כמעט מבלי שנשים לב, פפ גווארדיולה נמצא כבר בעונה השישית שלו כמאמן מנצ'סטר סיטי. אין מי שלא זוכר את התקופה המופלאה שלו בברצלונה, שנמשכה ארבע שנים. את באיירן מינכן הוא אימן שלוש שנים. אבל בינתיים דווקא סיטי זו הקבוצה בה הוא נמצא הכי הרבה זמן בקריירת האימון שלו.
את חמש העונות הראשונות שלו בסיטי סיים גווארדיולה עם 10 תארים, כולל שלוש אליפויות באנגליה. אבל את התואר החשוב מכולם, ליגת האלופות, הוא השמיט במשחק האחרון של העונה שעברה.
מה לא נאמר על גמר ליגת האלופות מול צ'לסי, שנערך בדיוק לפני ארבעה חודשים, ב-29 במאי בדרגאו בפורטו. סיטי הגיעה למשחק כפייבוריטית ברורה, אחרי שהרשימה מול פריז סן ז'רמן בחצי הגמר, עם ניצחונות 0:2 בבית ו-1:2 בחוץ. פפ הגיע לגמר כמאמן אחרי שניצח בשני הקודמים שלו, ב-2009 וב-2011. מולו התייצב תומאס טוכל, מאמן צ'לסי, שהפסיד בגמר בעונה הקודמת, כשעדיין אימן את פריז.
אבל כשהתפרסם ההרכב של סיטי לאותו גמר, התברר שגווארדיולה שוב החליט להתחכם. הוא החליט להעלות מערך שלא היה בו קשר דפנסיבי. והמאמן, שנחשב בעיני רבים לטקטיקן הבכיר בעולם, שילם ביוקר על ההתחכמות. הוא הודה בטעות, אבל באיחור. רק בדקה ה-64 הוא הכניס את פרננדיניו במקום ברנרדו סילבה. בשלב הזה צ'לסי לא רק הוליכה 0:1, אלא גם צברה המון ביטחון.
נוקאאוט על טוכל
הבלוז ניצחו וחגגו בענק, ופפ סיים את העונה בהרגשה חמוצה, למרות הזכייה המרשימה באליפות. הוא ידע שהביקורות לא יאחרו להגיע, על כך שכבר 10 שנים הוא לא מצליח לזכות בליגת האלופות, מה שהצליח לעשות רק בתחילת הקריירה שלו, עם ברצלונה הגדולה של מסי, צ'אבי ואינייסטה.
ההפסד בגמר ליגת האלופות היה השלישי של פפ ברציפות מול טוכל. הסדרה החלה בחצי גמר הגביע האנגלי ב-17 באפריל, כשצ'לסי ניצחה 0:1 משער של חכים זייש. שלושה שבועות לאחר מכן צ'לסי גברה על סיטי 1:2 בליגה באצטדיון איתיחאד, עם שער ניצחון של מרקוס אלונסו בדקה ה-90. ושלושה שבועות לאחר מכן הגיע הניצחון בגמר הצ'מפיונס.
אם זה היה ניצחון אחד, אפשר היה להתעלם מהמשמעויות הרחבות יותר, אבל לאחר שלושה ניצחונות רצופים של טוכל על פפ, הפרשנים באנגליה כבר החלו לדבר על כך שאולי המאמן הגרמני הוא האיכותי יותר מבין השניים. לכן התכונה לקראת משחק הליגה בשבת האחרונה בסטמפורד ברידג' הייתה עצומה, הרבה יותר מאשר לפני כל משחק ליגה אחר העונה בפרמייר-ליג.
כולם הבינו שלתוצאה תהיה משמעות עצומה. ולא רק משום שמדובר בשתי המועמדות הבכירות לזכות העונה בתואר. אם צ'לסי הייתה מנצחת, זה היה ניצחון רביעי ברציפות של טוכל על פפ. זה היה נוקאאוט.
יותר מזה, אם צ'לסי הייתה מנצחת, היא הייתה פותחת פער של שש נקודות על פני סיטי כבר אחרי שישה מחזורים. ברור, זה עדיין שלב מוקדם מאוד של העונה ושום דבר לא היה מוכרע. אבל מבחינה פסיכולוגית זו הייתה מכה אדירה לסיטי ולשאיפות שלה לזכות גם העונה באליפות.
וזה לא הכל. סיטי ידעה שהיא עומדת בפני שבוע גורלי, שמצפים לה בתוך שמונה ימים שלושה משחקי חוץ מול היריבות הכי גדולות: צ'לסי, פ.ס.ז' בליגת האלופות וליברפול ביום ראשון הבא. פפ ידע שהשבוע הזה יכול לתת את הכיוון לעונה כולה – להצלחה או לכישלון.
וכל זה קרה אחרי המשחק הכי מאכזב של מנצ'סטר סיטי העונה, 0:0 ביתי עם סאות'המפטון. הנתון המדהים ביותר היה שהבעיטה היחידה של הסיטיזנס למסגרת הייתה רק בדקה ה-90.
על הרקע הזה אפשר להבין שצ'לסי הגיעה למשחק בשבת בסטמפורד ברידג' אופטימית מאוד. הקבוצה של טוכל ניצחה בארבעה מחמשת משחקי הליגה שלה ואת הנקודות היחידות השמיטה באנפילד, אחרי 1:1 מול ליברפול. השער באנפילד היה גם היחיד שספגה העונה, וחלוץ הרכש הטרי רומלו לוקאקו הבקיע כמעט בכל משחק.
ואז החל המשחק, ולמן הרגע הראשון היה ברור שסיפור הגמר בפורטו לא יחזור על עצמו. הפעם גווארדיולה לא התחכם ולא עשה טעויות. זה היה "רק" 0:1 מבחינת התוצאה הסופית – אבל זה היה ניצחון ענק של פפ על טוכל. כל מי שמיהר להכתיר את הגרמני כטקטיקן מספר 1 של הפרמייר-ליג, הבין שזה היה אולי מעט מוקדם מדי. כן, זה היה בעיקר ניצחון של מאמן. סיטי הייתה עדיפה על צ'לסי לאורך כל 90 הדקות, למרות שהבקיעה רק שער אחד, כשגבריאל ז'סוס בעט כדור שניתז מרגלו של ז'ורז'יניו לרשת.
סיטי נראתה כמו אלופה. היא לא הפסיקה לתקוף, לחצה על כל המגרש, שלטה במרכז, בעיקר בזכותו של רודרי, ומנעה מצ'לסי להגיע להזדמנויות. למעשה זה היה המשחק הראשון של צ'לסי בעידן תומאס טוכל שהיא לא בעטה אפילו פעם אחת למסגרת!
רובן דיאס ואמריק לאפורט שלטו ביד רמה במרכז ההגנה, קווין דה בריינה הבריק כפי שהוא נוהג לעשות במשחקים הגדולים ולצידו המשיך ג'ק גריליש, הרכש היקר ביותר בהיסטוריה של סיטי (100 מיליון פאונד), לשחק בקלילות, כמי שכלל לא מודע לתג המחיר שלו.
כמובן, הניצחון הזה לא מבטיח דבר לסיטי ולגווארדיולה. אבל זה היה ללא ספק אחד הניצחונות הגדולים ביותר של פפ מאז שהגיע לקבוצה. במיוחד כשכולם מבינים מה היה קורה אם טוכל שוב היה מנצח אותו.
וחוץ מזה, הניצחון הזה גם קיבע את מעמדו של גווארדיולה כגדול מאמני מנצ'סטר סיטי בכל הזמנים. לא שהיה ספק, אבל מבחינה היסטורית זה היה הניצחון ה-221 שלו (ב-303 משחקים), ובכך הוא הפך לשיאן הניצחונות של המועדון. אחרי כמעט 60 שנה פפ שבר את שיאו הנשכח של הסקוטי לס מקדאוול, שאימן את סיטי בין השנים 1950 ו-1963 והוליך אותה לזכייה בגביע ב-1956.
חושב על היום שאחרי
אחת השאלות הגדולות בקשר למנצ'סטר סיטי הנוכחית זו העובדה שהיא ממשיכה לשחק ללא חלוץ מרכזי. פפ רצה מאוד את הארי קיין, אבל טוטנהאם לא הייתה מוכנה לוותר על הכוכב הכי גדול שלה, גם כשסיטי הציעה 150 מיליון פאונד. גם הניסיון להנחית באיתיחאד את כריסטיאנו רונאלדו לא עלה יפה.
כמו בעונה שעברה כך גם העונה, סיטי ממשיכה לשחק ברוב משחקיה עם 9 מדומה, כפי שפיל פודן תופקד מול צ'לסי בשבת, פראן טורס מול לייפציג בליגת האלופות וראחים סטרלינג מול סאות'המפטון.
"לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו צריכים חלוץ מרכזי כדי לנצל את ההזדמנויות, אבל הדבר החשוב יותר זה איך אנחנו משחקים", הסביר גווארדיולה. "הכי חשוב זה לעשות זאת כקבוצה, כיחידה אחת. כמו בעונה שעברה. סרחיו אגוארו היה פצוע כל העונה ועדיין זכינו באליפות".
אגב, מעניין שגווארדיולה לא יצא בביקורת, ואפילו לא מרומזת, כלפי הבעלים של מנצ'סטר סיטי על כך שנכשלו בניסיון לצרף חלוץ לסגל. במקום זאת הוא פרק את התסכול שלו כלפי האוהדים.
לפני שבועיים פפ התלונן על כך שהאוהדים לא מילאו את האצטדיון במשחק ליגת האלופות מול לייפציג, כאשר "רק" 38 אלף הגיעו למשחק מול הגרמנים. חלק מאוהדי הקבוצה תקפו בחזרה והיו שכתבו ברשתות החברתיות שעדיף שפפ יתעסק באימון ולא בדיבורים.
אבל האמת היא שכמעט כל אוהדי סיטי מאוהבים במאמן שלהם. כמה ימים לאחר מכן, במשחק מול סאות'המפטון, היציעים היו מלאים ב-52,698 אוהדים, שלא הפסיקו לשיר שירי תהילה לגווארדיולה. אם להסתמך על דבריו של הספרדי, העונה הנוכחית תהיה הלפני אחרונה שלו בסיטי. הוא מתכוון לסיים את הפרק הזה בקריירה בעוד פחות משנתיים, בקיץ 2023.
גווארדיולה נמצא בעסק רק 12 שנה, ובגיל 50 הוא עדיין נחשב למאמן צעיר. ולמרות זאת, הוא כבר רואה את הסוף מעבר לפינה. וגם יש לו תכניות מעניינות לשלב האחרון, כנראה, בקריירה.
בחודש שעבר הוא אמר: "ב-2023 החוזה שלי יסתיים, ואחרי שבע שנים במנצ'סטר סיטי, אני חושב שאעשה עצירה. אני אהיה חייב לעשות הפסקה. בהמשך אני רוצה לאמן בדרום אמריקה, גם קבוצה וגם נבחרת לאומית. מאוד קורץ לי לאמן בקופה אמריקה. אני רוצה לעבור את החוויה הזאת".
במילים אחרות, לפפ גווארדיולה נותרו עוד שתי הזדמנויות בלבד לזכות בליגת האלופות. והערב בפריז (22:00), מול חניכו לשעבר לאו מסי, נוכל לראות עד כמה הקבוצה הנוכחית שלו מספיק טובה כדי לעשות זאת.
