איך נראה היום האחרון בשלב הבתים באליפות אירופה מבחינת שיפוט? במשחק אחד הגיעה שתלטנות שופטי המסך לרמה שלא נראתה כמוה עד עתה, ומשחק אחר הוכיח, ולא לראשונה, שהגזמה ב"שיפוט לפי הספר" עלולה להוביל לגיהנום שיפוטי.
ככל שהשנים חולפות, מתרחק שיפוט המסך מן הכלל של התערבות במקרים של "שגיאה ברורה ו-ודאית" בלבד, והופך לדומיננטי במקרים רבים מדי. כולנו התרגלנו לכך, שכאשר VAR "מזמין" את השופט במגרש לצפייה מחודשת באירוע מסוים, ב-95-90 אחוזים מן המקרים השופט יגיע למסך בדחילו ורחימו, בידיעה שעליו להיענות ל"המלצה". כידוע, במקרים של הכרעה דיכוטומית (כן/לא) כמו נבדל או מיקום העבירה ביחס לקווי רחבת העונשין, השופט כלל לא מוזמן לצפייה חוזרת, אלא מקבל את החלטת שופטי המסך כעובדה מוגמרת.
במשחק סלובקיה-רומניה ראינו כיצד החלטה סובייקטיבית בשאלה "מהי עבירה", הופכת בידי VAR להחלטה אובייקטיבית-דיכוטומית בנושא מיקום העבירה (בתוך רחבת העונשין או מחוץ לה). בדקה ה-34, כשהתוצאה 0:1 לזכות סלובקיה, הרומני חאג'י הוכשל מרגלו של האנצקו הסלובקי. השופט הגרמני זיברט היה בעמדה מצוינת להעריך את מהות העבירה ולקבוע את מיקומה. הוא פסק שהעבירה הייתה פגיעה ברגלו של הרומני מחוץ לרחבת העונשין של סלובקיה, ופסק על בעיטה חופשית ממקום העבירה. לאחר המתנה של דקה ו-50 שניות, צוות המסך בראשותו של גרמני אחר הכריע כי מיקום העבירה בתוך הרחבה, והורה על פנדל לזכות רומניה. בכך נכפתה ההחלטה על השופט במגרש, מבלי לזמנו לצפייה לצרכי הערכה מחדש של החלטתו המקורית.
הכיצד? לאחר העבירה, שמן הסתם זיברט התייחס אליה בהחלטתו, השחקן הפוגע נפל בתוך רחבת העונשין של קבוצתו, בעוד שחאג'י שנכנס לרחבה מעד לאחר שאחת מרגליו נתקלה ברגלו של האנצקו השרוע על הדשא. לדעתי, לא היעתה בכך פגיעה/עבירה שנייה. מכל מקום, נראה בבירור ששופט המשחק התייחס בהחלטתו אך ורק לאירוע שהתרחש מחוץ לרחבת העונשין. מכאן, שהאירוע הבא לא היה רלוונטי לפסיקה במגרש. למעשה, VAR החליטו עבור השופט במגרש, תוך שהם משתמשים בסעיף העוסק באירוע אובייקטיבי-דיכוטומי (מיקום העבירה) תוך התעלמות מהערכת אירוע סובייקטיבית (הערכת האירוע כעבירה שבגינה השופט פסק את אשר פסק). בכך הפגינו שופטי המסך זלזול בשופט המשחק וכפו עליו החלטה, תוך הסרת מסיכת ה"המלצה" מפניה של פסיקה זאת.
המקרה האחר באותו ערב, היה הידרדרותו של המשחק צ'כיה-טורקיה לשלל עבירות, שפע של כרטיסים צהובים לשחקנים במגרש וליושבים על הספסל, וגם לאדום ישיר בנוסף לצהוב שני, שנתן את האות לדרדור המשחק לתהום אי-השקט ולמהומה רבתי לקראת סיומו. כפי שאי אפשר להתעלם מזלזולו של גרמני אחד ברעהו כמקור להחלטה המכרעת בסלובקיה-רומניה, כך אי אפשר להתעלם מזהות השופט ואופיו כמשפיעים על דרדור המשחק צ'כיה-טורקיה.
שופט המשחק, הרומני אישטבן קובאץ', הוא ללא ספק אחד מחמשת הטובים ביותר בקרב הדור הצעיר יותר (40-35) של שופטי העלית באירופה, אם לא הטוב שביניהם (רבים בוודאי יזכרו לטובה את המשחקים מנצ'סטר סיטי-ריאל מדריד ((3:4)) ב-2022, ברצלונה-פ.ס.ז' ((4:1)) ואטאלנטה-באייר לברקוזן ((0:3)) בעונה האחרונה, שקובאץ' תרם לשטף ולאיכות שאפיינו אותם). אולם לקובאץ’ יש צד נוסף, שרבים בירכו עליו בעבר וייחלו שיהיה מנת חלקם של שופטים אחרים: הוא שופט קשוח המקפיד בדרישה למשמעת, הן משחקנים במגרש הן מן הצוותים היושבים על ספסלי הקבוצות (רבים טענו שמוריניו לא היה מעז להתנהג כפי שהתנהג בגמר הליגה האירופית ב-2023, לו קובאץ’, ולא טיילור, היה השופט במשחק). אולם הפעם, השיפוט "לפי הספר" היה בעוכריו.
האירוע שנתן את האות לאובדן העשתונות של השופט ולים הצהובים בעקבותיו, התרחש בדקה ה-20. הצ’כי באראק, השחקן היחיד שספג צהוב קודם לכן, הגיע ראשון לכדור כשהוא כרוך בין שני שחקנים טורקים. אחד מהם, אוזג'אן, הגיע באיחור מה וכלל לא נגע כדור, אלא שרגלו המושטת נותרה במקום היחיד שרגלו של באראק, שבעטה בכדור, יכלה לנחות בו בהיעדר פיסת קרקע פנויה ב"כריך" שהוא נמצא בתוכו. וכך אכן קרה, והצ'כי דרך קלות על רגלו המושטת של הטורקי. השופט מיהר להוציא צהוב כמסורת המקובלת היום בכל מקרה של דריכה, גם כאשר היא תוצאה טבעית של תנועת גוף ורגל שנועדו לפגוע בכדור, ובמקרים רבים אף נגעו בו, ובכוח האינרציה נגעו-פגעו שלא בכוונה ברגלו או בגופו של יריב כלשהו.
יצירת החובה להכיר בכל דריכה או נגיעה/פגיעה באמצעות פקקי הנעל כעבירה, ואף להוסיף על כך כרטיס צהוב או אדום (על-פי עוצמת הפגיעה ומיקומה בגופו של היריב), גורמת להחלטות אבסורדיות הנוגדות את הביומכניקה ואת הנסיבות המביאות לנגיעה/פגיעה. כך קרה גם הפעם.
כמובן שהשופט הקפדן לא צפה את ההשלכות, ובהמשך נסחף אל תוך מערבולת האירועים. הרי קובאץ' הוא בין הבודדים בדור העילית הצעיר שמבין את המשחק ומהלכיו, מדגים יפה את השימוש בהוראת היתרון, וסיפק לצופים הנאה מן השטף במשחקים ששפט בעבר הקרוב. מצער שהמרכיב האחר באישיותו השיפוטית - ההליכה "על-פי הספר" - היה לו לרועץ במפגש בין צ’כיה לטורקיה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
