כולם זוכרים את מחזור הסיום של עונת 1994/95. מכבי ת"א ומכבי חיפה צמודות בצמרת. הצהובים, שהיו חייבים ניצחון בשביל לזכות באליפות, התארחו אצל הפועל באר־שבע בווסרמיל. הירוקים אירחו בקריית־אליעזר את הפועל בית־שאן. אחת צריכה שלוש נקודות (ומעידה של מכבי ת"א) כדי לזכות באליפות, השנייה צריכה ניצחון כדי להישאר בליגה.
צוות הצילום של "בית־שאן סרט מלחמה" לא היה יכול לקוות למשהו יותר טוב מזה, והסיום באמת היה מהסרטים: בית־שאן הפכה מ־2:0 ל־2:3, ונשארה בליגה. במקביל, מכבי ת"א ניצחה וזכתה באליפות. אבל מה שאנחנו זוכרים זה את אנשי בית־שאן כמעט מתעלפים ב־2:3, זה היה אחד מהרגעים הכי גדולים בתולדות הכדורגל הישראלי. משהו שחייבים לעשות ממנו סרט, ומזל שכך נעשה.
התסריט הזה נגזל מאיתנו בחסות שיטת הפלייאוף. גם עכשיו יש קרב צמוד יחסית, אבל אפילו מכבי חיפה כבר עם הראש לקראת העונה הבאה והחתימה את ברק בכר. תארו לכם שבשבת מכבי ת"א הייתה מארחת דרבי, כשהפועל חייבת שלוש נקודות בשביל לשרוד, או את בית"ר ירושלים של ברק יצחקי. במקום זה היא משחקת מול הפועל חיפה, בני־סכנין ובני־ריינה. כל הכבוד לקבוצות הללו על העפלתן לפלייאוף, אבל אני בטוח שלא לזה כיוונו במינהלת הליגה. הרצון היה לעוד משחקים בעלי עניין רב, חוץ מזה בין הטוענות לכתר.
נסו לחשוב על עונה בה זהות האלופה לא הייתה ידועה כבר במחזור השני של הפלייאוף העליון, אחרי משחק העונה. מאז שהתחלנו עם הפורמט הנוכחי, זה קרה אולי פעמיים. גם המשחק השני בין הראשונה לשנייה בטבלה מאבד לרוב משמעות והופך למשחק על יוקרה. אין על מה להיאבק בפלייאוף העליון חוץ מאליפות, המאבק על "הכרטיס לאירופה" לא מעניין מספיק. ואם אחת משלוש הראשונות לא זוכה בגביע, אז גם המקום הרביעי הוא סמלי בלבד. כך שיוצא שלשלוש קבוצות אין על מה לשחק, והעניין בהתאם.
היה הרבה יותר מרגש אם המתמודדות לאליפות היו פוגשות את הנאבקות נגד הירידה. משחקים אמיתיים על כל הקופה. דמעות של אושר מול דמעות של אכזבה, בשביל זה אנחנו רואים כדורגל.
הרמה פה לא מספיק גבוהה כדי לחלק את הליגה לשני חלקים (המשחקים בין הגדולות העונה מאכזבים מאוד), אז לפחות תנו לנו אפשרות לדרמות, למשחקים שעושים עליהם סרטים. ותרו על הפלייאוף, שהיתרון היחיד בו זה שהוא נחשב הישג לקבוצות שהצליחו להשתחל אליו, למאמנים שאומרים בשיא הרצינות "המטרה היא להגיע לפלייאוף העליון" (אה באמת? וואו, קשה כמו לנצח את ריאל מדריד). אם היו מצלמים את "בית־שאן סרט מלחמה" היום, אז במחזור הסיום היא הייתה מתארחת אצל הפועל חדרה, שמזמן כבר הלכה לים. סרט כזה לא היה הופך למיתולוגי.
פורסם לראשונה: 01:30, 19.04.24
