מסאי דגו לא יסיים את העונה עם אליפות רביעית ברציפות למכבי חיפה, הוא גם לא ייקח גביע או את גביע הטוטו. הוא יסיים את העונה עם אלוף האלופים והישגים מרשימים באירופה (לרוב בלי קהל ביתי). בדרך גם חיפה וגם ישראל צוברות ניקוד יקר שאולי (בתקווה שהשנה הבאה תהיה גם מוצלחת אירופית) יהיו לכדורגל הישראלי שתי נציגות במוקדמות האלופות.
אם כך, מה מעבר לתרומה הדלה לארון הגביעים והשורה הנחמדה בוויקיפדיה על העונה באירופה דגו משאיר אחריו במכבי חיפה לעתיד? ובכן קודם כל, את העתיד עצמו.
הצעירים
בתחילת העונה כתבתי הרבה על דגו, ואחד הדברים שהאמנתי שהוא יעשה יהיה לקדם צעירים. אני שמח שהשוטה שלפניכם הצליח בנבואה הקטנה הזאת. חלאיילי הוא סיפור הצלחה אדיר שמעבר לרגעים היפים בעונה הזאת יכניס הרבה מאוד כסף לקופת המועדון. מלבדו, ניתן למצוא ברשימה המכובדת את חג'ג' שנתן מספרים נאים (שנעצרו בעקבות פציעה ארוכה), את כיוף כשוער ראשון איכותי בליגה שלנו, את פיינגולד שהראה בגרות מרשימה בהגנה ואפילו היה זמן לחלק מעט דקות לזיו בן שימול. מעבר לעיבוי הסגל שבכר וחיפה קיבלו בחינם, כל אחד מהשחקנים האלה חווה קפיצת מדרגה משמעותית תחת דגו ולראייה ניתן לראות את ערך השוק שעלה עבור כל אחד (לפי transfermarkt).
עומדים במקום (הנכון)
אמנם קידום צעירים זה נחמד, אבל מה עם שאר הסגל? הרוב נשאר באותה רמה יחסית, ובכל זאת, בעונה הכי מאתגרת שהייתה בשנים האחרונות, היו מקומות בהם דגו טווה זהב מקש. מבחינת הסגל, הנה חלק מהדברים שדגו הצליח לשדרג בחיפה:
פיירו כפיבוט – השינוי הכי בולט לטובה. בעונה שעברה פיירו הצליח לעלות את חיפה לצ'מפיונס ועם זאת הוא לא היה קונצנזוס. הוא הרגיש כמו חלוץ איטי, כבד ועם משחק רגל מסורבל. רוב אוהדי חיפה רצו לראות אותו מחוץ לקבוצה או לכל הפחות, היה סימן שאלה ענק סביבו. דגו הפך אותו לסימן קריאה. הוא נתן לו לתפקד כפיבוט לצד חלוץ שני או שחקני כנף מהירים. פיירו הוריד להם ולקישור כדורים והיווה מטרד תמידי להגנה. מעבר לחלק ההתקפי האדיר שלו העונה (מעורב ב-31 שערים העונה בכל המסגרות, הכי הרבה בקבוצה), הוא גם עזר בבניית התקפות והשתחררות מלחץ. בשני המקרים, כדור ארוך נשלח מהבלמים ופיירו היה מוריד אותו לאחד הקשרים בערך באמצע המגרש. באירופה מול משחק לחץ אינטנסיבי, השימוש בפיירו היה קריטי ותרם לחיפה נקודות מעבר לשערים ובישולים.
סונדגרן כקשר אחורי - כחלק מההתמודדות עם הפציעות הרבות, העומס והחוסרים, סונדגרן נשלח לשחק ליד עלי מחמד. בניגוד לפיירו, לא מדובר בהצלחה מסחררת שמשנה קבוצה ושחקן, אבל סונדגרן תפקד היטב בעמדה הזאת והנה עוד פתרון שדגו סיפק לאלברמן ובכר בעיבוי הסגל ומבלי ששחר צריך להכניס את היד לכיס.
נורת אזהרה
הדבר האחרון שדגו משאיר אחריו הוא את נורת ה-Check engine דולקת. מי שאמור לדאוג למנוע של הקבוצה מחוץ למגרש הוא המנהל המקצועי אלברמן, שביצע החלטות מאכזבות בתחום הרכש. בעיבוי הסגל המצב עוד סביר (קנדיל, סייף וחמד) אבל רוב הרכישות שהיו אמורות לשנות את הקבוצה לא צלחו. מעבר לרפאלוב, הקבוצה הוציאה מעל 3 מיליון יורו על שחקנים כמו שואו, שימיץ', ניצן, ליאור קסה, דניל לסובוי ועוד. רובם לא שחקני הרכב. כמובן שעד שהגבלת הזרים לא תוסר בליגת העל, שחקנים כמו השניים האחרונים ברשימה עולים הרבה יותר מהמחיר הריאלי עליהם, אבל עדיין מדובר בכישלון מוחץ ברכש. מסתמן שבקיץ בכר יקבל צ'ק פתוח ואני מקווה שחיפה תבין, בזכות דגו, שמי שקונה בזול משלם ביוקר.
מה חיפה משאירה לדגו?
בפרידה יש שני צדדים וראוי גם להבין מה דגו קיבל ממשרת האימון הראשונה שלו (חוץ מהכרה). הדבר הראשון שדגו קיבל הוא תזכורת לכך שהכדורגל בארץ אכזר. בכר מאמן על בליגה שלנו, הוא פנוי בשוק ומוכן לחזור לחיפה. מכל הסיבות הללו אפשר להבין מדוע חיפה החליטה להחתים אותו. זה כואב, אבל אני רוצה לקוות שבכל מקרה אחר היו נותנים לדגו ניסיון נוסף, אולי עם סגל איכותי יותר. בנוסף, דגו הראה שהוא מסוגל להתמודד על כל התארים גם עם תנאים קשים: סגל שבע, בלי חצי מהכוכבים בקבוצה שנמכרו ועם צורך לבצע רוטציות בתקופה ארוכה עם 2 או 3 משחקים בשבוע. דגו הוכיח שהוא מסוגל לקדם צעירים גם במועדון לחוץ לתארים וזה נכס לכל מועדון שירצה לקבל אותו. מאידך, דגו הראה מספר פעמים שהוא חסר ניסיון ושהוא לא חף מטעויות. אני לא מדבר (רק) על הרכב לא נכון או חילוף מאוחר, לכל מאמן זה עלול לקרות. אני מדבר על העובדה שדגו לא ידע לגרום לשחקנים שלו להתעלם מרעשי רקע ולדבר על המגרש (ההתעסקות בבית הדין ובמכבי תל אביב רק פגעה בחיפה).
פרידה
בסופו של דבר, הרומן הקצר הזה היה עם סוף ידוע מראש אך הדרך הייתה פתלתלה יותר משציפו. דגו הגיע להיות המאמן בעונת מעבר, אך מכבי חיפה הצליחה הרבה מעבר למצופה תחת שרביטו. היו שם קידום צעירים, קמפיין אירופי מרשים וסגירת פער של 10 נקודות. הבעיה שאז חיפה גילתה שהספרינט המרשים היה חלק ממרתון, קרסה ואיתה גם הרומן.
בעצם, אולי הדבר האחרון שדגו משאיר אחריו הוא העובדה שלכל הדרך הוא היה ג'נטלמן. הוא תמיד לקח אחריות, הוא לא שבר את הכלים גם כשהמועדון הודיע על ההחלפה שלו והוא נשאר נאמן לסמל. אני מקווה ששני הצדדים ילמדו מהפרידה הזאת, ומי יודע, אולי מתישהו בעתיד יהיה פרק ב'.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
