לאורך השנים, ענף הג'ודו נחשב לספורט האולימפי ההישגי ביותר של ישראל, ובמקביל הוא נהנה מהתקציב הגבוה ביותר מבין כל הענפים האולימפיים במדינה. עם זאת, ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet נודע כי שורה של מהלכים, שאינם תלויים זה בזה, עלולים להחמיר את המצב הכלכלי שבו נתון האיגוד ממילא בתקופה האחרונה ולהשפיע על הענף כולו, כל זאת פחות מחמישה חודשים לפני אולימפיאדת פריז.
הנושא שאמור להטריד את ראשי הענף יותר מכל הוא ביקורת שביצע לאחרונה החשב הכללי במשרד האוצר בנוגע להתנהלות האיגוד בשנים 2020 עד 2022. דוח הביניים הועבר ביום חמישי שעבר לידי משרד התרבות והספורט להמשך טיפול. המשרד צפוי לזמן את ראשי האיגוד ולקבל את תגובתם לממצאים שעלו בביקורת, ולאחר שיתקבל הדוח הסופי יחליט המשרד איך לנהוג. בהתאם לממצאי הדוח, לרשות המשרד טווח רחב של אפשרויות שהוא יכול לנקוט אם ימצא לנכון, בהן הפסקת ההקצבות מהמדינה.
במשרד האוצר אישרו את הבדיקה: "בחודשים האחרונים נערכה ביקורת על איגוד הג'ודו, שממצאיה הוגשו לדיון והחלטה בוועדת התמיכה של משרד התרבות והספורט. אין באפשרותנו למסור את דוחות הביקורת, וניתן לפנות למשרד התרבות והספורט בנושא". ממשרד התרבות והספורט נמסר: "המשרד קיבל את הדוח, ילמד אותו ויפעל לפי נוהל ביקורות עומק".
המכתב של מכון וינגייט
מבלי קשר לבדיקה שערך החשב הכללי, איגוד הג'ודו עומד בפני דרישה מצד משרד התרבות והספורט להחזיר סכום עתק של שישה-שמונה מיליון שקל. הסיבה: ביצועים נמוכים מהתקציב המתוכנן ל-2020, שנת הקורונה. בעקבות המגפה, שגרמה לעצירת התחרויות, הנסיעות והאימונים, פעילות האיגוד הייתה נמוכה בהרבה מהתוכניות שעליהן התבססה התמיכה מצד המדינה. כעת היא מתכוונת לדרוש את הכסף הלא-מנוצל בחזרה.
איגוד הג'ודו אינו היחיד שצפוי להתבקש להחזיר כספים בשל ביצועים נמוכים בשנת הקורונה. כך, למשל, איגוד השחייה יידרש להשיב 2.8 מיליון שקל, הכדורעף יתבקש להחזיר מיליון שקל, והאתלטיקה – חצי מיליון שקל. במקרה של הג'ודו הסכום גבוה בהרבה, מאחר שמדובר כאמור בענף שזוכה לתקציב הגבוה ביותר מהמדינה מבין כל הענפים האולימפיים. גורם במשרד התרבות והספורט אישר את הפרטים.
בעיה נוספת שאיתה מתמודד איגוד הג'ודו היא החלטת מכון וינגייט למנוע ממנו לאלתר את השימוש בשירותים הנלווים של המכון, בגלל טענה לחוב של כמיליון שקל – סכום יוצא דופן במונחים של הספורט הישראלי. ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet נודע כי לאחרונה שלח מנכ"ל המכון גיא אטיאס מכתב בעניין ליו"ר איגוד משה פונטי בנושא והודיע לו על החלטתו.
כתוצאה מכך, נשלחו לאחרונה הנחיות חדשות לג'ודאים המתאמנים במכון, כולל לבכירים ביותר המתכוננים לאולימפיאדה: מעתה אין יותר לינת ג'ודאים במכון, אין אפשרות להיכנס לחדר האוכל שבו סועדים כל הספורטאים מהענפים השונים, ולא ניתן להשתמש בחדרי ההרצאות ובשירותים נוספים של המכון. לפני מספר ימים חלק מהג'ודאים עוד ביקשו להיכנס לחדר האוכל המציע ארוחות עשירות ותפריט המותאם לספורטאים – אך הם לא הורשו לעשות זאת.
רק בשל הסמיכות למשחקים בפריז, ועל מנת לא לפגוע בהכנה של הספורטאים (בעיקר נבחרת הנשים, שלה סיכוי לזכות במדליות אולימפיות), החליט המנכ"ל אטיאס לאפשר לנבחרות הג'ודו להתאמן בשני חדרים בקומת הקרקע של האולם ההישגי, להשתמש בחדר הכוח ובחדר נוסף לטיפולים פיזיותרפיים. במכתב הובהר לפונטי כי החל מהחודש הבא לא יוכל האיגוד לרכוש עוד שירותים נלווים, למעט חדרי האימונים הספציפיים, וכי אחרי האולימפיאדה המכון ייסגר בפני הג'ודו באופן סופי, אם לא ייפתר נושא החוב.
גורם במכון וינגייט אישר: "הוצא מכתב על הפסקת שירותים נלווים לאיגוד הג'ודו בשל חוב ענק. יש לנו מחויבות ציבורית, אנחנו לא יכולים לתת שירותים ולממן אותם". אגב, לאחרונה גם איגוד השחייה עמד בפני סנקציות דומות, אולם הסדיר את הנושא באמצעות פריסת החוב.
הגירעון והקיצוץ
שלושת המהלכים הללו מתרחשים בצל מצבו הבעייתי ממילא של האיגוד. לפי דוחות העמותה שלו, הוא סיים את 2022 בגירעון של שלושה מיליון שקל, ורק לאחרונה קיצץ עשרה אחוזים משכרם של העובדים.
גזירה נוספת היא ההחלטה כי הקדטים, ספורטאי העתיד, יצטרכו לממן מכיסם (או זה של הוריהם) את הטיסות, השהות והרישום לתחרויות בינלאומיות, ולצאת אליהן עם מאמנים מטעם עצמם. צרה נוספת שנפלה על האיגוד היא ביטול טורניר הגראנד סלאם השנה בת"א, בגלל המלחמה. הטורניר הגדול, שקיבל מהמדינה תקצוב של קרוב לעשרה מיליון שקל, היה אמור להיות מנוף כלכלי עבור האיגוד.
כאמור, כל זה קורה בזמן שמדובר בענף שזכה לתמיכה מהמדינה של יותר מ-37 מיליון שקל בשנתיים האחרונות. מנתונים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" ו-ynet עולה כי ב-2022 תיקצבה המדינה את הג'ודו ב-17.764 מיליון שקל (מתוכם 5.95 מיליון בעבור ארגון תחרויות בינלאומיות ושלושה מיליון להכנות האולימפיות), ואילו ב-2023 עמד הסכום הזה על 19.472 מיליון שקל (9.872 מיליון לארגון הטורניר בת"א ועוד 3.8 מיליון להכנות האולימפיות).
לפי דוחות העמותה ב-2022, זהו שכר שלושת הבכירים באיגוד: המשתכר הגבוה ביותר הוא מאמן נבחרת הגברים אורן סמדג'ה, עם שכר שנתי של 544,967 שקל; אחריו מאמן נבחרת הנשים שני הרשקו עם 533,881 שקל; ושלישי ברשימה מנכ"ל האיגוד נועם גרינברג עם 396,960 שקל.
מאיגוד הג'ודו לא נמסרה תגובה.
פורסם לראשונה: 01:30, 04.03.24
