לי קורזיץ מנהלת את קרב חייה במחלקה האונקולוגית בבית החולים בילינסון. בריאיון בלעדי ראשון מאז הודיעה כי חלתה בסרטן וכי היא נזקקת להשתלת מח עצם, היא מדברת על העוצמות שלקחה מעולם הספורט אל המאבק במחלה.
"אני בהתמודדויות לא קלות", מספרת קורזיץ, שנבחרה בצמרת הספורטאיות הישראליות הגדולות בכל הזמנים, במסגרת פרויקט מיוחד שיתפרסם מחר (שישי) במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". "סרטן הדם, הלוקמיה, החליט לעשות לי צרות. השתלת מח עצם זה כל כך הרבה אי ודאות: איך הגוף יגיב ומה המכשולים שבדרך, לאורך זמן ממושך באשפוזים, בבידוד ועוד.
"העובדה שהייתי ספורטאית נתנה לי כל כך הרבה כלים בהתמודדות, ואני מרגישה כמו לפני אולימפיאדה. אני אעשה את הכי טוב שלי, אתאמן הכי קשה, אנסה לסגור את כל הפינות שאני חלשה בהן, אשמור על הגוף והנפש. הכל-הכל אני אעשה.
"ובכל זאת, התוצאה לא תלויה בי. לפני תחרות בים אי אפשר לדעת מה תהיה הרוח, אם הים יהיה גלי, או שסתם איזו גולשת תתרסק עליי בזינוק. יש דברים שלא בשליטתי. מה שכן, אעשה הכל להגיע הכי מוכנה שאני יכולה, עם מבט מהשנייה הראשונה אל הפודיום ואל הניצחון, אם בספורט ואם בחיים. כרגע הפודיום שלי הוא לחזור לחיים מחוץ לבית חולים ולחזור לחבר הכי טוב שלי - הים".
על בחירתה לצמרת דירוג הספורטאיות הישראליות הגדולות בכל הזמנים אמרה: "אני מרגישה מבפנים את אותן צמרמורות של הכרת תודה, שזוכרים על מה עבדתי כל כך קשה במשך קריירה שלמה. זה מרגש אותי כל כך, ונותן לי אינסוף כוחות בכל המכשולים שבדרך. כל כך כיף לתת וגם לקבל חזרה אנרגיות ורגש מכל כך הרבה אנשים. אני עדיין בשוק שעוד זוכרים אותי עם כל רצף האירועים במדינה ובעולם".
איחול אופטימי לראש השנה?
"לשנה החדשה אני מאחלת לעצמי כוח והתחזקות גוף ונפש, כדי שאוכל לתת ולפנק את האנשים הנדירים והאהובים שסובבים אותי".