"אני מאמין שיונתן קפיטולניק ישתתף באולימפיאדת פריז ויש סבירות שהוא יהיה גם במאבק על המדליות", אומר אנטולי שפרן, המאמן שהביא אותו להישגיו האחרונים. האם הוא אופטימי מדי? התשובה תינתן בשטח בשנים הקרובות. חלומות אף פעם לא הזיקו למצליחנים, ובמידה רבה גם חיזקו אותם.
שפרן בן ה-67 עבר לאחרונה ניתוח ברגלו ולא יצא עם קפיטולניק לאליפות העולם עד גיל 20 בניירובי, אבל הדריך את האלוף דרך הטלוויזיה. הוא צפה בכל הקפיצות ועזר לקפיטולניק לתכנן את התחרות בכל שלביה. זה נגמר במדליית זהב.
מאז עלייתו ארצה מאוקראינה ב-1990, מאמן הקפיצה לגובה של מכבי ת"א מייצר קופצים, רובם בצמרת. הוא לא מוכר בציבור הרחב, ואין לו טענות על כך. הטענות הן על היחס הכללי למאמנים בארץ. "בלי מאמן, אין ספורטאי", מנסה שפרן לתמצת את דעתו בנושא. "תראה מה קורה עכשיו בצפון אחרי שאלברט פונגין (מאמנו של ניקי פאלי, א"פ) פרש: אין יותר קופצים לגובה באזור חיפה".
לא יהיה זה מוגזם להגדיר את שפרן כ"בית חרושת לייצור קופצים לגובה". הוא "המציא" את דימה קרויטר שהיה הישראלי הראשון לזכות באליפות העולם לנערים (עד 18) ובמשחקים האולימפיים לנוער בסינגפור, כאשר בין הנשים באותו מעמד זכתה מריה לאסיצקנה (אז קוצ'ינה), האלופה האולימפית מטוקיו. הוא גילה את חנין נסאר, בפגישה מקרית בווינגייט, והביא אותה לשתי אליפויות ישראל בקפיצה לגובה. הוא הדריך אפילו את שיאנית הנוער עד גיל 20 ב-1998, ד"ר מרינה שפרן, שהיא במקרה בתו. האתלטית הטובה ביותר שגידל עד היום, לדעתו, היא דניאל פרנקל.
"אם יונתן יצליח בפריז, או במעמד גדול אחר, זה יהיה פיצוי על אובדן מדליה אולימפית בגלל הפציעה של דניאל פרנקל", הוא אומר.
מדליה לדניאל? זו הפעם הראשונה שאתה מדבר על כך.
"בהחלט. היא התאמנה עם האלופות האולימפיות אנה צ'יצ'רובה וילנה סלרסנקו, ואפילו המאמנים שלהן אמרו לי שדניאל חזקה ומהירה יותר. כשהיא נפצעה ב-2011, פרנקל כבר התחילה להתאמן על לקפוץ שני מטרים, והיא הייתה יכולה לזכות במדליה באולימפיאדת לונדון".
"חבל שהטיפול בה בארץ לא צלח", אומר שפרן, "הניתוח השני, בארה"ב, הצליח – אבל אז היא קיבלה פחד מלחדש את הקפיצות ברגל שמאל. היא הסכימה להחליף לניתור ברגל ימין, דבר שדרש ממנה להתחיל הכל מחדש. היום היא קופצת 1.86 מ' ברגל המחליפה. נדיר לספורטאית עם היסטוריה רפואית כמו שלה, ואם היא תרצה לדחות תוכניות משפחתיות ולהמשיך, היא גם תוכל להגיע ל-1.90. אבל מעשית, ישראל איבדה מדליה אולימפית. אגב, דניאל מייצגת אותי כעורכת דין מול ביטוח לאומי. היא הספורטאית היחידה שאני מכיר שעוסקת גם בעריכת דין".
מברדיצ'ב ליבנה
הוא נולד בברדיצ'ב, אוקראינה. "זו הייתה העיר הכי יהודית בברית המועצות", הוא אומר. "במאה ה-18 וגם במאה ה-19, 80 אחוז מתושבי העיר היו יהודים. במלחמת העולם השנייה הרוב נספו. אבי ואמי איבדו שישה אחים ואחיות".
איך החל הרומן שלך עם קפיצה לגובה?
"התחלתי דווקא בטניס, אבל בברדיצ'ב היה גם מרכז קפיצה לגובה. יחד עם האהבה שלי להנדסה, השתלבתי בקפיצה לגובה, כקופץ ומאמן. קפצתי 2.05 מ' בסגנון פוסברי, הייתי אחד הראשונים בסגנון הזה. היה לי מאמן נפלא, ויקטור לונסקי, שליווה אותי גם אחרי שעזבתי את ברדיצ'ב. לונסקי הביא את ולרי סקבורצוב למקום הרביעי באולימפיאדת מקסיקו 1968 ואת רוסטה אחמטוב (2.15) למקום השמיני בגמר באולימפיאדת מינכן 1972. היה לי בהחלט ממי ללמוד. הוא השפיע עליי מאוד".
"בשנות ה-70 החל הגל הראשון של עולים מברית המועצות לישראל, הייתה אז אנטישמיות וחשבתי לעלות. אבל אבא שלי, שהיה טייס בצבא הרוסי במלחמה, לא הסכים לוותר על הפנסיה שלו ונשארנו", נזכר אנטולי. "עליתי ב-1990 והגעתי עם פתק המלצה ללוי פסבקין, שאחרי שבוע קיבל אותי לעבוד במכבי ת"א. אחר כך עברתי ליבנה".
מה קרה עם דימה קרויטר?
"לא פשוט להיות מאמן קפיצה לגובה בישראל. אין יותר מדי מועמדים. הגבוהים מעדיפים כדורסל, ורק מעטים מגיעים לקפיצה לגובה. לא מספיק להגיע, צריך גם להיות מוכשר. ובכל זאת, התרשמתי בתחרות בתי הספר מדימה קרויטר, שהיה אז בן 12. בארץ הייתי בשבילו הכל: הייתי הנהג שלקח אותו לאימונים, עזרתי עד כמה שיכולתי בגיוס ספונסר, הייתי כמו מנהל אישי. דימה עשה היסטוריה כשזכה באליפות העולם לקדטים. הוא הגיע לאולימפיאדה בריו, עשה 2.29 מ', וציפינו לעוד התקדמות. אחרי שלא הצליח באליפות אירופה בברלין, החלטנו להיפרד. זה קורה".
אחרי חיפושים, יאנה קפיטולניק, אמו של יונתן, הביאה אותו להדר יוסף מגני תקווה. זה קרה לאחר ששבר ידיים בכדורסל. המורה שלו, עופר, המליץ שיעסוק בקפיצה לגובה. "למרות המבנה האידיאלי שלו, 1.93 מטר על פחות מ-70 ק"ג, היה לי ספק לגבי הכישרון שלו. הדבר היחיד שמצא חן בעיניי אצלו היה סגנון הריצה שלו".
ומה עושים עם בחור שרוצה לקפוץ אבל יש לו רק תכונה אחת מבטיחה?
"ניסינו לעבוד. פתאום התברר שעם הרצון הגדול שלו הוא שיפר הרבה דברים בצורה בולטת, כולל הקואורדינציה והכוח. כשראיתי אותו מפתיע וקופץ באליפות בתי הספר 2.18, השתכנעתי שיש על מה לדבר. מאז, הוא כל הזמן משתפר".
מה מיוחד בו?
"המבנה, כבר אמרנו. הוא מאוד אינטליגנטי ותופס מה שאומרים לו ומדריכים אותו. הוא נראה נחמד ועדין, אבל מול הרף הוא פייטר. תחרותי. הוא יודע לנטרל רעשי רקע. האכזבה היחידה שלי בינתיים, היא שלא הצליח לסיים את העונה עם 2.31 מ'. הוא ניסה באליפות אירופה, אבל מאחר שכבר הבטיח את מדליית הזהב והיה עייף, הוא לא התרכז מספיק. לפי ההרגשה, אם היה צריך 2.31 מ' כדי להבטיח את הזהב, הוא היה עושה את זה".
לחלום בגדול זה דבר חשוב, אבל הביצוע בתנאי תחרות קשה יותר.
"בגלל זה רק החזקים באמת מגיעים רחוק. אפילו לא מספיק להיות טובים כל השנה, אלא לעשות את זה בתחרות עצמה. יש לו עוד הרבה מרווח שיפור, ברוב התחומים. הוא יודע את זה ויעשה הכל כדי להשתפר".
יש סיכוי שהוא יתחרה כבר ב-2022 באליפות העולם לבוגרים באורגון?
"לפי מה שידוע, המינימום אמור להיות 2.33 מ'. זה לא קל, אבל הוא יעשה הכל להגיע לשם. זה כנראה המינימום גם לאולימפיאדה בפריז".
