"החלום הגדול שלי הוא לזכות בגביע העולם" (לאו מסי, יוני 2018)
לאו מסי חיכה לרגע הזה המון זמן. זה לא מוגזם להגיד שקריירה שלמה. לרגע שבו יגיע לגאולה, לרגע שבו תיפסק ההשוואה הבלתי אפשרית (וגם המתבקשת) בין דייגו מראדונה לבינו. לרגע שבו ישים את סימן הקריאה שכל כך היה חסר לו, שיוריד את דייגו מהגב ויישב לצידו. לרגע בו אפשר להגיד בפה מלא: חזינו בכדורגלן הטוב בהיסטוריה.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
אוי, כמה שמסי (וגם מיליארדי אוהדי כדורגל ברחבי העולם) חיכה לזה. כמעט 20 שנה של הליכה במדבר שהסתיימו עם שני תארים ראשונים במדי הנבחרת - ושניהם הושגו תוך פחות משנתיים. הדובדבן, איך לא, הושג הערב (ראשון): עם גביע העולם השלישי של ארגנטינה - והראשון מאז 1986. וכמה מתוק הוא הסיום הזה: במשחקו האחרון בקריירה בנבחרת ארגנטינה, מסי יורד מהבמה כמנצח הגדול מכולם, והגשים את החלום שלו ושל מדינה שלמה, שהתפללה לרגע הזה כל כך הרבה שנים.
מההמתנה על הספסל ועד התבוסה עם מראדונה
"הפרעוש" השתתף בחמישה מונדיאלים. בשלושת הראשונים - 2006, 2010 ו-2014 - ארגנטינה והוא הודחו על ידי גרמניה. הפעם הראשונה הייתה ברבע הגמר בברלין 2006.
עכשיו זה נשמע כמו מדע בידיוני, אבל באותו משחק מסי בן ה-19 בכלל לא שיחק וארגנטינה הפסידה למארחת 4:2 בדו-קרב פנדלים אחרי 1:1 ב-120 דקות. בתקופה ההיא עדיין היה מותר לבצע רק שלושה חילופים, ובדקה ה-79 המאמן חוסה פקרמן עשה את האחרון שלו כשהכניס את חוליו קרוס על חשבון הרנן קרספו, בעוד מסי וגם חאבייר סאביולה נשארים על הספסל. פקרמן היה אמור להיות האיש שיקדם את מסי ואת בני גילו אחרי שעבד שנים כמאמן בנבחרות הצעירות של ארגנטינה וזכה בשלוש אליפויות עולם ב-1995, 1997 ו-2001. ברבע הגמר זה לא קרה. פקרמן ספג ביקורת קשה על החילוף השלישי הזה ועל ההדחה, ועזב את תפקידו.
הזכייה גם המשך הדרך בנבחרת לא הייתה פשוטה עבור מסי, וההדחה בגרמניה 2006 היא רק דוגמה אחת. פקרמן, שהיה הראשון שזימן אותו לנבחרת לקראת משחק ידידות מול הונגריה באוגוסט 2005, סיפר אחרי שנים על הימים הראשונים של הפרעוש במדים הלאומיים. "הוא גדל בסביבה שונה מאוד ולא חי את חדר ההלבשה הארגנטינאי. היינו צריכים לעזור לו להשתלב", הוא סיפר. "כל סגנון המשחק, המשחקים במוקדמות המונדיאל, הכול כל כך שונה".
הדרך נמשכה עם השפלה גדולה בגמר קופה אמריקה ב-2007, שם ארגנטינה הובסה 3:0 על ידי ברזיל, שהגיעה בסגל משני וחסר מאוד ללא שני הכוכבים הגדולים - רונאלדיניו וקאקה. שנה אחר כך מסי וחבריו ניצחו 0:3 את ברזיל בחצי גמר הטורניר האולימפי, ובגמר הוא בישל את שער הניצחון מול ניגריה. ארגנטינה זכתה במדליית זהב אולימפית, אבל במשך שנים זה היה ההישג היחיד של מסי בנבחרת. עם כל הכבוד למדליה אולימפית, זה לא גביע העולם, ואפילו לא הקופה אמריקה.
אחרי האולימפיאדה החלה תקופת דייגו מראדונה כמאמן הנבחרת, ואיתה גם הנסיגה הגדולה. ארגנטינה בקושי עלתה למונדיאל ב-2010 בזכות 0:1 מול אורוגוואי במחזור הסיום של המוקדמות. מסי כבש בסך הכול שער אחד בשמונה משחקים במוקדמות תחת מראדונה וארבעה שערים ב-18 הופעות במוקדמות כולן. גם הטורניר עצמו, שבו מסי כבר אמור היה להיות כוכב ענק, נגמרבצורה משפילה עבור ארגנטינה, עם תבוסה 4:0 ברבע הגמר גרמניה, שאת אחד הכוכבים שלה - תומאס מולר - המאמן מראדונה בכלל לא זיהה במסיבת העיתונאים. מסי חטף ביקורות קשות מאוד במולדתו, שם דיברו על כך שהוא השחקן הטוב בעולם, אבל בניגוד למראדונה ב-1986 לא הצליח להוביל חבורה בינונית לזכייה.
מראדונה כמובן נשלח הביתה, וסרחיו באטיסטה, שהוביל את הנבחרת לזכייה במדליה האולימפית, חתם והצהיר על כך שיבנה את הנבחרת סביב מסי, שהגיע לקופה אמריקה הביתית ב-2011 אחרי שכבש 53 שערים במדי ברצלונה ב-2010/11. למרות זאת, ארגנטינה נראתה רע, ומסי אפילו ספג קריאות בוז מהאוהדים המקומיים, שהעדיפו את קרלוס טבס בטענה שהשניים לא יכולים לשחק יחד. זה נגמר בהדחה מביכה בפנדלים על ידי אורוגוואי ברבע הגמר.
ב-7 באוקטובר 2011 נפל דבר, כשמסי כבש שער בינלאומי במוקדמות המונדיאל מול צ'ילה. הוא שבר בכך בצורת של שנתיים וחצי במשחקים רשמיים בנבחרת. הפקק השתחרר ומסי הבקיע 25 שערים ב-32 ההופעות הבאות בנבחרת. למונדיאל 2014 הוא הגיע אחרי עונה מלאת פציעות בברצלונה, הצליח להציל את ארגנטינה עם שער ניצחון ב-1:2 מול בוסניה וב-0:1 מול איראן, ולאחר מכן הוסיף צמד ב-2:3 מול ניגריה. בשמינית הגמר מסי בישל בהארכה את ה-0:1 מול שווייץ, ובחצי הגמר כבש את הפנדל הראשון בדו-קרב מול הולנד, שנגמר ב-2:4 ארגנטינאי. הנראטיב של הגמר היה השחקן הטוב בעולם מול הנבחרת הטובה בעולם, גרמניה (כן, שוב היא), שהגיעה אחרי 1:7 מהמם מול ברזיל המארחת. מי שגנב את ההצגה בגמר היה מריו גצה, שכבש את שער הניצחון בדקה ה-113 והביא את גביע העולם לגרמניה. מסי נבחר לשחקן הטורניר, צעד שזכה לביקורת רבה בעולם, אבל נשאר בלי הגביע החשוב באמת. התמונה שלו עובר בפנים חמוצות ליד הגביע, כל כך קרוב אך כל כך רחוק, נחרטה היטב בזיכרון.
ההחמצה, הפרישה והקאמבק
גם אחרי ההחמצה הגמר, רצף האכזבות נמשך. כעבור שנה ומסי הגיעו כפייבוריטים ברורים לקופה אמריקה והצליחו להגיע לגמר, אך הפסידו 4:1 בפנדלים לצ'ילה אחרי 0:0 ב-120 דקות. ארגנטינה שוב לא זכתה בתואר ושוב נשארה בידיים ריקות, רצף שנמשך מאז 1993. שנה לאחר מכן, ב-2016, שוב נערכה אליפות דרום אמריקה ושוב צ'ילה ניצחה את ארגנטינה בפנדלים אחרי 0:0 ב-120 דקות. אחרי אותו הפסד, שבו מסי גם החמיץ פנדל בדו-קרב, הוא הודיע על פרישה מהנבחרת. "ניסיתי את המיטב, אבל זה נגמר מבחינתי", אמר. "ההחלטה התקבלה".
ה"פרישה" הזו החזיקה מעמד בדיוק שבוע ומסי זומן כבר למוקדמות מונדיאל 2018. זה היה קמפיין אומלל במיוחד עבור ארגנטינה, אבל שלושער של מסי הוביל אותה ל-1:3 מול אקוודור ובסופו של דבר גם סידר לה את הכרטיס לרוסיה.
ארגנטינה הגיעה לטורניר עם ציפיות נמוכות, וכבר במשחק הפתיחה איכזבה עם 1:1 מול איסלנד, כשמסי מחמיץ פנדל שבדיעבד כנראה היה שווה ניצחון. במשחק השני ארגנטינה הובסה 3:0 על ידי קרואטיה, אבל 1:2 נגד ניגריה במשחק הסיום סידר לה את הכרטיס לשמינית הגמר. מסי אמנם בישל שם פעמיים, אבל ארגנטינה הפסידה 4:3 לאלופה שבדרך צרפת במשחק לפנתיאון - ושוב הלכה הביתה מאוכזבת.
ב-2019 שוב נערך הקופה אמריקה, והפעם ארגנטינה הפסידה בחצי הגמר, 2:0 ליריבה המושבעת ברזיל. מסי העביר ביקורת על השופטים ואמר שהכול "סודר" כדי שברזיל תזכה. במשחק על המקום השלישי הוא הורחק בדקה ה-37 אחרי קטטה עם גארי מדל, וטען לאחר מכן שמה שאמר על ברזיל גרם להרחקתו מול צ'ילה. הדברים האלה הובילו להרחקה של שלושה חודשים מכדורגל בינלאומי עבור מסי, אבל במקרה (או שלא) זה נפל בדיוק על תקופה שבה היו רק שלושה משחקי ידידות.
ב-2021 כבר נדמה היה שהגלגל מתהפך, ובגדול. ארגנטינה חזרה לגמר הקופה אמריקה, הגמר הגדול החמישי של מסי בקריירה (כולל מונדיאל 2014), והפעם הוא וחבריו סוף-סוף ניצחו 0:1 את ברזיל וזכו בתואר בינלאומי ראשון מאז 1993 ובפעם ה-15 בקופה אמריקה. הטורניר הזה היה כולו מסי: הוא היה מעורב באופן ישיר בתשעה מ-12 השערים של הנבחרת (כבש ארבעה שערים ובישל חמישה נוספים). רבים חשבו שאולי זה הטורניר שסוף-סוף שבר את חוסר ההצלחה מבחינתו ומבחינת הנבחרת שלו, לקראת מונדיאל 2022.
חשבו וצדקו. המונדיאל בקטאר היה ה-מונדיאל של מסי. יותר מכל אחר. הוא נפתח אמנם בהפסד סנסציוני לסעודיה בשלב הבתים, אבל מאותו רגע גם "הפרעוש" הבין שזה הכל או כלום. הניצחון על צרפת בגמר עשה את זה מתוק עוד יותר. לא רק בארגנטינה, אלא בלא מעט מקומות ברחבי העולם. זה היה סוף מהאגדות, הוליוודי. כזה שהכריע סופית כנראה מי הוא באמת שחקן הכדורגל הטוב בכל הזמנים.
