למרות שזה משחק אחד שנגמר על הזריקה האחרונה, מול סגל די חסר של היריבה ממדריד, מהשבוע הכפול של מכבי ת"א נגד פנרבחצ'ה וריאל אני יוצא עם כמה נקודות חיוביות אל מול נורות האזהרה שדולקות כבר מתחילת העונה ומוכרות לכולם. אבל גם נדלקו לי מול העיניים כמה מנורות מהבהבות נוספות.
סייבן לי. כל המחמאות על המהלך האחרון. "ווינר שוט", כמו שצעק רסקין, במלוא מובן המילה וכשזה מגיע על ריאל מדריד אין מתוק מזה. הבעיה עם לי היא שהוא על תקן נוכח-נפקד. כולנו יודעים. עודד קטש אמר אחרי המשחק מול נתניה משפט אחד (וחזר עליו מאז) שבעצם אומר הרבה יותר ממה שבאמת נאמר בו. הדברים הרבה יותר קיצוניים מ"זה לא יוכל להימשך ככה", להבנתי האישית, אם לי לא יתייצב למשחקי ליגה ואימונים בארץ, לא רק שזה "לא יוכל להימשך ככה" הוא לא יוכל להישאר במכבי יותר מדי זמן.
לא במקרה המהלך המנצח היה לי לבדו מול גבריאל דק, באיזה סטפ בק שגורם לך לצעוק "מה הוא עושה?! יש!!" לא מעט פעמים הוא נראה לא מחובר. מכדרר את עצמו לדעת בהתקפה, חודר על ההגנה של ריאל בניסיון להוציא עבירה, נותן מסירה מאוחרת שתוקעת שחקן עם הכדור לזריקה לא טובה כשאין זמן על שעון הזריקות ועוד. הוא מסר מול ריאל אסיסט אחד, איבד חמישה כדורים וקלע רק 4 פעמים (!) מהשדה. הרבה סימפטומים של שחקן לא מחובר שמגיע למהלכים לבדו ולא דרך משחק קבוצתי.
הסגל. מה חסר למכבי, כולם יודעים לומר ולדקלם. אם אני אגיד כאן שוב שחסר שחקן בעמדה 3-4, או גארד, ספק כמה אני מחדש לכם - אם בכלל. מה שאני כן אומר זה שמכבי צריכה לחפש שחקנים עם יכולות הגנתיות, וסנטר שיכול לשחק עם הגב לסל בזמן שההתקפה תקועה. עם התקפה מאוד מוגבלת מכבי קולעת כיום בממוצע 80.6 נקודות למשחק, וזה עם סגל חלקי בלבד שמותש בסופי משחקים. העניין הוא שהגנתית מכבי חלשה וסופגת 84.1 נק' בממוצע, כך שאני לא ממש בטוח אם עוד שחקן שקולע ולא מזיז רגליים בהגנה זה הפתרון.
אם נצלול לעומק בנושא ההפרשים, להוציא את המשחקים של מכבי נגד פרטיזן וז'לגיריס אותם מכבי סיימה בהפרשים גבוהים, מכבי סיימה את יתר חמשת משחקיה בהפרש ממוצע של 3.6 נקודות, כשרק ההפסד למונאקו (6-) והניצחון על וילרבאן (7+) מקפיצים את ההפרש הממוצע (בלעדיהם, אגב, ההבדל הוא 1.6 הפרש בממוצע), כלומר סל לכאן או לכאן. חיזוק הגנתי שמאוד נחוץ למכבי יאפשר למכבי לקזז עוד מעט מהנקודות של היריבה, ואולי יאפשר לה לנצח במשחקים צמודים כמו שהיה לה נגד פנר השבוע, עם סטופ הגנתי כאן או חטיפה שם, שלפעמים זה כל ההבדל.
וויל ריימן. וכאן אני מגיע למנורה הגדולה שהיבהבה ועיצבנה אותי. ריימן נתן מול ריאל כנראה את הצגת חייו בכדורסל. שאפו אדיר. ללא צל של ספק ובלי צל של ציניות. המלחמה שלו בהגנה ובריבאונד, העובדה שלא נבהל ממי שעמדו מולו בלבן, זה בדיוק סוג השחקנים שאני אוהב. פייטרים, כאלה שלא מוותרים. אבל הסיטואציה מזכירה לי את מה שהיה כאן עם אנג'לו קלויארו.
אנג'לו היה אחד השחקנים האהובים בצהוב בתקופה ששיחק במכבי, אבל הבעיה איתה הייתה שהוא היה סממן הבינוניות של הקבוצה באותה תקופה. כשמכבי ויתרה על שירותיו, לא מעט מאוהדיה התאכזבו, אבל כשרואים את ההבדל ביכולות בינו לבין מה שהביא איתו בונזי קולסון, מבינים שמכבי לא שיחקה עם השחקן האידיאלי עבורה, אהוב ככל שיהיה.
ריימן עדיין לא במעמד אנג'לו, האהבה בינו לבין אוהדי מכבי בינתיים לא קיימת, בעיקר מסתכלים עליו בחשדנות במקרה הטוב, אבל כמו אנג'לו הוא מתחיל להצטייר לי כשחקן שעושה את הדברים שלא נראים תמיד בסטטיסטיקה. לא יודע לומר אם בסיטואציה אחרת הוא היה מגיע למכבי. בשורה התחתונה העובדה שריימן בלט כל כך במשחק (14 כדורים חוזרים, 6 בהתקפה קבוצה שמשחק בה טבארס!) רק אומרת עד כמה בינונית מכבי. בקיצור, אליה וקוץ בה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
