דקה 45+4, הכוכב האדום מובילה 0:2 ונשרק פנדל לזכותה של מכבי חיפה על סף הירידה למחצית. באופן מפתיע דולב חזיזה ניגש לבעוט ויש תחושה באוויר שזה הולך החוצה. הקשר בועט והשוער עוצר. הכוכב האדום בלגרד, אחרי מחצית מצוינת במהלכה ביטלה את חיפה, נראית בדרך הנכונה לשלב הבתים של ליגת האלופות.
אלו היו 16 השניות הכי מסויטות שלי כאוהד כדורגל. 16 שניות של חושך, שניות בהן עוברת בך תחושה שאין מה לעשות יותר ונחרץ גורלך. 16 שניות עוברות מרגע השפל הכי גדול אליו יכולת לרדת והנה מגיע הוויקינגי, דניאל סונדגרן, פורץ קדימה ומ־30 מ' בועט כדור שנכנס איכשהו לרשת. 2:1 במחצית. תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. מי היה מאמין שכך ייגמר הערב הזה באותן 16 שניות. אפשר לדבר הרבה על הרכש המדויק בדמות המגנים ופרנצדי פיירו והעבודה הנהדרת של הקישור, אבל מעל הכל מדובר בקבוצה שמאמינה בעצמה. מאמינה שהיא יכולה לחזור לחיים מבית הקברות לאחר שנקבע מותה.
ההגרלות שמכבי חיפה קיבלה היו מהקשות שאפשר היה לקבל ואיש לא נתן לה סיכוי. במהלך המפגשים הללו הירוקים חזרו מהקרשים פעם אחר פעם והוכיחו שהם מסוגלים, שהם מאמינים בכדורגל שלהם וביכול להתעלות ברגעים הנכונים.
שימו לב לנתונים הבאים: שער שוויון מול אולימפיאקוס בדקה 92 בסמי עופר, חזרה מפיגור 2:1 מול הכוכב בסמי עופר לניצחון גדול 2:3, גול בדקה 45+4 לאחר החמצת פנדל בפיגור 0:2 בבלגרד, שוויון בדקה ה-90 באותו משחק. ויש ועוד שלל דוגמאות לווינריות במהלך פלייאוף הליגה בעונה שעברה. חיפה היא קבוצה כמעט בלתי שבירה מבחינה מנטלית. כאוהד שאין לו את העצבים החזקים של שחקני חיפה, המשחק האחרון היה קשה במיוחד לצפייה. השתייה והפופקורן לא ירדו בגרון, הבטן התהפכה, השערות הלבינו ונשרו בקצב מהיר. המשחק הזה התנהל באופן קוטבי וחד צדדי. מחצית ראשונה בה בלגרד שלטה, ומחצית שנייה בה חיפה שלטה. משוגע.
המשחק התנהל כרכבת הרים רגשית חסרת מעצורים ושליטה. הצפת הרגשות הייתה כה חזקה שבשערים של חיפה דמעות מילאו את עיני. הדרך שמכבי חיפה עברה בקיץ האחרון הייתה בלתי אפשרית, בלתי נתפסת, כאילו מעולם לא קרתה. אני עצמי חשבתי שלא ניתן יהיה להגיע לליגת האלופות, וכדאי להיות ריאלי ולכוון מראש רק לליגה האירופית. אבל שחקני מכבי חיפה לא חשבו כך. הם האמינו בעצמם, ביכולת האישית והקבוצתית שלהם, בכדורגל שלהם, ברק בכר האמין בהם. הם הסכימו לחלום, להעז, ולנצח.
יש רגעים שנזכור לכל החיים. הגול השלישי של צ'ארון שרי בסמי עופר מול הכוכב לפני שבוע נצרב במוחי לתמיד. בכל שנות חיי אדע לספר איפה הייתי, מה עשיתי ומה בדיוק קרה כאשר ההולנדי הניף את הרגל, והוא מצטרף לרשימה נדירה של רגעים כאלו. אמנם עוד אי אפשר להכיל ולתאר את גודל ההישג, אך אני בטוח שהמשחק בבלגרד הוא מסוג הרגעים שניקח לכל החיים. רגע שריקת הסיום של השופט אנתוני טיילור בבלגרד אשר הודיעה רשמית שמכבי חיפה עלתה בפעם השלישי בתולדותיה לליגת האלופות הוא בדיוק מסוג הרגעים הללו. מכבי חיפה זו קבוצה לוחמת וחולמת, ואני בספק אם החודש האחרון בכלל התרחש. ואולי לא היו הדברים מעולם? מכבי חיפה שלי, היית או חלמתי חלום?
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
