשם מאיר לוי.
בשבת הגיע הדרבי התל־אביבי, עם שני פנדלים שרק הילד ראה. וביום ראשון בפייסבוק של האיגוד שוב התגאו: "אמש הגיע שניר לוי לראיון בגמר המשחק המרכזי בערוץ 5, הוא ענה ברוגע ובביטחון על כל השאלות הקשות מהמשחק, לקח אחריות מלאה וידע להסביר במקצועיות בדיוק מה ולמה קרה".
מוסר השכל: אם תתקבלו לקורס ותהפכו לשופטים גרועים, אין שום בעיה. העיקר שבראיון הקבלה תדברו ברוגע ובביטחון, ותשמרו על קשר עם אבאל'ה.
המתחזקים
הרב, שהר והאות מהשמיים
רבים נוטים משום מה לחשוב שאת החיזוק הגדול של ינואר עשתה מכבי חיפה עם דיא סבע. שטויות. בהודעה שהפיצה לתקשורת "דוברות הרב ניצן ראובן, ראש מוסדות אהבת שלום", מופיע ציטוט של הרב והכדורגלן לשעבר: "שחקני מכבי חיפה מתחזקים גם בפן הרוחני וגם במגרש, הבחירה להתאחד סביב תורת ישראל מרוממת את הרוח והנפש".
עוד נאמר בהודעה כי "הרב ראובן, המקורב לשחקנים רבים בקבוצה ולידוענים, ערך שיעור תורה בביתו של סאן מנחם, בהשתתפות נטע לביא, דין דוד, עומר אצילי, בן סהר, דולב חזיזה, ינון אליהו ועוד". כתימוכין, צורפו שני סרטונים. באחד נראים שחקני מכבי חיפה עומדים סביב שולחן עמוס בתקרובת וחוזרים אחרי הרב בתפילה: "אנא ה' הושיעה נא"; ובשני מניח לביא את ראשו בחיקו של הרב, ומקבל ברכה אישית לפני ההמראה ליפן. ברק בכר לא הגיע, וחסך מכולם את הבדיחה הקורעת על הצ'ופסטיקס.
עם זאת, חדי העין בוודאי הבחינו כי בהודעת הרב ראובן כונה אחד הנוכחים "בן סהר", בסמך! אף על פי שכבר לפני יותר מעשור שינה את שמו לשהר, בשין, בהמלצת אנשי דת, כסגולה לבלימת הדעיכה בכמות השערים שכבש. הדבר מוזר שבעתיים כשנזכרים שלא מזמן המליץ הרב ראובן לזמר אייל גולן לשנות את שמו לאיל, עם יוד אחת בלבד (ככתוב בתהילים: "כאיל תערוג על אפיקי מים"), והסביר: "השם של האדם גורם לו להשפעה גדולה".
אז נכון, לבן שהר כבר לא יעזור אפילו שינוי השם לבן שער, אבל כל עוד הוא נשאר במכבי חיפה רק בשביל התפילות, הגיע הזמן לחשוב על מחווה לבעלים ולקרוא לעצמו בן שחר.
מילה זו מילה
"הם אפילו לא ניסו לשחק"
קפטן בית"ר ירושלים אופיר קריאף מסכם את ההפסד 2:0 להפועל חדרה, ומוכיח שלניסיון בכדורגל אין שום משמעות
