צפוי בדראפיץ' מדבר אחרי ההפסד 3:1 להפועל ירושלים
(צילום: ONE)
שלוש נקודות משישה משחקים – בדיוק כמו לאחרונה בטבלה - זה המאזן המביך של הפועל ת"א מתחילת העונה. ואם לא מספיק הלחץ המבעבע, יש דרבי עם מכבי ביום שני הקרוב – לא בדיוק מתכון אידיאלי לצאת ממשבר - בטח כשהניצחון האחרון על היריבה העירונית היה אי שם לפני שמונה שנים.
שלושת המשחקים האחרונים נראו כמו חלום בלהות עבור הקבוצה, שספגה לא פחות מעשרה שערים (14 מתחילת העונה), שבעה מהם מול נס-ציונה והפועל ירושלים. עם הגנה כזו, ערן זהבי - גם אם הוא לא בשיא הכושר - בטח מריח דם.
גם בלי זהבי, הדרבי האחרון נצבע בצהוב בוהק עם חמישייה משפילה לרשת האדומה. התבוסה הזו יצרה סדק ראשון במעמדו של המאמן דאז קובי רפואה, ולמרות הצ'אנס שקיבל בפתיחת העונה הנוכחית, היה ברור שהסבלנות כלפיו תהיה מוגבלת הפעם - והוא פוטר אחרי חמישה מחזורים בלבד.
גם אפקט הזעזוע לא עבד בינתיים. סלובודן דראפיץ', בהופעת הבכורה על הקווים, ספג 3:1 מהלהיט של הליגה, הפועל ירושלים. הסימפטומים היו דומים ומצביעים על סף שבירה נמוך ובעיה מנטלית קשה של השחקנים, שבפעם השלישית ברציפות מאבדים יתרון ומסיימים בהפסד. זה קרה להם גם נגד באר-שבע ונס-ציונה.
וכשאלה התוצאות, האוהדים הולכים ומאבדים סבלנות (ואת הראש). אחרי שעשרות מחו מחוץ לבתיהם של הבעלים ואף איימו על שרון ניסנוב, שלשום נחצה עוד קו אדום: כ-70 רעולי פנים הגיעו למתחם האימונים בוולפסון כדי לנסות להתעמת עם השחקנים, ורק בזכות נוכחות משטרה ואבטחה במקום נמנעה פגיעה פיזית. אותם אוהדים קיללו, ירקו ודפקו על רכבי השחקנים שהוברחו על ידי שוטרים.
לא משחק ילדים
בינואר האחרון נראה היה שהמועדון נמצא בכיוון חיובי. ההנהלה, בצעד אסטרטגי, החליטה למנות למנהל המקצועי את עומר בוקסנבוים, זה שהפך תוך חמש שנים את מחלקת הנוער של הפועל ת"א לאחת האיכותיות בארץ.
אמנם בוקסה נתן את האור הירוק למנות את רפואה למאמן אחרי פיטוריו של ניר קלינגר, אבל מהרגע הראשון לא הייתה כימיה בין השניים - הבדלים מהותיים בגישה ובסגנון. כמו רפואה, כמובן שגם לבוקנסבוים יש אחריות על המצב, וייתכן שהפועל משלמת שכר לימוד על כך שהימרה על דמות חסרת ניסיון בתפקיד כל כך קריטי.
הסגל שבנו בוקסנבוים ורפואה מלא חורים, והכישלון הגדול ביותר שלהם הוא בבחירת הזרים: מגודפריד רומראטו, דרך השוער המאכזב סטפן מרינוביץ' ועד לאלן אוז'בולט שהגיע בכסף גדול ולא מספק את הסחורה. פבלו גונסאלס ואנטואן קונט, שהספיק להסתבך במעצר אחרי שנחשד בהכאת בת זוגו ובסוף שוחרר ללא אישום, לא משתלבים.
גם ההחתמה של סינטיהו סלליך נראית כמו נפילה. רפואה היה זה שהתעקש עליו, למרות שבמערכת לא ממש התלהבו מהרעיון לצרף את הקשר שמרוויח את השכר הגבוה מבין הישראלים במועדון.
כסף בלי כיסוי
בזירה אחת הפועל דווקא כן הצליחה העונה, הכלכלית, עם הכנסה של כ-14 מיליון שקל (מחצית מיידית והיתר בקיץ הבא) ממכירת שחקני בית: דורון ליידנר (אולימפיאקוס), אושר דוידה (סטנדארד ליאז') ושי אליאס (הפועל באר-שבע). לאף אחד מהשלושה לא נמצא תחליף ראוי, לא בתוך הסגל ולא מחוצה לו.
דראפיץ' כנראה לא ממש הבין לאיזו סיטואציה הוא מגיע, אחרת לא היה מעלה למשחק הבכורה שלו שני צעירים חסרי ניסיון כמו ארי כהן ורן בנימין, שהוחלפו בהפסקה. בכלל, חדר ההלבשה טעון במיוחד עם צעירים שמחכים להזדמנות מול ותיקים שמעמדם הולך ופוחת. דן איינבינדר לא מגלה מנהיגות, בן ביטון המאכזב היה אשם בשתי ספיגות נגד ירושלים, אדי גוטליב מפגין יכולת חלשה מפתיחת העונה, הקשר שלומי אזולאי נדחק לקצה הספסל ועידן ורד כבר לא נספר. מול אלה יש את שחקני העתיד - אל-ים קנצפולסקי, סתיו למקין, אור ישראלוב, עומר סניור, בנימין ואחרים, שבקבוצה מנסים לדחוף בכל מחיר - ומתברר שיש כזה.
דראפיץ' אופטימי ומאמין שהוא יצליח להוציא את הקבוצה לדרך חדשה, השאלה היא רק היא כמה זמן זה ייקח, אם בכלל, וכמה סבלנות תהיה לאוהדים שאוכלים להם את הלב.
