הדרבי הוא מעל הכל, המשפט הקבוע שנשמע לפני כל מפגש בין מכבי להפועל ת"א, זה שההנהלות מחלחלות כלפי מטה והאוהדים דואגים להבהיר לשחקנים. היריבות המקצועית גדולה; הכל מסביב תוסס, לחוץ, גועש ורועש.
אבל גם אחרי כל מה ששתי הקבוצות העבירו אותנו בשנים האחרונות, כולל השיאים בגמר הפלייאוף, אפשר לומר שדרבי כמו שיהיה הערב (21:00) עוד לא ראינו. היכל מנורה מבטחים יארח צהובים ואדומים שהניצחון חשוב להם יותר מתמיד, כשעל הפרק לא רק כבוד זמני, פרק קטן בהיסטוריה, אלא רגע שעשוי לסמל שינויים מרחיקי לכת ביחסי הכוחות בכדורסל הישראלי.
משהו השתנה בענף. פתאום המועדון הצהוב כבר לא בעליונות מלאה ומוחלטת, לפחות על הנייר, וקבוצות אחרות, כמו הפועל ת"א והפועל ירושלים, התחמשו בבעלים עשיר ובאות להילחם בשיא הרצינות על כל התארים, כולל היורוקאפ שמוביל ליורוליג. אם בעבר הפערים בתקציבים היו עצומים, כמעט בלתי ניתנים לסגירה, כעת הפועל ת"א מעמידה תקציב שנתי שמתקרב מאוד לזה של הצהובים, ואם מסתכלים על תקציב השחקנים לבדו, התקרה הזאת נשברה כבר בקיץ: הצהובים נאלצו להיפרד מכל הזרים המובילים מהשנתיים הקודמות ולא ממש הצליחו להביא להם מחליפים ראויים, גם בראייה כלכלית וגם מאחר שהמצב הביטחוני הקשה על צירוף כוכבים, בעוד האדומים התפרעו לחלוטין עם חוזי עתק לשחקנים ברמת יורוליג, פלוס וטרן מה־NBA בדמות פטריק בברלי. אפילו מאמן ברמה חסרת תקדים בארץ בדמות דימיטריס איטודיס הגיע למועדון.
שנתיים ברציפות שהיריבות הגדולה של הכדורסל הישראלי מוכרעת בסדרת גמר הפלייאוף, ובשני המקרים הצד הצהוב חגג. אבל ניצחון הערב באולם של היריבה, שעשוי להפוך לאולם שלהם בקרוב מאוד, יכול להעניק לאדומים רוח גבית וכוח הרתעה, ואלו דברים מהותיים שאי־אפשר לקנות בכסף. כשמוסיפים את הדכדוך האירופי של מכבי ואת הנטייה של הפועל לייצר פרשה אחר פרשה שמפריעות להתנהלות, מקבלים משחק עם פוטנציאל אדיר.
ציפיות: בחזרה ללחם והחמאה
לאורך השנים, במכבי ת"א תמיד הצהירו שהמטרה המרכזית של הקבוצה היא לזכות בכל התארים שמונחים על השולחן. המוטו לא השתנה, אבל גם אם אף אחד שם לא יודה בקול רם בעובדה שאירופה כבר אבודה השנה – לא רק הזכייה עצמה, אלא עצם ההגעה לפלייאוף היורוליג – סביר להניח שבחדרי חדרים הוא יכיר בזה שהסיכוי אפסי. הצהובים ילכו בכל הכוח על הגביע והאליפות, כל מה שנשאר להם בעצם, וגם דאבל שתמיד היה הלחם והחמאה שלהם.
לעומת זאת, הפועל ת"א של השנים האחרונות, אחרי השדרוג המקצועי, קיוותה שהדבר יבוא לידי ביטוי עם איזשהו תואר חדש שיתווסף לארון המאובק, עם עדיפות לצלחת האליפות שבה לא זכתה מאז 1969. כאמור, בשנתיים החולפות זה היה קרוב מתמיד, אבל לבסוף האדומים נשארו רק עם המחמאות. כעת, הן כבר לא מספיקות. אם זה ייגמר בלי תארים, יהיה מדובר בכישלון ענק של האדומים. הפעם יש להם הזדמנות גדולה מתמיד לעשות את זה, והציפיות בשמיים. הבעלים עופר ינאי אפילו הצהיר יותר מפעם אחת שהמטרות הן זכייה ביורוקאפ, באליפות ובגביע.
קהל: אש, עם עשן
עם היריבות הגדולה שרק צמחה בשנים האחרונות, התעצמו גם הפעולות החריפות של מחנות האוהדים. איש לא מצליח להתמודד עם האבוקות ביציעים, גם זריקת חפצים אינה נדירה, ולמרבה הצער ראינו מקרים של אלימות באולם ומחוצה לו. גם הפעם יוצבו בהיכל כוחות משטרה ואבטחה מתוגברים, כולל פרשים, ובכניסות השונות יופעלו מגנומטרים. בנוסף, במינהלת הליגה ינסו להפריד ככל הניתן בין הקהל המקומי לבין האורחים, כשספסל הפועל ת"א יכוסה בחציצה.
בשל מקרי העבר, והיו יותר מדי כאלה, שתי הקבוצות ספגו עונשים כבדים בתחילת העונה, ולהפועל אפילו הופחתה נקודה. שתיהן מחזיקות בהפחתת שתי נקודות על תנאי אם האלימות תחזור על עצמה או שיופעלו אמצעים פירוטכניים.
מאמנים: החיזוק הבולט ביותר
הפועל ת"א הפתיעה את כל אירופה כשהצליחה למשוך לארץ, ועוד בעיצומה של מלחמה, את אחד המאמנים הבולטים ביבשת, דימיטריס איטודיס היווני שזכה ביורוליג פעמיים עם צסק"א מוסקבה. אחרי שפוטר מפנרבחצ'ה ונשאר במשך שנה ללא קבוצה, הוא החליט לנסות לחזור ליורוליג דרך היורוקאפ (וגם 2.7 מיליון דולר לשלוש עונות זה נתון שעוזר לקבל החלטה). איטודיס עדיין לומד את הקבוצה, השחקנים והליגה הישראלית, דבר שלוקח למאמנים זרים לא מעט זמן. אין ספק שהדרישות ממנו גבוהות מאוד, בטח בדרבי הבכורה שלו, והן לא עומדות להתכווץ.
מהצד השני עומד עודד קטש, שלא זכה בכמות התארים של איטודיס, וגם לא מצליח למצוא פתרון למצב הנוכחי של מכבי ת"א באירופה עם הסגל שיש לו ביד, אבל מכיר את הזירה המקומית כמו את כף ידו – כמו גם את האווירה החמה והמשמעות של הדרבי. הניסיון במשחקים מהסוג הזה יכול לתת לו יתרון הערב.
קו אחורי: עומק מול חיסרון
לא פחות משמונה גארדים בכירים רשומים בהפועל ת"א, כשמעל כולם פטריק בברלי. בקבוצה מספרים שהוא בנוי בדיוק למשחקים מהסוג הזה, כי הטירוף מסביב נותן לו דחיפה. רק חמישה זרים יכולים להיכלל בטופס, ומחכה לאיטודיס החלטה קשה, בטח כשיש לו בסגל את ג'ו רגלנד שעדיין לא נרשם לליגה, אנטוניו בלייקני שהצטיין השבוע ביורוקאפ ומרקוס פוסטר שנמצא במומנטום מצוין.
במכבי ת"א חוו לא מעט משברים בקו האחורי העונה, משחרורו של דריל מייקון הפצוע, דרך העזיבה הפתאומית של הכוכב המיועד ג'ורדן לויד ועד החתמת סייבן לי ששוחרר מאחר שבחוזה שלו סוכם שלא יגיע לארץ. מי שבעיקר בונים עליו אצל הצהובים מבחינת הזרים הוא רוקאס יוקוביאטיס, אך הוא סובל מחוסר יציבות ומבצע טעויות קריטיות במאני טיים.
קו קדמי: הרבה סימני שאלה
מרקוס בינגהאם הגיע לאדומים רק לאחרונה, ושיחק איתם פעם אחת בליגה, אבל מה שהספיק לעשות בחולון לא מותיר ספק בנוגע ליכולת שלו להיות זר משמעותי בליגה. לא סתם הפועל ת"א שילמה חצי מיליון דולר עבור שחרורו. עוד לא ברור איך הוא ישתלב לצד ג'ונתן מוטלי, שאחרי סאגת העזיבה חזר בשבוע שעבר לארץ ועוד לא שיחק כי הגיע לא בכושר. גם ברונו קאבוקלו בסגל, אם כי בהפועל עוד לא הצליחו להבין איך להשתמש בו.
ג'יילן הורד, בשנה שעברה באדום, הוא גניבה גדולה של מכבי ת"א, השחקן הטוב והיציב ביותר שלה העונה ביורוליג, אבל הוא לא פותר את הבעיה בעמדה מספר 5 שהסנטר ג'וש ניבו הותיר ריקה כשעזב. ווניין גבריאל אמור היה להיות הסנטר המוביל, אבל חזר רק לאחרונה מפציעה ורחוק ממה שציפו ממנו.
ישראלים: אפשרויות לצד תסכול
הפועל ת"א הצליחה להרכיב את אחד מהסגלים הישראליים המרשימים ביותר בליגה, בטח אחרי הקאמבק של ים מדר שמהווה שובר שוויון אמיתי בזירה המקומית, אבל לא הכל ורוד. למרות שישנם שחקנים שאפשר לסמוך עליהם, כמו בר טימור ותומר גינת שגם להוטים לנקום בצהובים אחרי ההפסדים בגמרים, שמות איכותיים, כמו גיא פלטין, עוז בלייזר ונועם יעקב, נדחקים הצידה ברוטציה ולא מרוצים מכך.
בגלל הדאגה מהשמועות על הצעות גבוהות שקיבלו מהפועל בקיץ, מכבי פתחה את הארנק והעניקה לתמיר בלאט ולרומן סורקין חוזים חדשים וגבוהים. הם סוגרים פינה חשובה בליגה, בתור שניים מהישראלים האיכותיים ביותר שיש כיום לכדורסל שלנו להציע. סורקין אפילו פלירטט עם ה־NBA לפני מספר חודשים עד שהחליט לוותר על הרעיון. מלבד השניים, הצהובים מחזיקים בסגל ישראלי רחב ומנוסה, עם שחקנים ותיקים כמו ג'ייק כהן, רפי מנקו וג'ון דיברתולומאו. אולי באירופה ההשפעה שלהם פחותה, אבל בליגה הם עדיין ישראלים בכירים, ובכל משחק נתון יכולים לעשות את ההבדל בערב טוב שלהם.
כושר: רוגע צהוב, לחץ אדום
הצהובים מגיעים במצב רוח ירוד, אחרי שני הפסדים בשבוע הכפול ביורוליג. הם סוחבים כבר 10 הפסדים מ־14 משחקים, בחמישה בהם איבדו יתרון דו־ספרתי (כולל 16 הפרש מול ברצלונה). ועדיין, נראה שהם רגועים יותר, משתדלים להפריד בין המפעלים, ומנסים להרים את המורל ולהסביר לשחקנים החדשים על משמעות הדרבי עבור המועדון והאוהדים. הם רוצים להוכיח שהשליטה בעיר עדיין שלהם, אבל הבעיות שלהם גדולות יותר מדרבי כזה או אחר.
בהפועל ת"א המצב שונה, ואפשר להגדיר אותו כלחץ אטומי. מעבר לציפיות של ינאי, הבלגן האינסופי סביב המועדון עושה לו רע, ולמרות הניסיון לנטרל את הרעשים מבחוץ, כמו במקרה של העימות בין הבעלים לעמותת האוהדים, ישנן עדיין בעיות פנימיות שאי־אפשר להתעלם מהן, כמו ההזזה של סטפנוס דדאס לעמדת עוזר המאמן או פרשת מוטלי. הפסד יכול לעורר הרבה מרמור.
פורסם לראשונה: 01:30, 08.12.24
