שוב התדהמה. שוב ההלם. אי-הרצון להאמין למה שפולטות השורות של סוכנויות הידיעות. עוד אישה נרצחה. עוד קורבן לאלימות משפחתית בין בני זוג. עוד מספר לסטטיסטיקה. בעוד שעה תעלה ידיעה אחרת. מחר תירצח עוד מישהי. מעגל שלעולם אינו נסגר של רוע טהור, שבסופו כמעט תמיד נמצאת אישה בקיצו של שיגעון גברי.
הפעם זו הייתה רבקה צ'פטגיי, 33, רצת המרתון האוגנדית שסיימה במקום ה־44 באולימפיאדת פריז. צ'פטגיי קנתה אדמה בקניה ובנתה שם בית כדי שתוכל להיות קרובה יותר למרכזי האימון המתקדמים במדינה שהיא יצרנית סדרתית של אלופים בריצות הארוכות. ביום ראשון, לפני עשרה ימים, היא הלכה לכנסיה עם שני ילדיה באלדורט, קניה. החבר שלה לשעבר חיכה לה כשחזרה לבית שבנתה.
לפי עדויות השכנים פרץ ביניהם ריב שהפך סוער מאוד. כמה שניות לאחר מכן היא רצה החוצה מהבית, עולה בלהבות. החבר לשעבר שפך עליה נפט והדליק אותה באש. ארבעה ימים לאחר מכן אבריה הפנימיים קרסו והיא מתה בבית החולים.
"שמעתי את השכנים צועקים 'אש, אש'" סיפרה אגנס בארהבארה, השכנה שגרה בסמוך לצ'פטגיי בראיון ל־BBC. "הסתכלתי החוצה וראיתי אותה עולה באש וצועקת 'תעזרו לי, תעזרו לי', ואז השותף שלה לחיים יצא החוצה וזרק עליה עוד חומר דליק, נשרף בעצמו, והתחיל להתגלגל על האדמה כדי לכבות את עצמו". אתמול נקבע מותו בבית החולים.
הנתונים מזעזעים, המשטרה מתעלמת
באפריל 2022 נמצאה הרצה דאמאריס מוטואה, 28, אמא לילד בן שש שנולדה והתאמנה בקניה, אבל ייצגה את בחריין, נטולת חיים על מיטתה עם כרית על פניה. החבר האתיופי שלה, לפי החשד, חנק אותה למוות. הרוצח של מוטואה עדיין לא נתפס. שישה חודשים לפני כן, באותה העיר, איטן, רק 36 קילומטר דרום מערבית מאלדורט, אגנס טירופ, 25, פעמיים מדליית ארד באליפות העולם, נדקרה למוות בצווארה על ידי בעלה כשהייתה בדרכה לצאת לריצה. קודם לכן נרשמו שני מקרי רצח אחרים בקניה, אחד של שחקנית כדורגל ועוד אחד של אתלטית.
רצח נשים וילדות הוא סרטן גלובלי. המקרים הקנייתיים משכו תשומת לב משום שכל מעשי הרצח התרחשו באותה מדינה וכל הנשים היו רצות מפורסמות יחסית, אבל מדובר במגפה. לפי דוח של האו"ם, 736 מיליון נערות ונשים מעל גיל 15 היו קורבן לאלימות מינית לפחות פעם אחת. מדובר באחת מתוך שלוש נשים. ומדובר רק בתקיפות, לא בהטרדות מיניות.
רק ביבשת אפריקה, שוב לפי דוח של האו"ם לגבי 2022, נרצחו 20,000 ילדות ונשים על ידי בן זוגן או חבר משפחה. כמעט מחצית מהמקרים בכל העולם. עשרים אלף. 54 רציחות של ילדות ונשים ביום על ידי מישהו שהן מכירות. בקניה לבדה, 45 אחוז מהנערות והנשים בגילים 15-49 היו קורבנות של אלימות פיזית, ו-41 אחוז מהנשים הנשואות העידו כי היו קורבנות של אלימות במשפחה. צ'פטגיי ומשפחתה הזהירו פעמים רבות את כוחות המשטרה מפני האלימות של החבר לשעבר. פרצו ביניהם ויכוחים רבים, בעיקר בנוגע לבעלות של חלקת האדמה והבית בקניה. המשטרה לא הנידה עפעף.
המספרים בפסקה הזו מתייחסים רק למקרים המדווחים. המספרים כנראה הרבה יותר גבוהים מפני שנשים רבות לא טורחות להתלונן. במקרה הטוב, השוטרים לא יאמינו להן. ברוב המקרים, הם יאשימו אותן.
לפני ארבע שנים ערכה אוגנדה בפעם הראשונה איסוף נתונים על ידי שאלונים לנשים לגבי תקיפות מיניות ופיזיות שעברו לפחות פעם אחת בחייהן. 95 אחוז מהנשים העידו שהיו קורבנות לאלימות פיזית ומינית. הממשלה הקנייתית לא מוכנה לדון במגפה הזו. דיון נותן לנושא חשיבות, תשומת לב תקשורתית וציבורית, שמובילה לצורך בתקציבים חדשים. הסירוב של הממשלה הקנייתית לתקצב מחקר וחינוך מונע בנושא, גרם לכך שבמדינה אין כמעט מקלטים לנשים מוכות. לפי דוח של ארגוני זכויות אדם במדינה, נשים רבות נאלצות לשלם שוחד לקצינים כדי שאלו יואילו לטפל בתלונות של מי שכבר מעזה להתלונן.
רצון לשלוט בכסף
צ'פטגיי נולדה ב-1991, האחות השנייה בין 13 אחים ואחיות. היא נולדה בצד הקנייתי של הגבול עם אוגנדה, אבל החליטה לייצג את אוגנדה בתחרויות בינלאומיות. היא השתתפה במדי אוגנדה בתחרויות בינלאומיות רבות, כולל אליפות העולם והאולימפיאדה, החזיקה בשיא אוגנדה למרתון נשים והייתה אלופת העולם בריצות הר.
צ'פטגיי הייתה חלק מהרנסנס של רצות אפריקאיות. אם עד לאחרונה הרצים למרחקים הארוכים מהיבשת היו בעיקר על טהרת הגברים, יותר ויותר נשים השתלבו בתחרויות העולמיות וטיפסו לפסגה. חלק מהתופעה הזו קשור לעובדה שגברים רבים הבינו שאישה שמצטיינת בספורט יכולה לפתור את הבעיות הכלכליות של המשפחה הרחבה שלה.
"גברים שנכנסים למערכת יחסים עם אישה שמרוויחה סכומים כאלו, לא מוכנים לוותר על הנתח שלהם. הם דורשים אותו", אמרה אחת השכנות של צ'פטגיי. "היא הייתה שכנה נהדרת. כולם היו מנופפים לה כשהייתה רצה בלי סוף על הכבישים. רק לאחרונה היא הלכה מבית לבית וחילקה להם תירס שהיא זרעה וגידלה בחלקה שלה".
"היו ביניהם ויכוחים בשנה האחרונה", אמר אחיה ג'ייקוב, "הוא דרש לדעת מה היא עושה עם כל הכסף שהיא מרוויחה, והוויכוחים טיפסו באינטנסיביות ובאלימות ובאיומים שהיו בהם. התלוננו במשטרה, הזהרנו שזה ייגמר כמו שזה נגמר, אבל אף אחד לא עשה כלום. עכשיו אחותנו מתה מוות נורא, ושני הילדים הקטנים שלה ראו אותה נשרפת למוות מול עיניהם".
האזור שבו התרחשו שלוש הרציחות ידוע במחנות האימון הרבים שלו שמושכים אליהם רצים מכל היבשת בשל תנאי הגובה. אליוד קיפצ'וגה ופיית' קיפייגון הם רק שניים מהשמות היותר בולטים שהגיעו לפסגת האתלטיקה דרך ריצה באזור הזה. רעש רקיעות הרגליים באספלט ועל החימר של מאות רצים מדי יום הוא חלק מהפסקול המקומי. כולם רצים אחרי התהילה, הרצון לממש את עצמך, וגם אחרי הכסף. ניצחון במרתונים בינלאומיים יכול להכניס לרץ או רצה סכום זכייה בן שש ספרות בדולרים. המשכורת הממוצעת בקניה, נכון ל־2022, היא 634 דולר. באזורים הכפריים מדובר על סכום הרבה יותר נמוך.
הרצות האפריקאיות הן לא רק דרך עבור שבטים שלמים לצאת מחיי העוני, אלא מקור לתקווה לילדות ונערות בסביבה, במדינה וביבשת כולה. אבל עכשיו האזור שבו הן גרו, התאמנו, נופפו לשלום כשרצו או נסעו במכוניותיהן, הפך לנקודה בולטת במגפה עולמית אכזרית ואלימה, כזו שגם נשים מוצלחות ומפורסמות נפלו קורבן אליה, שוב, ושוב, ושוב.
פורסם לראשונה: 01:30, 11.09.24
