אנס קאנטר הוא טורקי, אבל בכלל נולד בשווייץ, שם למד אביו רפואה וגנטיקה. יש לו אח כדורסלן ואחות רופאה. ההורים שלו שלחו אותו למערכת בתי הספר של פתהוללה גולן שעד 2013 היה שותפו של ארדואן בדרך לרפורמה דמוקרטית עם הפנים למערב ולרעיונותיו בטורקיה. בתי הספר של גולן נחשבים למעולים, והם מערבים בין האמונה הדתית למדע.
לכל הכתבות של המדור "זאב בודד"
קאנטר עוזב את הבית בגיל צעיר כדי לרדוף אחרי קריירת כדורסל. בגיל 17 הוא מגיע לארצות הברית, אבל כמעט אף תיכון לא מוכן לגעת בו ותיכונים אחרים מאיימים להחרים משחקים נגדו בגלל שהיה מקצוען. הוא מתקבל לאוניברסיטת קנטקי, אבל חקירה מוצאת שהוא קיבל כסף בטורקיה ולכן הוא לא יכול לשחק. מאמן קנטקי, ג'ון קאליפרי אומר לקאנטר: "תישאר, זו המשפחה שלך", קאנטר נשאר. הוא לא משחק כדורסל. לפי חוקי ליגת המכללות, לחבריו לקבוצה אסור אפילו לדבר איתו.
היחסים עם ארדואן
ב-2013 היחסים בין שני המנהיגים מגיעים לפיצוץ. מתפרסמת פרשת ענק של הלבנת כספים שנועדה להסוות על עשיית עסקים עם איראן למרות הסנקציות האמריקאיות. עשרות בכירים נעצרים. ארדואן חושד שאנשיו של גולן עומדים מאחרי החשיפה. ב-15 ביולי 2016, מתחיל ניסיון הפיכה בטורקיה. הוא נעצר תוך שעות. רק איש אחד יכול לייצר כזה ניסיון, ולחסל אותו תוך שעות, ורק הוא מרוויח ממנו.
ארדואן מאשים את גולן, הוא מכניס עשרות אלפים לבתי הסוהר, הוא סוגר 189 כלי תקשורת וכולא 319 עיתונאים. ארדואן הופך לדיקטטור לייט, טורקיה היא כבר לא דמוקרטיה. הוא מפנה את האצבע לגולן כאחראי על נסיון ההפיכה. גולן יושב על הספה מול הטלוויזייה בביתו בארה"ב, לידו יושב קאנטר.
כבר לא אזרח טורקיה
קאנטר לא מוכן לשבת בשקט, כמו שהוא למד בבית ספר. הוא קורא לארדואן בשמות ולא מפסיק לצייץ עליו ברשתות החברתיות. "הוא ההיטלר של הזמן המודרני", הוא כותב עליו. הנקמה של ארדואן הרסנית: הוא חוקר וכולא את אביו, שאחר כך מוציא הצהרה לפיה המשפחה מתביישת בקאנטר והיא מתנתקת ממנו, אחיו לא יכול למצוא עבודה ככדורסלן, אחותו לא מוצאת עבודה כרופאה, ספורטאים מתנתקים ממנו. הידו טורקוגולו, שחקן עבר מפואר ויועץ של ארדואן קורא לו "בוגד" ואומר שהוא "מקווה שלאף אחד לא ייוולד בן כזה".
ב-2017 (לאחר שעבר לאוקלהומה מיוטה שבחרה אותו במקום השלישי בדראפט) קאנטר יוצא למסע של אקדמיות כדורסל ברחבי העולם. באינדונזיה, הסוכן שלו מעיר אותו בשתיים וחצי בלילה ואומר לו שהם חייבים לעוף, כי המודיעין המקומי של המדינה המוסלמית המקורבת לטורקיה מחפש אחריו.
בחמש וחצי הם על המטוס לסינגפור, משם הם ממשיכים לרומניה. קאנטר לא ממש מבין מה קורה סביבו, הוא רוצה להמשיך לתחנה
הבאה. בודקת הדרכונים מוסרת לקאנטר שהוא מסורב כניסה לרומניה מפני שטורקיה ביטלה לו את הדרכון. למרות שיש לו חוזה של 18 מיליון דולר בשנה, ולמרות התהילה כשחקן כדורסל מוכר - הוא מבין שהוא הומלס.
ב-2019 הוא מסרב לטוס ללונדון למשחק של הניקס כשהוא מביע פחד ממרגלים טורקים ומצו המעצר שהוציאו נגדו עקב חשד לחברות בארגון טרור. הוא מסרב להיכנס למשחקים בקנדה בלי הבטחה מהמדינה שהיא לא תעצור אותו אחרי שהתביעה בטורקיה הוציאה נגדו צו מעצר. הוא לא יוצא מהבית בלי ליווי.
קאנטר נגד סין
יחסית לליגות אחרות, ה-NBA היא ליגה מעורבת מבחינה פוליטית וחברתית. לא רק מעורבת, אלא גם מעודדת שחקנים להתבטא בנושאים חברתיים. זאת ליגה שפלטה ממנה את דונלד סטרלינג ושהזיזה את משחק האולסטאר משארלוט ב-2017. היא לא הענישה את מילווקי שהחרימה משחק בגלל מתח גזעי, ובניגוד לליגת הפוטבול היא מעודדת מחאה גם בעת השמעת ההמנון האמריקאי.
היחסים של הליגה עם סין מתחילים ב-2002, אז בוחרת יוסטון את יאו מינג במקום הראשון בדראפט. שנתיים לאחר מכן מגיעה הליגה למשחקי ראווה בסין, מאות מיליונים צופים במשחקים, שליש מצופי הסטרימינג של הליגה מגיעים מאסיה. ב-2008 ה-NBA פותחת סניף בסין כדי לעמוד בעומס האופרציה המגיעה משם. סין מתייחסת לליגה בכבדהו וחשדהו: היא לא יכולה לשלוט על ה-NBA, אבל היחסים איתה עוזרים לה מבחינה בינלאומית.
ב-2019, הליגה מגלה צד אחר של סין. דריל מורי, אז המנכ"ל של יוסטון רוקטס, מצייץ בטוויטר ציוץ תמיכה בעצמאות להונג קונג (רק נזכיר: מאז 2009 טוויטר אסורה לשימוש בסין). יוסטון מקבלת עונש: האתר שלה בסינית יורד מהאוויר, לא משדרים יותר את המשחקים שלה במדינה, הקבוצה מקבלת קמפיין שלילי עצום ונחשפת בפעם הראשונה למה שנקרא: הכיבוש הוירטואלי
מדובר בקונספט שנועד להראות את פניה היפות, היצירתיות והכריזמטיות של סין לעולם. איך עושים את זה? בקמפיין חיובי של אלפי מאמרים וכתבות, ציוצים ופוסטים על סין, או על ידי כיבוש אתרי אינטרנט והפצצתם במאות אלפי הודעות זועמות. התוצאה: בהוליווד יש צנזורה פנימית שלא לצלם סצינות שירגיזו את הסינים, חברות אופנה ותעופה לא מציינות את טייוואן והונג קונג כמדינות יעד למשלוחים וטיסות.
כשלברון ג'יימס נשאל על מה הוא חושב על המצב עם סין, הוא אמר ש"הוא צריך לחשוב על זה". ומה אתה חושב על האגויורים, נשאל לברון, בהתייחסות ליותר משני מיליון בני המיעוט המוסלמי שנשלחים למחנות עבודה או מחנות חינוך מחדש בסין. "אני צריך לחקור את הנושא לפני שאני עונה על דבר כזה", ענה.
לברון הוא הפנים של נייקי. נייקי עושה מיליארדים ממכירות של המוצרים שלה בשוק הסיני ומהעובדה שהסחורה שלה מגיעה מעבודה של ידיים מאוד מאוד זולות, אולי אפילו ממחנות העבודה של האויגרים (נייקי מכחישה זאת). יש בעיה אחת כשאתה מתחיל לעשות עסקים עם סין: אתה חושב שמוכר להם מיליון זוגות נעליים, אבל מה שאתה מוכר להם באמת זה את הזכות של המדינה לצנזר את מה שיש לך להגיד.
חשבון פתוח
הבעיה כשאתה מתחיל להיות חופשי ולהגיד באמת מה אתה חושב בלי חשבון למה יגידו עליך ואיך זה ישפיע על החיים, היא שאין לזה סוף. החשבון של קאנטר עם טורקיה עדיין פתוח, אבל מוקפא. "אתם לא צריכים לאבד חמצן בלנסות ולמצוא אותי", הוא ענה בטוויטר על איומי המוות הרבים נגדו, "אני אבוא בתנאים שלי כדי לירוק על הפרצוף המכוער והמלא שנאה שלכם".
קאנטר פתח חזית עם סין. הוא שכר צוות של אמנים וביחד הם הפכו את הנעליים שהוא נועל למשחקים לנושאי מחאה אמנותיים. הנעליים שלו כבר קראו השנה לשחרר את טיבט ולהחרים את אולימפיאדת החורף ב-2022.
התגובה הסינית הגיעה: המשחקים של בוסטון הוסרו מלוח השידורים הסיני, והאוהדים הסינים מציפים אותו בהודעות עם האותיות NMSL, סלנג סיני ל"אמא שלך מתה". אדם סילבר גיבה את חופש הדיבור של קאנטר. פרשת הטניסאית פנג שוואי הגבירה את הלחץ על הסינים. אחרי שנאבק נגד מדינות זוטרות כמו סין וטורקיה, קאנטר פנה להילחם באימפריות אמיתיות: נייקי ולברון ג'יימס.
עוקץ את לברון
למשחק אחד עלה קאנטר עם נעליים שזעקו: "אתם דו פרצופיים". הוא סנט בנייקי שהיא מחוייבת לצדק חברתי רק בארצות הברית, תייג את ג'ורדן ולברון ודרש מהם ללכת ולראות במו עיניהם את מחנות העבודה בסין. במשחק שלאחר מכן הוא עלה עם נעליים לבנות, משפריצות דם ששאלו: "האם אתה עדיין עושה את המחקר שלך?" כעקיצה נוספת ללברון.
במבט ראשון, זה מוזר שקאנטר יורד על לברון ג'יימס. לכל אחד יש את הדרך שלו להביע מחאה. לברון הולך לכיוון היותר פוזיטיבי, הוא בונה, משקיע בחינוך ומעלה את רמת המודעות. קאנטר לעומתו הוא הפליט, המהגר, הזר. הוא לא מכיר את החוקים. איפה שהוא רואה אי צדק הוא נמשך אליו. הוא אומר ללברון ולחברים שלו:" היי, יש גם עניינים מחוץ לאמריקה, מתרחשים בהם דברים איומים, ואנחנו שותפים להם, בצורה כזו או אחרת. הטרור של סין וטורקיה אולי נטול דם, אבל הוא עדיין טרור.
לברון לא שונא את קאנטר. הוא רק לא מבין מה הטורקי הזה רוצה ממנו. ג'יימס רגיל להיות בצד החלש, זה שמתגזענים עליו. קאנטר אומר לו: אתה צודק. אבל אם אתה שותק על סין, או על טורקיה או סוריה, אתה בצד הרע בעצמך.
תחשבו על ההבדלים בצבע העור של שניהם. קאנטר הלבן אומר ללברון השחור: אתה החזק, העליון, תעזור לחלשים. זה לא דבר שנעים לשמוע או להסתגל אליו.
הכדורסלן החשוב בעולם
"כשהגעתי בפעם הראשונה לאמריקה, חבר שלי אמר כל הזמן כל מיני דברים על המשטרה האמריקאית, והמשטר האמריקאי, הפוליטיקה והחוקים", נזכר קאנטר, "ואני אמרתי לו שיהיה בשקט, שאסור ככה לבקר ולהגיד דברים על הרשויות. והוא אמר לי וזה נצרב אצלי בראש: 'פה אפשר, אנס, מותר להגיד מה שרוצים, זה החופש. באמריקה יש חופש, פרידום".
למרות שהוא רק בן 29, קאנטר נראה כבר בצלילה מקצועית. הוא חור בהגנה, הרגליים שלו יותר איטיות מכל כדורסלן בהיסטוריה, והוא כבר לא אפקטיבי כמו שהיה לפני כמה שנים כשהוא משחק עם הגב לסל. הסטטיסטיקה שלו היא של שחקן בן 36. השבוע הוא נשבע לדגל ולחוקה האמריקאית והודיע על שינוי שמו: מעכשיו הוא אנס קאנטר פרידום. נכון לעכשיו, כנראה הכדורסלן הכי חשוב בעולם, ככל שזכויות אדם וחופש הדיבור כלולים בחישוב.
אביו אמר שהוא מתבייש בו, לפני שנכלא. טורקגולו טען שהוא בוגד. אנס קאנטר טוען שרק אנשים חסרי מצפון לא מנצלים את הפלטפורמה שהם קיבלו כדי להיות המיקרופון של מאות אלפי המדוכאים. "חופש לא מגיע בחינם", זה המוטו שלו. לא פלא שבכל קבוצה בה שיחק הוא השחקן האהוב ביותר, שהוא אחת הדמויות המובילות בטוויטר, לכולם הוא מתייחס כמו משפחה, לכל מקום הוא מתייחס כמו בית. אנס קאנטר שילם את המחיר הכי כבד בשביל החופש שלו. הוא ויתר על הבית, המולדת, החברים והמשפחה. אבל הוא ממשיך לטעון שזאת עסקת חייו.
