ערב מוזר עבר על מכבי חיפה. מצד אחד, הפסד 3:1 ליריבה המרה מכבי תל אביב בסמי עופר והצגת יכולת לא משכנעת בעליל. מצד שני, האליפות הובטחה מעשית (אך לא רשמית) אחרי שהפועל באר שבע שוב בעטה וולה בדלי. עבור האוהדים השרופים מאחורי השער, זה הזמן לחגוג אליפות בעוד חלק מהאוהדים הלכו הביתה. גם השחקנים היו מבולבלים. חלק חגגו עוד לפני שריקת הסיום, חלק כאילו נגררו לחגיגות, שבסופו של דבר היו מינוריות יחסית לחגיגות המטורפות בעונה שעברה.
גם מי שחגג אליפות יודה שזה לא אידיאלי לחגוג בצורה כזאת, ואולם אי אפשר באמת לשפוט אוהדים במצב שכן חגגו. מכבי חיפה לא לקחה אליפות עשור, ופתאום נופלות על האוהדים שתי אליפויות רצופות. כל אוהד היה חותם על תסריט כזה, כי אליפות היא הדבר הכי חשוב, והתואר הזה הושג בצדק רב אחרי עונה ארוכה. ובכל זאת, חלק מהשחקנים כאילו הכריחו את עצמם לשמוח. זאת לא האנרגיה שאנחנו רגילים לראות בסמי עופר אחרי ניצחונות, האצטדיון הזה יודע להתפוצץ ולספק רגעים מדהימים. לא ראינו את זה אמש בשריקת הסיום.
אליפות זאת אליפות, ומכבי חיפה הייתה הקבוצה הטובה ביותר בליגה העונה בפער די גדול. היא ניצחה במשחקי העונה את הפועל באר שבע, הביסה את הפועל חיפה בדרבי , ושברה את הנאחס מול מכבי תל אביב עם 2:3 ענק. באמצע העונה הירוקים נראו בלתי עצירים, בדרך לאליפות מרשימה הרבה יותר, אולם לאחרונה נגררו אחרי הליגה אחרי שהבינו שלא משנה מה יהיה, האליפות שלהם. להפועל באר שבע היו כמה וכמה הזדמנויות להלחיץ את מכבי חיפה, אבל בכל פעם האדומים הצליחו לפספס בכל פעם מחדש.על מכבי תל אביב כמעט מיותר לדבר, הצהובים לא הגיעו לפלייאוף.
כשאין יריבה אמיתית, קשה לשמור על יכולת גבוהה, ובטח לא להפגין יכולת שיא. לירוקים לא הייתה סיבה להזיע בפלייאוף הזה, אף אחד לא איתגר אותם. אפשר להגיד שמכבי ת"א והפועל באר שבע הן "פראייריות", אבל זה לא נכון - הן פשוט פחות טובות ממכבי חיפה.
העונה של מכבי חיפה לא נגמרה, יש לה משימה גדולה: להשלים זכייה בכל התארים. יש לה את גמר הגביע, שייערך מספר ימים אחרי המחזור האחרון מול מכבי נתניה בו תונף הצלחת ה-14. אחרי ההפסדים האחרונים, היא צריכה "תמונת ניצחון" - והיא תוכל להשיג אותו בטדי בסוף החודש. לחגוג קוואדרופל (אליפות, גביע המדינה, גביע הטוטו ואלוף האלופים) זה באמת דבר מיוחד, ולא צריך אבוקות כדי לדעת שזה הזמן לפתוח את השמפניות.
האוסקר של אוסקר
מהרגע שאוסקר גלוך לבש את מדי הקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב הוא נראה שייך. אין שום ספק שמדובר בכישרון ענק שיכול להגיע רחוק מאוד. קצת תמוה שהוא הוקפץ לבוגרים רק אחרי מכת פציעות בתחילת הפלייאוף. זה לא ששאר שחקני הקישור במכבי תל אביב הבריקו בשאר העונה. היכן היו אנשי המקצוע עד אז? האם הם לא הבינו שחבל ששחקן כזה יבזבז שנה בליגת הנוער? בפלייאוף העליון יש לו שלושה שערים, ובוודאי שהיה כובש יותר מול קבוצות נחותות מול מכבי תל אביב, שהייתה מרוויחה פעמים: מקצועית, וכספית אחרי שהערך שלו יהיה עולה בעקבות היכולת בליגת העל.