כמעט בכל ביקור שלי באתונה, כשאני עולה על מונית והנהג מזהה שאני ישראלית, הוא ישר מתחיל לדבר על עודד קטש. כשהם נזכרים בערב של 20 באפריל 2000 הפנים שלהם מתמלאות בחיוך. אחד מהם אפילו סיפר שבכה מהתרגשות אחרי שדווקא קטש היה זה שהוביל את פנאתינייקוס לזכייה ביורוליג עם 17 נקודות על חשבון מכבי ת"א, ושיום לאחר מכן מיהר לרכוש את החולצה שלו.
נהג נוסף לא הפסיק לפאר את הקדנציה של הישראלי במדים הירוקים ועל כך שהפך לאחד מהזרים האהובים של המועדון, וכל זה בשנתיים בלבד. הקשר עם הקבוצה היוונית למעשה אף פעם לא נותק. קטש שמר מאז על יחסים קרובים מאוד עם אנשי המועדון, ולצדדים יש עד היום פינה חמה בלב אחד כלפי השני. לכן אף אחד לא הופתע, אולי חוץ מקטש עצמו, כשמאמן הפועל ירושלים דאז קיבל פנייה מפאו ב־2021. בבירה ידעו שהם משלמים מחיר ומסכנים את המשך העונה האירופית שלהם, אבל הבינו שעודד לא יכול לסרב להצעה לעמוד על הקווים ביורוליג – ועוד במקום שהוא כל כך מזוהה איתו.
למרות כל הרומנטיקה, השידוך המחודש הזה, שכלל עליות וירידות, הסתיים בסוג של פיצוץ. עכשיו רכבת ההרים הרגשית מגיעה לתחנה הבאה, כשקטש יחזור מחרתיים לאואקה לסדרת רבע גמר הפלייאוף, הפעם כמאמן מכבי ת"א.
"סיפור מהאגדות"
"התקופה של קטש במועדון כשחקן הייתה סיפור מהאגדות כי הוא באמת הצליח לעשות את ההבדל", מספר יאניס פסראקיס, מהעיתונאים הוותיקים ביוון, הכותב בעיתון היומי "לייב ספורט". "הוא זכור כאחד הזרים האהובים על האוהדים, בגלל שהם ידעו שהוא משחק עם כל הלב ותמיד מביא מעצמו 100 אחוז. אני זוכר שהוא ביקש להיות יום לפני הגמר במלון של מכבי ת"א. בפנאתנייקוס הבינו אותו כי ידעו שהוא צריך להיות עם האנשים שלו. בחיים לא שמעתי מישהו מהמועדון שהתלונן על כך, ועובדה שיום אחרי הוא הצטיין בגמר. לא אשכח את הרגעים שאחרי הזכייה, עודד פשוט התחיל לבכות כי הוא ניצח את המשפחה שלו".
החגיגות בחדר ההלבשה של מכבי ת"א לאחר העלייה לפלייאוף היורוליג
(צילום: מכבי ת"א)
כדי להבין עד כמה האירוע היה עוצמתי צריך להיזכר במשחק עצמו. הצהובים חזרו מפיגור גדול וכבר נגעו בגביע אירופה ראשון מאז 1981. אבל אז החלה ההופעה של האקס, כולל שלשה גורלית ששברה לאוהדי מכבי ת"א את הלב. בסיום קטש מירר בבכי והצליח בקושי להגיד משפט אחד שנצרב בתודעה: "זה הרגע הכי מתוק והכי עצוב בקריירה שלי".
קטש לא ידע באותם רגעים שזו תהיה תמונת הסיום לקריירה הקצרה אבל הגדולה שלו: בעונה שלאחר מכן הכוכב עבר פציעה קשה בברכו ממנה לא הצליח להתאושש, וב־2004 הודיע על פרישה. הפעם האחרונה שבה שיחק הייתה בגיל 25 בלבד.
"חייל של המועדון"
"הוא אחד הזרים האהובים בהיסטוריה של המועדון", מדגיש העיתונאי אלכסנדרוס טרגיאס. "כולם מאוד התחברו לדרך שבה הוא התנהג והתנהל, הדרך שבה הוא נלחם עבור הסמל. תמיד התנהג כמו חייל של המועדון".
קטש יסגור כעת שני מעגלים: אחד מהתקופה בפאו והשני, ההצלחה האדירה שלו העונה 17 שנה אחרי ההתרסקות שלו כמאמן צעיר שמקבל הזדמנות במכבי ת"א. העיתונאי פסראקיס המשיך מאז לעקוב אחרי קטש מקרוב, וסיפר: "אני זוכר שבקדנציה הראשונה שלו כמאמן מכבי הוא פשוט לא היה מוכן. היה צעיר מדי, לא בוגר מספיק כדי לקחת קבוצה בסדר הגודל הזה. הוא לא יכל להתמודד עם כל הלחץ.
"עכשיו זה סיפור אחר לגמרי, בטח אחרי הניסיון שצבר בהפועל ירושלים. צריך לציין שגם הוא הגיע למכבי אחרי הקדנציה של יאניס ספרופולוס. אני יודע בדיוק מה ספרופולוס היה עבור המועדון, ההנהלה והאוהדים, ועודד היה צריך לעבוד קשה יותר כדי להביא תוצאות – בטח בעונה הנוכחית שבה הקבוצה נאלצה לארח בבלגרד. הוא באמת עשה משהו גדול".
מקורב לקטש זוכר היטב את הרגע שבו המאמן קיבל את ההצעה מפנאתינייקוס. "כשהגיעה שיחת הטלפון מפרג'יסקוס אלברטיס ומדימיטריס דיאמנטידיס, שהצטרפו בדיוק להנהלה, היה ברור שעודד יעזוב את ירושלים, למרות שזה היה לפני משחק קריטי בליגת האלופות. הוא מצד אחד נקרע להיפרד ממקום שאהב אחרי שלוש שנים, אבל היה ברור שהוא לא יכול לפספס הזדמנות כזו. הרי החלום שלו תמיד היה להפוך למאמן יורוליג לגיטימי. בירושלים לא רצו בהתחלה לשחרר אותו, אבל אז הבינו שהוא קיבל החלטה ואי־אפשר לעצור בעדו. זה לא שירושלים לא נכנסה לו ללב, אבל פנאתינייקוס זה משהו אחר, בטח כשהוא שמר לאורך השנים על קשר מצוין עם האנשים שם".
פסראקיס מוסיף על אותה עונת בכורה של קטש בליגה הבכירה באירופה: "עודד הגיע בתקופה מאוד מוזרה של המועדון כי הבעלים בדיוק עזב ונתן את המפתחות לאלברטיס ולדיאמנטידיס. בזמן הזה מי שהיה איש מאוד חזק בקבוצה וגם חברו הטוב של קטש הוא יורגוס קלאיציס. עודד היה אפילו הסנדק של אחת מבנותיו. שניהם שיחקו יחד בקבוצה, ומאז שמרו על קשר. כולם החליטו להביא אותו בגלל שהוא מכיר את פנאתינייקוס ממש טוב והאוהדים אוהבים אותו מאוד".
"הוא היה בהלם"
אחרי חמישה חודשים על הקווים ועם זכייה בדאבל, ההנהלה והחברים הטובים החליטו לא לממש את האופציה בחוזה של הישראלי לעונה נוספת, ומינו במקומו את דימיטריס פריפטיס. "הוא היה בהלם", מספר אותו מקורב למאמן. "עודד הרי הגיע באמצע העונה, לא בנה את הקבוצה, ובתוך כל הבלגן הצליח להביא שני תארים. זה היה מאוד מאכזב, במיוחד כשזה הגיע מחברים קרובים שלו".
בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet באוקטובר 2022, זמן קצר אחרי שחזר לקדנציה שנייה בצהוב, התייחס קטש לחצי העונה בפאו: "עד היום אני לא יודע מה היה שם. הייתה תקופה מאוד ארוכה ששברתי את הראש וניסיתי לבדוק, הגעתי לכל מיני מקומות שאני לא יודע אם בא לי לדבר עליהם. זה רק ספקולציות, אף אחד לא באמת אמר לי עד היום מה קרה שם".
אחרי שנשאל אם לא ביקש הסברים, מאחר שבכל זאת הגיע למועדון כמקורב למערכת, ענה המאמן: "בגלל זה האכזבה הייתה הרבה יותר קשה. ביקשתי הסבר רק ברמה שאני רוצה לדעת אם עשיתי משהו לא בסדר, אולי משהו בהתנהלות שלי. כשאני וליאור ליובין הגענו לשם הצלחנו לייצב את הקבוצה, להחזיר את אמון הקהל, וגם לעמוד ביעדים שלנו. הדבר היחיד שהבטיחו לי שזה לא קשור לאופי ולא למקצועיות, אז כנראה שהיו דברים שהם לא יכלו להסביר או שלא היה להם נעים להגיד לי, אבל לא קיבלתי תשובה חד־משמעית".
העיתונאים היוונים מנו שלוש סיבות לפרידה המוקדמת: 1. הרצון של המועדון להעמיד על הקווים מאמן מקומי; 2. קטש לא הצליח לשדרג את הקבוצה ביורוליג; 3. האוהדים, להם יש השפעה גדולה מאוד על קבלת ההחלטות, חשבו שלמרות כל ההערצה והאהבה, ראוי שלמועדון בסדר הגודל של פנאתינייקוס יהיה מאמן בעל שם וניסיון.
פסראקיס מציין בהקשר הזה: "מה שבכל זאת הביא לו הרבה נקודות זכות אצל הקהל באותה עונה היא העובדה שהוא ניצח בחוץ את היריבה המרה אולימפיאקוס ביורוליג, דבר שלא קרה שנים. בסופו של דבר עודד סיים עם דאבל, אבל צריך לזכור שאולימפיאקוס לא שיחקה בליגה באותו זמן, ופנאתינייקוס רשמה בגמר הפלייאוף הפסד מביך לאבריו, הנחשבת לקבוצה מאוד קטנה באתונה. עודד ציפה להישאר לעונה נוספת, ובצדק. לדעתי הוא היה ראוי לצ'אנס נוסף, לפחות לשנה מלאה שבה הוא זה שבונה את הסגל".
העיתונאית וסליקי קראמוזה מ"ספורט 24" מוסיפה עוד פרטים על אותה תקופה: "אני חושבת שקטש הגיע לפנאתייניקוס בעיתוי לא טוב, כשהמועדון במשבר. אבל בסופו של דבר נראה שכל הפרידה הזו קרתה לטובה עבור שני הצדדים. עודד מתאים מאוד למכבי ומוכיח שהוא בשל לרמות האלה".
העיתונאי ג'ורג' זאקאס, הכותב באחד האתרים המקומיים, מסכם את הנושא: "הרבה מאוד אנשים העריכו את קטש על כך שחזר למועדון כשהוא במצב הכי קשה שלו, וגם לקח שני תארים. כולנו ידענו שהוא לא ימשיך לעונה נוספת. אני לא שופט אם זאת הייתה החלטה נכונה או לא, אבל כולם כאן זוכרים אותו לטובה".
ההיסטוריה חוזרת
כל מי שמכיר את קטש ואת ההיסטוריה שלו בפנאתינייקוס, יודע שהוא יגיע בטירוף לסדרה הקרובה. מעבר לזיכרונות הנעימים יש גם את הרצון להוכיח למועדון שהוא טעה כשהחליט לוותר עליו. "אני מאמינה שזה יישב לו טוב־טוב בראש", מציינת קראמוזה. "הוא יגיע עם המון מוטיבציה להראות לאוהדים ולהנהלת פנאתינייקוס שהתקופה שלו שם כמאמן הייתה קצרה מדי. למרות מה שקרה בקדנציה שלו כמאמן, תמיד יהיה לו חלק מההיסטוריה והמורשת של המועדון. הוא מסוג השחקנים שהשאירו חותם, היה מאוד משמעותי בזכייה בגביע אירופה. חוויה מהסוג הזה נמשכת לנצח".
ואיך פנאתינייקוס תגיע לסדרה? זאקאס דווקא סבור שהאמוציות לא ישחקו תפקיד: "אני לא חושב שבקבוצה יתעסקו ברומנטיקה. כולם, כולל האוהדים, מאוד דרוכים כי הם מרגישים שהמועדון חייב לחזור לפיינל־פור אחרי 12 שנה. ברגע הזה הקבוצה והקהל רואים לנגד עיניהם רק דבר אחד - ניצחון בסדרה על מכבי ת"א. למרות הכל, ברור שקטש יזכה לקבלת פנים יפה באואקה. כל האוהדים ימחאו לו כפיים, אבל אחרי שריקת הפתיחה ישכחו ממנו".
כן רומנטיקה, לא רומנטיקה – קטש רוצה לטפס מדרגה נוספת אחרי שבעונה שעברה היה כפסע מפיינל־פור, אבל נכנע למונאקו בחמישה משחקים. המטרה שלו היא לחזור מהאולם אותו הוא מכיר היטב עם ניצחון אחד לפחות, ולהביא את ההכרעה "הביתה" לבלגרד. זו תהיה חותמת רשמית על כך שעודד שייך לרמות הגבוהות של היורוליג. נשמע פשוט, אבל צריך לזכור שהיריבה סיימה במקום השני, ותגיע לא פחות רעבה לחזור למעמד ארבע הגדולות אחרי שנים ארוכות.
פורסם לראשונה: 01:30, 21.04.24
