א
אבדיה, דני: הוא לא השיג ניצחון במשחק ההוא – וושינגטון (שלמרבה המזל, הפכה הקיץ לזיכרון רחוק) הפסידה לניו־אורלינס 133:126 – אבל אבדיה העמיד באותו ליל ולנטיינז מספרים שספק אם שחקן ישראלי ישיג שוב ב־NBA, גם במבט קדימה. הוא סיים את הערב עם 43 נקודות ו־15 ריבאונדים, וסיים את הדיון בנוגע ליכולת הקליעה שלו.
ב
ברקוביץ', מיקי: לא בכל שנה מוענק פרס ישראל בתחום הספורט, וגם כשזה קורה לרוב הוא ניתן לעסקן או מאמן. השנה זכה בפרס ספורטאי אמיתי, שאין ראוי ממנו - מ.י.ק.י, גדול כדורסלני ישראל בכל הזמנים. שתי אליפויות אירופה עם מכבי ת"א, מקום שני באליפות אירופה ומקום שביעי באליפות העולם עם נבחרת ישראל וחברות בהיכל התהילה של פיב"א.
ג
גאנדלמן, עומרי: על הנייר, הוא שחקן קישור אחורי, גרזן במרכז המגרש שיכול לשחק גם כבלם, אבל בטח לא סקורר. עד שהגיע המשחק של קבוצתו גנט נגד שרלרואה ב־17 במארס, כשגאנדלמן עלה מהספסל בדקה ה־29 והבקיע לא פחות מארבעה שערים. זה לא סידר לו אז מקום בסגל הנבחרת, אבל הוא היה אחד מחריגי הגיל באולימפית.
גורבנקו, אנסטסיה: בואו נשאיר מאחור את כל מה שקרה בפריז – כי לא מגיע לשחיינית הטובה ביותר שצמחה בישראל שיזכרו לה ככה את תשפ"ד. הרבה לפני כן, בחודש פברואר, היא הייתה אחראית למדליה הראשונה אי פעם של המדינה באליפות העולם בבריכות ארוכות, כשסיימה במקום השני ב־400 מ' מעורב. תוסיפו ארבע מדליות זהב באליפות אירופה ותקבלו אגדה.
ד
דדאון, עמי: אחת התמונות החזקות של המשחקים הפראלימפיים, בטח של המשלחת הישראלית, הייתה של דדאון שר/צועק את "התקווה" בגרון ניחר ובעיניים דומעות אחרי שזכה בזהב במשחה ל־100 מטר חופשי. הוא חזר מפריז עם ארבע מדליות בסך הכל - שתיים מזהב, אחת מכסף ואחת מארד - ועם מקום בלב של כל הישראלים.
דולגופיאט, ארטיום: גדול ספורטאי ישראל בכל הזמנים, שהוסיף השנה למדליית הזהב בתרגיל הקרקע מטוקיו גם את הכסף בפריז. והכי מדהים זה שזו לא הייתה בכלל הפתעה מרעישה. הוא הגיע לצרפת כפייבוריט לזכייה במדליה ועמד בציפיות ובלחצים, שזו משימה קשה בפני עצמה. הראש בעננים, אבל הרגליים בהחלט על הקרקע.
ה
הרשקו, רז: באתי, התחריתי, לקחתי מדליה. הרשקו התייצבה ליום התחרויות שלה בפריז כשהיא מדורגת שנייה בעולם ואחרי שזכתה שלושה חודשים לפני כן באליפות אירופה בג'ודו. הכל הלך לפי התוכניות והיא סיימה את היום עם מדליית כסף על הצוואר. נשמע קל? תנסו את זה בעצמכם. ואסור לשכוח את הדוד שני, המאמן שלה ושל נבחרת הנשים.
התעמלות אמנותית: מתנצלים בפני דיאנה סברצוב, שני בקנוב, אופיר שחם, רומי פריצקי והדר פרידמן. עקרונית מגיע ערך נפרד לכל אחת מכן, אבל בטח תסלחו לנו. שנים של בנייה קפדנית באיגוד, איתור המתעמלות הטובות ביותר ואימונים מפרכים הובילו לאותה תמונה מדהימה של שמחה מתפרצת, אחרי שלוח התוצאות הראה שהתרגיל האחרון היה שווה מדליית כסף אולימפית.
ז
זלקה, מנשה: במה הוא זכה, בטח תשאלו? בהערצה שלנו. זה לא שהמילואים בצפון במלחמה הפריעו לקריירת הכדורגל שלו, אלא שמבחינת קשר הפועל חדרה הספורט לא מתקרב לחשיבות השמירה על המדינה. המחווה שלה הוא זכה לאחרונה מאוהדי הפועל באר־שבע הייתה מופלאה, ודיברה בשם כולנו. מודל לחיקוי שראוי לכל האהבה שהוא מקבל.
ח
חצי מרתון: לפני המסלול האכזרי בפריז, שאפילו אליוד קיפצ'וגה הענק לא שרד, נבחרת ישראל הבריקה באליפות אירופה עם מדליית כסף בחצי מרתון. המקבץ היה פנטסטי: מארו טפרי דורג רביעי, גשאו איילה שביעי, גירמה אמרה תשיעי, וגם איימרו עלמאיה וגודדאו בלצ'או עשו עבודה יפה עם מקומות 18 ו־20. יש עומק, יש תוצאות בשטח, והעתיד של הענף ורוד.
י
ימרום, שמאי: הוא לא הצליח להצטרף לחבריו הקשתים מיכאלה משה ורועי דרור במשלחת לפריז, מאחר שדגם הקומפאונד שבו הוא מתחרה עדיין אינו אולימפי. אבל בגיל 19 בלבד, ימרום זכה באליפות אירופה, ובשבוע שעבר הפך לישראלי הראשון בהיסטוריה שנכנס לעשירייה הראשונה בעולם באחד מדגמי הקשתות (מדורג תשיעי). ספורטאי מעולה.
יסעור, אסף: מהרגע שעלה לקרב הטאקוונדו הראשון שלו במשחקים הפראלימפיים בפריז - ולמעשה, מרגע התאונה הטרגית שבה איבד את שתי ידיו בגיל 13 - ראו בעיניים של אסף יסעור רק דבר אחד, את מדליית הזהב. מאוחר יותר בערב התחרות המדליה עברה מהעיניים לצוואר שלו ועשתה את הספתח עבור המשלחת הישראלית בבירת צרפת.
כ
כדור שער: אחרי שתי הדחות ברבע גמר המשחקים הפראלימפיים בריו ובטוקיו, נבחרת ישראל בכדורשער, משחק המיועד לבעלי לקות ראייה, הגיעה לפריז במטרה לעשות היסטוריה - והיא אכן עשתה אותה עם מדליית כסף. על החתום: השחקניות ליהיא בן דוד, גל חמרני, רוני אוחיון, נועה מלכה, אורי מזרחי ואלהאם מחאמיד־רוזין, והמאמן רז שוהם.
ל
לניר, ענבר: לא סתם אמרו בשנים האחרונות שמבין כל ג'ודאי הצמרת של ישראל, לניר היא בעלת הסגנון היפה ביותר. אבל לא רק שהיא נתנה תצוגה התקפית בדרך לגמר האולימפי, אלא גם הייתה זו שהצליחה להוריד את העומס המנטלי מכל שאר המשלחת כשהבטיחה את המדליה הישראלית הראשונה בפריז. אחת הגדולות שהיו לנו.
מ
מוניץ, דניאלה: עוד לפני שלינוי אשרם הספיקה לתלות את הסרט והחישוק ולעבור לנעלי ריקוד, הוכתרה כבר היורשת שלה (דריה אטמנוב) וגם היורשת של היורשת. בגיל 16, באליפות אירופה הראשונה שלה לבוגרות, מוניץ זכתה במדליית זהב בתרגיל האלות ובארד בכדור. הפנים כבר ללוס־אנג'לס 2028, ויש בהחלט למה לצפות.
מילפלדר שחר ושאהין סלאח: ההפתעה הנעימה של הקיץ האולימפי/פראלימפי. צמד חותרים חדש יחסית, היא צעירה בת 27, הוא אבא בן 41, שניהם מרקעים שונים לגמרי, ושחר בקושי מגיעה לכתף של סלאח הגבוה, אבל במים החיבור אורגני וזורם. במשחקים הראשונים שלהם, הם נתנו מאמץ שיא והשיגו מדליית ארד שהייתה הדובדבן על הקצפת.
מליאר, מארק: נזרק למים העמוקים בפריז. העילוי הפראלימפי הגיע למשחקים מעמדת נחיתות, אחרי שהועבר לדרגת נכות נמוכה יותר, ועדיין זכה במדליה רביעית בקריירה – ארד ב־100 מטר גב. לצד זאת, הוא השיג שתי מדליות ארד נוספות באליפות אירופה, ובגיל 24 בלבד מחזיק ברשימת הישגים מטורפת שיכולה להתארך אם רק ירצה.
ס
סמדג'ה, אורן: ב־20 ביוני שכל מאמן נבחרת הג'ודו לגברים את בנו הבכור עומר, שנפל בעזה, וביום ה־30 לנפילתו הוא הודיע כי יטוס לאולימפיאדה "כדי להניף את דגל ישראל בגאון בבמה החשובה ביותר בעולם". הוא עמד במשימה כשפיטר פלצ'יק זכה במדליית ארד, והתמונה של שניהם מחובקים רגע אחרי הקרב המכריע הפכה לאייקונית.
סמואל, מורן: איך קורה דבר כזה, שספורטאית רק הולכת והופכת טובה יותר בשנים שבהן אחרות כבר נמצאות מעבר לשיא? היא הגיעה בגיל 42 לעוד הופעה במשחקים הפראלימפיים, אחרי מקום חמישי ב־2012, ארד ב־2016 וכסף ב־2020, והמשיכה נגד כל הסיכויים בגרף השיפור עם הזהב שהגיע לה. פרשה בזמן המושלם – כאלופה.
פ
פלפלה כפר־קאסם: זו מסעדה שיש לה קבוצת כדורגל חופים או קבוצת כדורגל חופים שיש לה מסעדה? בכל מקרה, פלפלה כפר־קאסם זכתה בחודש שעבר בגביע העולם לקבוצות, תואר שמתווסף לזכייה בליגת האלופות של אירופה בשנה שעברה. היא ניצחה בגמר את עירוני ראש העין, השכנה שלה מעבר לכביש 5, בדרבי של מחלף קסם.
פלצ'יק, פיטר: הוועד האולימפי העניק לג'ודוקא את הכבוד לשאת את דגל ישראל בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים, והוא החזיר עם מדליית ארד במשקל עד 100 ק"ג, קצת מפתיעה יש לומר בהתחשב בעובדה שהוא הגיע לפריז לא מדורג. אלא שבתום סדרת ניצחונות מזהירים (וגם הפסד אחד) הוא זכה בארד ורץ להתחבק עם מאמנו (ע"ע אורן סמדג'ה).
ק
קנטור, שרון: התחרות האולימפית במארסיי הייתה אכזרית במיוחד. התנאים הבלתי אפשריים הובילו לביטולי מספר שיוטים, באלו שהתקיימו שלטה אמה ווילסון הבריטית, והשיוט בעל הניקוד הכפול שהיה יכול לשנות את התמונה הופסק בעיצומו כשקנטור ביתרון גדול. אבל אלופת העולם הפנומנלית שמרה על עוצמה מנטלית, הפליגה לגמר ולקחה כסף ראוי ומשמח.
ר
ראובני, תום: ההפתעה של המשלחת הישראלית, אולי ההפתעה האולימפית בכחול־לבן הגדולה אי פעם. הגולש שעבר לגור באור־עקיבא כדי להיות קרוב לים הגיע כמעט משום מקום (לא אם תשאלו אותו, הוא היה בטוח בעצמו כל הזמן) עד לראש הפודיום במארסיי, והצטרף לרשימה מוזהבת אקסקלוסיבית שכוללת בין היתר את מאמנו גל פרידמן.
ש
שרעבי, יחיעם: הדמות האידיאלית של מאמן. עם הזכייה של אסף יסעור בזהב, שרעבי הפך למאמן הישראלי הראשון שמוביל ספורטאים לזכייה במדליות גם באולימפיאדה (אבישג סמברג בטוקיו) וגם במשחקים הפראלימפיים. מחובר בכל נפשו ללוחמי הטאקוונדו שלו, חי כל קרב ומלא בתשוקה לענף. הלוואי שכל אוהד בארץ יכיר את האיש המיוחד הזה.
שרף, בן: בעונה שעברה הוא הוביל את קריית־אתא לעונה מצוינת, אבל עבר מתחת לרדאר, עד שבקיץ האחרון כבש את אירופה ועכשיו גם הסקאוטים ב־NBA שמו עליו עין. הוא הוביל את נבחרת הנוער למקום הרביעי ביורובאסקט, סידר לה כרטיס היסטורי לאליפות העולם ונבחר בעצמו ל־MVP אחרי שהוכתר למלך הסלים עם ממוצע של 28 נקודות למשחק.
ששון, גיא: בתוך חודשים ספורים הפך משם אלמוני יחסית לספורטאי פורץ דרך. ראשית הגיעה הזכייה הראשונה של טניסאי ישראלי על כיסאות גלגלים בגראנד סלאם, עם הניצחון ברולאן גארוס, ולאחר מכן הוא השיג על אותו החימר בפריז את מדליית הארד במשחקים הפראלימפיים בתום מאבק לא פשוט שדרש ממנו להציג המון אופי.
