גארי ליניקר שיתף השבוע סרטון בטוויטר ובו ריאיון של טרוט אוואן ג'ונס (הפרו-פלסטינאי המובהק) מהגארדיאן האנטי-ישראלי לחוקר השואה רז סגל, שמאשים את ישראל ברצח עם. ליניקר ביקש מכמעט תשעת מיליוני העוקבים שלו להשקיע 13 דקות מזמנם לצפייה בסרטון.
זאב בודד - המדור של זאב אברהמי
במקרה הכי טוב, גארי ליניקר הוא אישיות ציבורית עם קוד מוסרי מעוות. איש שמבין את אחריותו, כובד משקלו והיכולת שלו להשפיע על צופיו ועוקביו כדי לדבר על נושאי השעה, לעזור לחלש, לתקן עוולות, להביא שלום לאזורי מלחמה, אוכל למזי רעב. ליניקר השתמש בפלטפורמה שלו לא פעם אחת (המהגרים לאנגליה ומצב זכויות האדם בקטאר לקראת משחקי הגביע העולמי, הן שתי דוגמאות לכך). על הטבח של ה-7 באוקטובר לא הייתה לו מילה להגיד. כלום.
במקרה הבינוני, ליניקר מצטרף לעוד ספורטאים ומועדוני ספורט שגילו ניטרליות פושעת לגבי הלחימה בעזה לעומת הטבח ב-7 באוקטובר. כל הגרג פופוביץ' והסטיב קר של העולם שיש להם דעה מוצקה על כל דבר ופתאום העלו על עצמם תחפושת של האו"ם.
במקרה הגרוע, וחוששני שזה המצב, גארי ליניקר הוא אנטישמי קשה. מעין רוג'ר ווטרס – אבל פחדן.
ליניקר וה-BBC
בחודש מרץ האחרון, ליניקר, אישיות הספורט הבכירה של רשת BBC, הפנים של תוכנית הכדורגל שלה, והמשתכר הגבוה ביותר של הרשת, עלה לכותרות לאחר שהשווה בין מדיניות ההגירה הבריטית לבין הנאצים. חיציו העיקריים הופנו לשרת הפנים סאולה ברוורמן, שנשואה ליהודי, שחלק ממשפחתו נספו בתאי הגזים.
ההתבטאות של ליניקר עוררה אז תרעומת גדולה: השמרנים טענו שליניקר הוא עובד ציבורי ששכרו ממומן בחלקו על ידי משלם המיסים והוא צריך להמשיך לקרוא תוצאות כדורגל ולסתום את הפה. ב-BBC השעו אותו, וחזרו בהם בגלל ההד הציבורי על ההחלטה שלהם לצנזר עיתונאי משלהם, ובגלל ההחלטה של חבריו של ליניקר לעמוד לצדו ולשבות משידור. ליניקר התבטא בעיקר בעד חופש הביטוי והדעה, המתנגדים לו ביקרו בעיקר את הצורה ופחות את התוכן והמהות. כשכתבנו פה על הפרשה במרץ, הטון היה פרו-ליניקר: איש במעמד שלו צריך להביא את דעתו בנושאים ציבוריים. BBC הרחיבה מחדש את הקווים שלה לגבי התבטאויות עובדים, ובעיקר ביקשה כי לא ידברו על פוליטיקה פנימית בין המפלגות במדינה.
עוד שני פרטים חשובים לפני שנכתוב על המקרה הנוכחי. הראשון: לאחר טבח ה-7 באוקטובר, החלו הפגנות ענק אלימות פרו-פלסטיניות ברחבי בריטניה. בתגובה להם החלו הפגנות של בריטיים שביקשו לשמור על כבוד הממלכה מפני המפגינים שתלו ותקעו את דגלי פלסטין על מונומנטים בריטיים. השרה ברוורמן טענה כי היחס של המשטרה הבריטית כלפי המוחים מהימין נוקשה יותר מאשר היחס שלהם כלפי המוחים הפרו-פלסטיניים. לאחר סערה קטנה, ברוורמן פוטרה.
השני: ליניקר עובד ברשות השידור הבריטית, רשת תקשורת שהיסטורית מואשמת בגישה אנטי-ישראלית על גבול האנטישמית, במיוחד מאז ה-7 באוקטובר, שלאחריו האשימה את ישראל בהאשמות שווא שעליהן נאלצה להתנצל. ליניקר הוא העובד הבכיר, לפי שכרו, של רשת כמעט אנטישמית. הוא תמיד יכול לומר להגנתו כי לקח את הקו של החברה.
פחדן עלוב בחסות חופש הביטוי
ליניקר אוהב להציג את עצמו כאלבר קאמי המודרני, הסופר-פילוסוף הנהדר שהיה שוער בעברו וטען פעם כי את כל הידע שלו לגבי מוסר בעולם הוא קיבל מכדורגל. ליניקר הוא לא קאמי. הוא נחשב לאינטלקטואל ואמיץ בשדה הכדורגל, רק בגלל שהסטנדרט כל כך נמוך. ליניקר, ככה מתברר, הוא עוד יציר מכוער של תעשיית ה-WOKE. אנשים פרוגרסיביים שמאשימים את עצמם בכל, עד שמדובר ביהודים. יהודים הם לא מיעוט ולא קורבן. ליהודים זה מגיע. JEWISH LIVES DON'T MATTER.
ליניקר הפיץ למיליוני עוקביו סרטון שבו היסטוריון משכתב את ההיסטוריה, מפחית מפשעי החמאס בסלחנות, ומפחית מערכה האמיתי ומייחודה של השואה. אפילו אם מאית אחוז מעוקביו יאמינו לדברים ויפעלו לפיהם, מדובר במספר עצום. ליניקר הוא מפיץ ומהדהד של דברי שנאה כלפי יהודים וכלפי ישראל. אדם פרוגרסיבי שכל עולמו המוסרי הפוך, בדומה להיסטוריון רז: החמאס הוא טוב, ישראל היא הרשע. אם ליניקר היה אישיות כדורגל בספטמבר 1939, הוא היה מאשים את צבא פולין בפלישה לגרמניה.
יותר מכך, השתיקה של ה-BBC, לעומת התגובה שלה במרץ, מבהירה שמבחינתה ליניקר לא עבר על חוקי החברה בפרסום ברשתות החברתיות. הוא לא גרם לה נזק תדמיתי. בקרוב ייחתם איתו חוזה חדש. האשמת ישראל ברצח עם על תגובת נגד לטבח של החמאס היא קו ש-BBC יכולה לחיות איתו בשלום.
שוב, מדובר ברשת ציבורית. שכרו של ליניקר ממומן, בחלקו, על ידי יהודים, ישראלים שחיים באנגליה, תומכי ישראל ומתנגדי חמאס. מדובר ברשת שמסרבת לקרוא למחבלי החמאס רוצחים ומהדהדת את התעמולה של הארגון ללא בדיקה. ליניקר, בניגוד לפופוביץ' וקר שהשוו בין הסבל של שני העמים, לא עושה אפילו את המינימום הזה. הוא מתעלם ממעשי טבח ביהודים. עובד נאמן. פחדן עלוב בחסות חופש הביטוי. אם היה כדורגלן היום בטח היה משחק לצדו של מוחמד סלאח וליברפול העלובה שאסרה על אזכור אוהדיה שנרצחו בעוטף אבל הרשתה להכניס דגלים פלסטיניים ליציעי אנפילד.
מעניין אם ליניקר חשב לשנייה על העובדים היהודים של BBC לפני ששיתף את הסרטון. על הפחד שלהם ללכת ברחוב, על העובדה שהם מפחדים לחשוף את עצמם כיהודים. אם חשב לשנייה מה זה אומר עבורם כשהעובד הבכיר ביותר והכי מוכר של החברה שלהם שופך עוד דלק על המדורה שמתחוללת סביבם. מעניין אם הוא חשב על האוהדים של טוטנהאם, שהעריצו את הדשא שעליו הוא דרך, חלקם ניצולי שואה או בנים למשפחות של ניצולים, כשהאשים את המדינה היהודית ברצח עם. ליניקר היה בטוח שחקן כדורגל הרבה יותר טוב מקאמי, אבל הוא לא למד דבר על מוסר, לא מכדורגל ולא בכלל. גארי ליניקר הוא איש חסר מוסר.
גארי ליניקר הוא לא הפנים של טוטנהאם, ולא של משחק השבוע, ולא של הנבחרת ולא של "כדורגל משחקים תשעים דקות, ובסוף גרמניה מנצחת". ליניקר הוא פני המוסר המעוות של המעמד הבינוני-גבוה באנגליה, שיודע שתינוקות נרצחו, נשים נאנסו, קשישים נחטפו, שמיליציה נאצית עם כאפיות הוציאה להורג אזרחים תמימים שהתחננו על נפשם, והחליט להפיץ בעולם שישראל מבצעת רצח עם.
פורסם לראשונה: 18:17, 24.11.23
