טוב, אני אתחיל כמובן בזכייה שלי בנעל הזהב של בלגיה בינואר האחרון, תואר אישי שכל כדורגלן בליגה הבלגית שואף וחולם להשיג אותו. אני מלא גאווה להיות שייך לרשימת השחקנים שזכו לכבוד הזה. כמובן שזאת הרגשת סיפוק מטורפת על עבודה קשה מאוד, פיזית ומנטלית, של המון שנים. אני זוכר שהתרגשתי מאוד בטקס.
חוויות נוספות שהיו לי השנה הן מהקמפיין האירופי עם אנטוורפן, כשהצלחנו לעמוד כשווים מול טוטנהאם ולאתגר אותם על המקום הראשון בבית בליגה האירופית. באופן אישי זה היה המשך ישיר לזכייה שלי בנעל הזהב עם שלושה שערי ניצחון באירופה, וכמובן העפלה לשלב הבא.
יום ההולדת האחרון שלי ב-26 באפריל בו חגגתי 35 היה מפוצץ ברגשות מעורבים. באותו יום העפלנו למקום השני בליגה הבלגית עם אנטוורפן, וזה גם היה היום בו חתמתי בקבוצה החדשה שלי, אנדרלכט, אחרי חודשיים של שיחות ומשא ומתן לא פוסק עם וינסנט קומפאני, המנג'ר של אנדרלכט.
וזה היום בעצם שאנטוורפן, קבוצתי הקודמת, הודיעה לי ולאחר מכן בתקשורת הבלגית שאני לא יכול להשתתף יותר בששת משחקי הפלייאוף של סוף העונה בטענה שיש מאבק ישיר בין שני המועדונים. זה היה אולי היום הכי מאושר וגם הכי קשה שלי בשנה החולפת.
לסיום, בתחילת שנת הלימודים בתי האמצעית מיה עלתה לכיתה א', וזה גם היה יום מאוד מרגש. אאחל בהזדמנות זאת לכל ילדינו שנת לימודים מוצלחת ובעיקר בריאה בימים מטורפים אלו. שנה טובה, בריאה ומתוקה.
