הכל הולך קשה לירדן שועה. הכישרון תמיד היה שם, אבל כך גם הספק שמשהו ייצא ממנו. שלל הסתבכויות ועבירות משמעת הותירו יותר סימני שאלה מקריאה לגבי הכיוון שאליו הולך השחקן. בשנתיים האחרונות התקריות הלכו והתמעטו (ממש לא נעלמו לגמרי), והכדורגל הישראלי מקבל את שועה בגרסת השחקן נטו. ממוצר לא אפוי ליהלום (כמעט) מלוטש. מ"גולים עצמיים" לקריירה לשער מרגש בהופעת הבכורה בנבחרת - ועוד כזה שסידר ניצחון על בלגיה. מילד שמסרב להתבגר למנהיג בהתהוות שמוביל את בית"ר ירושלים לפסגת ליגת העל לראשונה אחרי שנים.
האם בגיל 25 שועה סוף-סוף ירשום את עונת הפריצה האמיתית שלו, כזו שגם תפתח בפניו דלתות בחו"ל אחרי שניסה להשיג חוזה בקיץ האחרון ללא הצלחה? עוד מוקדם לדעת, אבל הכיוון התבהר בערפל שאפף את הבוז'יק ארנה בבודפשט. ב-12 דקות בלבד הצליח כוכב בית"ר ירושלים להוכיח לכל מי שהטיל בו ספק שהוא ראוי ללבוש את המדים הלאומיים.
ועדיין, שום דבר, כאמור, לא עובר אצלו חלק. מספיק היה לעקוב אחר השבוע שלקראת הזימונים לצמד המשחקים מול צרפת ובלגיה כדי להבין כמה זה לא מובן מאליו ששועה התקבל סוף-סוף למועדון שחקני הנבחרת. שוב הוא הצטרך לשבור מוסכמות, להתמודד עם שדים מן העבר. הפעם הביקורת הייתה שהוא יצר תקדים ככדורגלן הראשון שלא התגייס לצבא וזומן לנבחרת, אבל שועה לפחות הקל על ההחלטה לכופף את החוקים בשבילו, כאשר החל לבקר בבסיסים בדרום כחלק משירות לאומי. גם הדיבורים על הזוגיות המתוקשרת עם אור זוארץ, בתו של יו"ר ההתאחדות שינו, לא הוסיפו שקט סביב הזימון, ולהבדיל – בטח לא התקרית במשחק מול סכנין. הקשר סטפן אומאונגה טען כי שועה אמר לו לכאורה: "אקנה את אמא שלך פעמיים באפריקה". בית"ר והקפטן הוציאו מיד הודעת הכחשה, בהתאחדות עקבו מקרוב, ורק לאחר שלא נמצאו ראיות להעמדה לדין, הוחלט לזמנו לנבחרת בפעם הראשונה.
הוסר החשד
האפשרות לזמן את שועה עלתה עוד בקדנציה הקודמת, אך המאמן דאז אלון חזן ויתר על הרעיון משיקולים מקצועיים. גם הצוות הנוכחי לא מיהר להרים טלפון בתחילת הקמפיין, ורק לאחרונה החשדנות סביב "הילד הרע של הכדורגל הישראלי" התחילה להתפוגג והוא נקרא לדגל. שועה חיכה להזדמנות מול צרפת, וגם את רוב המשחק מול בלגיה ראה מהספסל – עד ששלט החילוף עם הספרה 7 הונף בדקה ה-73. הקשר הבין שמדובר בהזדמנות שלא בטוח שתחזור בקרוב, אבל הוא לא האמין שהקלפים יסתדרו לו כל כך טוב, כל כך מהר: דיא סבע חילץ כדור אחרי טעות קשה בהגנה הבלגית, ושועה עט על המציאה וטרף אותה. הנונשלנטיות שבה התעלם מבלמים מהפרמייר-ליג ומהליגה הספרדית ושלח בקור כדור לפינה הרחוקה של הרשת, הייתה חתיכת אמירה: טבעי שאני כאן.
בסיום כוכב הערב דיבר בכנות על נושא השירות הצבאי ועל הזוגיות עם בתו של יו"ר ההתאחדות. מצד אחד ענה למבקרים, מצד שני נשמע כמו מי שמנסה לפתוח דף חדש עם אלו שלא יודעים איך לאכול אותו. "הכי חשוב זה להמשיך לעבוד קשה וככה לסתום פיות", אמר כשהדופק עוד גבוה, ובאותה נשימה הבהיר: "מתחרט שלא עשיתי צבא, זה חלום להיות בנבחרת".
שועה מרגיש כמו רוק סטאר בבית"ר, ואיך לא? כבר שנים שהאוהדים בטדי מחכים לדמות שיוכלו להזדהות איתה, והם מרעיפים עליו אהבה ומתנפלים על חולצות המשחק שלו. שילוב בין מהלכים גאוניים על המגרש לבין קעקועים, תספורות צבעוניות והמון כריזמה. וזה לא שהוא מתעסק רק בסטייל ובנראות, הוא גם הפך העונה לקפטן, למנהיג של חדר ההלבשה ולזה שמכווין את הצעירים.
חבורת בני יהודה
הדרך לנחלה החלה לפני ארבע שנים, כשבית"ר של משה חוגג רכשה את שועה ב-1.4 מיליון יורו ממכבי חיפה – המועדון שאליו הגיע מבני יהודה כהבטחה גדולה. התקופה במדים הירוקים הייתה נפילה אחת גדולה. הכותרות היחידות שייצר הכישרון הצעיר היו קשורות לתקריות משמעתיות, והשעיות הפכו לשגרה בכפר גלים. ברק בכר החליט שהוא לא צריך את התיק הזה, וכך מצא עצמו שועה מקבל הזדמנות לשקם את התדמית והקריירה בבית"ר. הקשר הפך לאיש של מספרים עם שבעה שערים ושישה בישולים בעונה הראשונה, ושישה שערים וארבעה בישולים בשנייה, אבל ההסתבכויות רדפו אחריו והוא אחריהן. שועה הספיק בין היתר להתעמת עם היו"ר דאז אלי אוחנה, שהציב לו אולטימטום ברור: אם אתה לא לוקח את עצמך בידיים, תמצא את עצמך בחוץ.
השינוי הגדול בבית"ר הגיע עם הכוורת שגידלה אותו בשכונת התקווה – הבעלים ברק אברמוב, המנכ"ל כפיר אדרי והמאמן יוסי אבוקסיס. השלושה, שכבר הכירו את השיגעונות שלו, ידעו איך ליישר אותו. בעונה הראשונה עם "חבורת בני־יהודה" שועה שידרג את עצמו למלך הבישולים של הליגה (16) וקינח עם זכייה בגביע. אשתקד נרשמה קפיצת מדרגה נוספת, והקשר היה מעורב ב-20 שערים – 12 בישולים ושמונה בישולים. שוב מלך האסיסטים, הפעם בצוותא עם אנטוניו ספר מהפועל באר-שבע.
אבל זו גם הייתה עונה שבה שועה התמודד עם מכשול נוסף, כאשר הצוות החדש, ברק יצחקי ואלמוג כהן, הציבו לו דרישות שלא הכיר: לעשות הגנה. הרי שועה הוא לא אחד שרץ יותר מדי, והמשחק שלו מתבסס על יכולת מסירה מעמידה וטכניקה ליד השער. השחקן נדרש למלא הוראות טקטיות ובעיקר להתאים את עצמו לשיטה של יצחקי וכהן, שניסו לבנות קבוצה מהירה. המטרה הייתה לשפר את מספר הקילומטראז' הנמוך שעשתה בית"ר עד אז ולשים דגש על לחץ גבוה – שינויים שלשועה היה קשה להסתגל אליהם לנוכח המגבלות.
הקצר הזה הוליד את העימות הראשון בין השחקן למאמן, שהתרחש בתחילת העונה הנוכחית: שועה, שאוהב לשחק כקשר שמאלי, לא אהב את ההחלטה להציב אותו כחלוץ לקראת המשחק מול עירוני טבריה, והקפטן נשאר על הספסל בהפסד מול העולה החדשה. זה לא עבר בשקט מצידו של שועה, שביקש פגישה מיידית עם אברמוב כדי להודיע לו שהוא לא מוכן לשחק בחוד. הבעלים הבהיר שיש צוות מקצועי שמחליט ושהוא לא מתערב בשום אופן.
השחקן בלע את הרוק ועד כה יש לו העונה שלושה שערים ושני בישולים, לא משהו יוצא דופן, אבל מאז קרה אירוע מכונן: שועה הפך למנהיג ולסיבה המרכזית שבית"ר רושמת פתיחת עונה חלומית. ובאופן קצת מוזר, בדיוק מזה יצחקי חושש, והוא מנסה להלך איתו בין הטיפות. כלומר לא להעניק לו את התחושה שהוא כל יכול, להציב לו גבולות. המאמן אף אמר אחרי אחד המשחקים: "שועה? לפעמים הוא ישחק ולפעמים לא. אין דרמה".
אל תעירו אותו
אלא שאחרי ההופעה החלומית במדים הלאומיים, לא בטוח שיצחקי ינסה בכלל להוריד את שועה לקרקע. מספיק היה לראות את הטירוף סביב ההצטרפות של השחקן למחנה האימונים באילת, יומיים לאחר שער הניצחון מול בלגיה, כאשר ביקור של הקבוצה באחד הקניונים בעיר לא השאיר ספק מי הכוכב הראשי: שועה היה זה שמשך את עיקר תשומת הלב, עשה סלפי עם כל דורש והעניק סרטוני ברכות. אם בעבר הקשר נרתע מהתקשורת והרגיש נרדף, בתקופה האחרונה משהו השתחרר. הוא גם השחקן שהכי מעורב בפעילויות חברתיות, ומעל הכל – הגורם המרכזי לכך שאוהדי בית"ר רכשו 22 אלף כרטיסים לדרבי מול הפועל ירושלים ביום ראשון.
