מכיוון שזה אירע באותו הלילה שבו פורעים מוסלמים ערכו פוגרום באוהדים יהודים ברחובות אמסטרדם, האירועים של חמישי שעבר בברלין קצת הלכו לאיבוד. וכיוון שרבים האשימו את האוהדים הישראלים - שחלקם הקטן שרו שירים אלימים והורידו דגלי פלסטין מבתים פרטיים - באלימות ובלינצ'ים שהופנו לעברם בהולנד, הרי שראוי שבעתיים להתעכב על המקרה מאותו לילה בברלין, תחת כמעט אותן נסיבות. האירוע נגמר באלימות מטורפת מצד ערבים כלפי יהודים, מבלי שהאחרונים יעוררו שום פרובוקציה לעברם, מלבד העובדה הפשוטה, העירומה והבסיסית שהם נולדו יהודים.
משחק נוער (גילאי 15-16) בין קבוצת טוס מכבי ברלין היהודית לבין שוורצעא-ווייס נויקלן, קבוצה שמורכבת משחקנים רבים שהם מהגרים או בעלי רקע הגירתי מארצות מוסלמיות. המשחק נערך בנויקלן, שכונת מהגרים מוסלמים שמזוהה עם ההפגנות הפרו פלסטיניות הרבות והאלימות מאז ה-7 באוקטובר. פה חילקו בקלוואות ברחובות אחרי מיד אחרי הטבח. כל חנות, פינה, עמוד חשמל, פנס, לוח מודעות, מפוצץ בסמלי פלסטין.
במהלך המשחק איימו שחקני נויקלן על שחקני הקבוצה היהודית. קיללו אותם, שיגרו לעברם בדיחות אנטישמיות, וירקו עליהם. זוהי רק הכנה למה שהולך להתרחש לאחר השריקה האחרונה.
"מגרש ששום דבר רע לא יכול לקרות בו"
עם שריקת הסיום, השחקנים של נויקלן התקרבו לשחקני מכבי וקראו "פרי פלסטיין". אחרי שמיצו את הפן הזה של החלק האמנותי הם עברו לקריאות של "פאקינג יהודים" והאשימו את השחקנים בשותפות לרצח נשים וילדים פלסטינים. כשנגמרו הצעקות הגיעו עשרות נערים וצעירים למגרש, מצוידים במקלות, אלות וסכינים והתחילו לרדוף אחרי השחקנים של הקבוצה היהודית.
"הגענו לשם חמישה אנשים לעודד את הקבוצה, מולנו היו עשרות אוהדים של היריבה", מספר אוהד של מכבי ברלין שהגיע למשחק, "מדובר במגרש יפהפה, באמצע יער, מקום אידאלי שבו שום דבר שלילי לא יכול לקרות. אבל קצת אחרי שהתחיל המשחק התחילו היריקות, הקללות, העלבונות כלפי השחקנים האחרים על המגרש וכלפינו. רצינו לתעד את זה בשלב מסוים, אבל דיברנו בינינו והבנו שאם אנחנו מוציאים את הטלפונים ומתחילים לצלם זה יכול לחמם את האווירה אפילו יותר".
המשחק נגמר בתוצאה 4:7 לטובת המארחים. בחדר ההלבשה הרוחות התלהטו. "אנחנו ברחנו עוד לפני שנגמר המשחק", מספר האוהד שמבקש לשמור על פרטיו האישיים, "אבל אז התחלנו לקבל הודעות בקבוצת ווטסאפ של הקבוצה, על מצור של אוהדים על שחקני מכבי, בדרך מחדר ההלבשה לחניה, התחילו בקריאות וקללות לעברם, השחקנים ענו בקריאות 'עם ישראל חי', והמצור הפך די מהר למרדף אחריהם על ידי ערבים שהחזיקו בידיהם סכינים ומקלות. שרשראות ברזל הועפו לעבר השחקנים היהודים. בשנייה האחרונה הצליחו שחקני מכבי להיכנס לרכביהם ולהימלט.
"לא היה אפילו שוטר אחד"
"רוב ההורים שלנו לא הסכימו שניסע לשחק או לעודד קבוצה יהודית בנויקלן. אנחנו הרגענו אותם שזה רק ספורט, וחוץ מזה שגם המשטרה תהיה שם, אבל בפועל לא היה שם אפילו שוטר אחד. השופט בכלל לא התערב כשאירועים האלימים גלשו מהיציעים למגרש. זה היה טרור וזה היה מפחיד. עד עכשיו אני בהלם. זו העיר שנולדתי בה. אני לא יודע לאיפה אני אמור לברוח, ואיפה אני אמור להסתתר. בלילה ראינו את החדשות מאמסטרדם, על כדורגל ופוגרומים ולינצ'ים ביהודים על ידי ערבים, ולמרות שהגורל שלנו היה הרבה יותר טוב מאשר הגורל של האוהדים הישראלים, הרגשנו שהיינו שותפים דומים ללילה שהיה, פשוטו כמשמעו, לילה של ציד יהודים".
למרות שתקריות אנטישמיות ותקיפות יהודים או ישראל או מדינת ישראל קורים לעתים פחות תכופות בעולם הספורט, זו אינה הפעם הראשונה שהמועדון ונציגיו הם הקורבן לאלימות אנטישמית. זכורות לפחות שלוש תקריות בעלי אופי ומוטיבים אנטישמיים נגד שחקני הקבוצה. כמה ימים לפני ההתקפה בנויקלן, הותקף אוהד בן 50 של הקבוצה בפאב בקרויצברג, עוד שכונת מהגרים בברלין. הוא ישב עם צעיף המועדון מסביב לצווארו, נשאל לגבי פשר הצעיף ואז הותקף מילולית ופיזית (אגרוף לפרצוף שהצריך את אשפוזו) על ידי השואל. המשטרה פתחה בחקירה לגבי האירועים האחרונים, הפוליטיקאים הביעו את שאט נפשם ואמרו כי לאנטישמיות, כמובן, אין מקום בברלין או בזירה הספורטיבית של העיר, וראשי מועדון נויקלן הבטיחו למצות את הדין עם השחקנים והאוהדים שיימצאו אשמים.
האנטישמיות מנורמלת
במשחק הבא של מכבי ברלין, משחק ביתי ביום ראשון, הקבוצה ניצחה 5:7. שחקני שתי הקבוצות התחבקו אחרי המשחק ולחצו ידיים ביניהם וגם את ידיהם של השופטים. יש פה הוגנות במקום אלימות. ספורט במקום לאומנות. ניידת ובה שני שוטרים, עמדה לצדי המגרש, הזכירה עדיין שזה לא משחק כדורגל רגיל. הניידת והשוטרים יהיו חלק מהנוף של משחקי מכבי ברלין עד לסיום העונה.
“אנחנו בסף הכל רוצים לשחק ולראות כדורגל", אמר לי אוהד אחר, "והמראה הזה של שוטרים במגרשים קצת צורם לנו. אנחנו רגילים לשוטרים בבתי הספר ובמוסדות יהודיים, ועד עכשיו נמנענו מזה. זה לא ממש חדר לספורט כמו שזה קיים בזירות אחרות כמו בתרבות ובאמנות. אבל אחרי יום חמישי, אחרי ההסתה, האגרסיביות והעינות כלפינו, אנחנו נצטרך להתרגל לנוכחות המשטרתית. גם הגבול הזה נפרץ. עכשיו גם בשביל לשחק כדורגל, יהודים זקוקים להגנה".
למרות שאין שחקנים יהודיים בולטים בכדורגל הגרמני ושום מועדון יהודי בליגות העליונות, הרי שאלימות אנטישמית נוכחת במגרשים. "כשאני הולך למשחקים", מספר אוהד מכבי ברלין, "זה העלבון הכי גדול שיש לטעון שאתה שייך למועדון יהודי, אבל אף אחד לא מתייחס לזה, או לא מתייחס לזה ברצינות כי זה נאמר רק בקונטקסט של כדורגל. אבל אלה דברים שעוברים נרמול, ואם יש אוהדים מוסלמים שמגיעים למשחקים של הרטה או דרזדן ושומעים את זה, אז הם חושבים שזה דבר לגיטימי, לתקוף או לקלל או להעליב אוהדים יהודים בתוך הקונטקסט של אצטדיון כדורגל".
