המוצנח
החברים באיגוד יצאו גברים
מה ההבדל בין אימון נשים לאימון גברים – שאלתי פעם מאמן כדורסל בכיר, שעבר את שניהם. "זה עולם אחר לגמרי, פיזית ומנטלית", הוא השיב. "לנשים יש הרבה פחות אגו". על הדבר המשותף לשני המגדרים בספורט הישראלי לא היה צורך לשאול. בשניהם הכי חשוב קשרים.
בשבוע שעבר הכריז האיגוד על מינוי שרון דרוקר למאמן נבחרת הנשים. ברקורד (שזה בדיוק ההפך מדרוקר) יש לו לא מעט ניסיון והישגים, אפילו בזירה הבינלאומית. גם כישלונות ופיטורים לא חסרו, ולאחרונה הצליח לשרוד בשיניים בליגה עם בני־הרצליה, שנפרדה ממנו. אבל על דבר אחד אין עוררין: דרוקר, שקיבל את המשרה הכי יוקרתית בכדורסל הנשים, מעולם לא אימן נשים.
"אני שמחה על הבחירה ומודה לראש האגף המקצועי לנשים מוישל'ה ויינקרנץ על ההמלצה", בירכה יו"ר ועדת הנשים באיגוד, אורנית שוורץ. "אני מודה לוויינקרנץ ולשוורץ על ההזדמנות", אמר דרוקר, הוסיף הצדעה: "כשהאיגוד קורא לי אני מתייצב", והודה בעוד פרט קטן: "נכון שאין לי ניסיון בכדורסל נשים, אבל אני מתכוון ללמוד את הנושא לעומק ובמהירות"... למה? מדוע שלא ילמד לאט ובסבלנות, יעבוד בקבוצות, ואז יקודם לנבחרת?
גם לוויינקרנץ עשו לא מזמן הסבה מאגף הגברים לנשים, כך שאת טשטוש ההגדרות המגדריות באיגוד הוא מכיר היטב. אחרי עשור של כישלונות עם מאמנים לאומיים שהתמחו באימון נשים, כך הסבירו לי יודעי ח"ן, צריך לחשוב מחוץ לקופסה. חשיבה מחוץ לכורסה זה כבר מסובך.
את נבחרות ארה"ב וצרפת שזכו בזהב ובארד באולימפיאדת טוקיו, מאמנות נשים. גם את סרביה ואוסטרליה שהעפילו לשלבי ההכרעה. ליפניות שהגיעו לגמר יש מאמן, שעבד שנים רק עם נשים והיה קודם עוזר בנבחרת. כך גם לספרדיות ולבלגיות. נבחרת בריטניה, שסיימה במקום ה־20 ביורובאסקט 2015, מינתה מאמן ספרדי עם הצלחות מוכחות בכדורסל נשים, שהוביל אותה ב־2019 למקום ה־4. ואצלנו? הפתעה, דרוקר יצא מהקופסה.
מדוע השיטה שלנו קרסה? האם למינויים הנ"ל יש אח ורע? בשביל לבדוק ביסודיות ולעומק, במקום האיגוד, הייתי מגייס את אחיו של המאמן. אפשר אפילו לקרוא לזה: פרשת הצוללות 2.
הצופים
ליבוביץ' ותירוש חיים בסרט
על השופט היהיר גל ליבוביץ', שהפך את המשחק בין מכבי חיפה להפועל באר־שבע למפגש גיימינג, נכתב לא מעט. מה שלא כולם שמו לב זה שהשופט הצליח להתעלות אפילו על עצמו ולשבור את שיא הצפייה במוניטור שקבע בדצמבר האחרון.
זה קרה במשחק בו אירחה עירוני קריית־שמונה את מכבי חיפה (שכנראה מסחררת את ראשו בלי קשר לכיוון). בדקה ה־22 נשלח החלוץ לוסיו לעבר שערו של ג'וש כהן, ורז מאיר גלש לעברו. מגע לא היה, זה קרה מחוץ לרחבה, אבל ליבוביץ' טס למקום האירוע והצביע על הנקודה הלבנה. במקביל הוא שלף צהוב למגן שלא הכשיל, אבל זה היה הקטע הפחות קומי בסצנה. את הצהוב ליבוביץ' חיפש בכיס חולצתו, אחר־כך בכיס השמאלי של המכנס, וכשגילה שאין שם כלום, מצא אותו בסוף בכיס המכנס האחורי.
ואז הוא נכנס לפוזה שהכי מזוהה איתו: עמידה במרכז המגרש, ויד ימין על האוזנייה. כנראה כדי להתגבר על הפרעות התקשורת בין החללית למרכז הבקרה ביוסטון. בדקה ה־25 הוא סימן באצבעות צורה של מלבן, רץ למסך, ולאחר הפסקה של יותר משמונה דקות הפור נפל: אין פנדל והצהוב בוטל. בעמדת שיפוט הווידאו ישב אז זיו אדלר. כן, החבר הטלפוני באירועי סמי עופר.
והיה המשך. בדקה ה־72 נכנס דולב חזיזה לרחבה, וזרק את עצמו על מגן קריית־שמונה דור אלו. ליבוביץ' היה החלטי: פנדל! נגמר 0:3 לחיפה, אבל לכולם היה ברור מי גנב את ההצגה.
אז איפה יו"ר איגוד השופטים רונית תירוש? היא זיעזעה את המערכת בחודש שעבר כשהחליטה לעזוב את קבוצת הווטסאפ של שופטי ליגת העל, והסבירה שאין בה שום דבר שתורם למידע מקצועי. בדיוק המילים שהיה צריך לומר לה מי שצירף אותה לאיגוד.
ההגזמה
בר־און עושה פרומו לפרסומת
אולפן ליגת האלופות אחרי שער הניצחון של רונאלדו מול ויאריאל, בדקה ה־95. מודי בר־און פונה למצלמה ואומר: "זה ממש הדגמה של אחת המימרות של רותם סלע לגבי רגעים מושלמים. בוא נראה אם יצא מתאים" – ובדיוק אז משודרת פרסומת למזגן. כן, דומה שכבר ראינו הכל בשידורי הספורט, אבל כמו שצרח נדב יעקבי: "לא היה כדבר הזה!"
הנה, כך נכתב בכללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו: "לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת שיש בו קישור לתכנית מסוימת או לתכנים של תכנית מסוימת, באופן שייצור שילוב של עניין מסחרי עם נושא תכניתי".
מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין נמסר: "תודה על הפניית תשומת לבנו לעניין, הדברים הועברו לאגף הפיקוח והבקרה של המועצה, ועל פי מסקנות הבדיקה יבוצעו הפעולות הנחוצות על פי הנדרש".
ועד אז, בפעם הבאה שתראו מחזה מביש כזה, חשוב לזכור: מנחה תכנית כדורגל שהופך למוכר מזגנים? זה משולם!
הסקאוטינג
חיזוק מאנגליה להפועל ראשל"צ
"לאחר עונה במילואים של רדינג, הבלם עומרי לוזון מצטרף להפועל ראשל"צ. ברחובות הספורטיביים בעיר היין נשמעים כבר הקולות שכסף לא יהווה מכשול. מכבי פ"ת ובית"ר ירושלים ויתרו על אפשרות להתקשרות עם הבלם המוכשר, ואוהדי ראשל"צ הרוויחו ובגדול!".
את הסקופ הציורי הזה פרסם אחד החצרנים מאזור חדרה והעמקים, וסביר להניח שגם בבריטניה הוא הופץ כברייקינג ניוז. בכל זאת, לא כל יום דוחים הצעה ממכבי פ"ת, ומשתדרגים מליגת המילואים במולדת הכדורגל, לליגה הלאומית במולדת המילואימניקים.
הרכש הנוצץ, בנו של בעלי ראשל"צ עמוס לוזון, עבר לקבוצת המילואים של רדינג בקיץ שעבר, והצהיר: "כל כולי במטרה אחת – לעשות קריירה אירופית. כשאחזור, ואני מקווה שזה יהיה עוד הרבה זמן, מכבי פ"ת תהיה המקום שארצה לחזור אליו".
על המעבר עצמו סיפר הבלם: "הבנתי שהכי טוב בשבילי יהיה ללכת למקום שאף אחד לא יודע מי אני, שישפטו אותי רק מקצועית. בעזרת השם אני מקווה שירגישו שאני מספיק בשל ואז ינסו לשלב אותי בקבוצה הראשונה".
לא קרה. אחרי 12 הופעות במדי רדינג עד גיל 23, הודיע בסוף העונה המועדון על שחרורו. לא נורא, בראשל"צ זה בטח לא יקרה, בעזרת השם.
