ולדימיר איביץ' הגיע העונה לשני משחקים גדולים בחוץ, ובשניהם הקבוצה שלו נראתה רע. המשחק אמש (שני) הזכיר את ההפסד 2:0 למכבי חיפה, בעשר בדקות הראשונות מכבי ת"א הייתה במשחק – ולאחר מכן נעלמה לחלוטין. לי זה מזכיר קצת את הימים בקדנציה השנייה של אברם גרנט במכבי ת"א, בהם היא תמיד הייתה האנדרדוג במשחקים מול הגדולות, ולרוב גם הפסידה. לא פלא שהסרבי איבד את שלוותו והורחק במחצית השנייה.
זאת לא הקבוצה "האיביצ'ית" מהקדנציה הראשונה בצהוב, אז היו למאמן הרבה שחקנים שהתנהגו כמו חיילים שלו, הם אפילו אמרו את זה בעצמם. הקבוצה הנוכחית של מכבי יותר נוצצת על הנייר, ונראה שאיביץ' עדיין לא מצא את הדרך שלו איתה. מול הקבוצות הקטנות בבלומפילד היא לא מתקשה, בחוץ זה נראה כמו המשך של העונה שעברה. קבוצה שקל מאוד לשבור. קבוצה שחושבת שמגיע לה, גם איביץ' נדבק בזה משום מה. זה לא מתאים לו. מה שהדליק אותו היה עימות די שיגרתי בין דריק לוקאסן לתומר חמד, דברים שתמיד קורים במשחקים כאלה.
מכבי ת"א של העונה הנוכחית היא קבוצה עם תחושת זכאות, פריבילגית, שמרגישה יותר מדי בנוח עם עצמה. לא ברור למה, הקבוצה לא זכתה שנתיים באליפות, לא הגיעה העונה לשלב בתים אירופי, וכמעט כל שחקני הסגל שלה צריכים להוכיח את עצמם. גם במשחקים מול הקבוצות הקטנות יש רגעים שבהן נרדמת לחלוטין. מ.ס אשדוד הוציאה ממנה נקודה, בני סכנין הייתה קרובה. אצל איביץ' הישן דברים כאלה לא קורים. למרות שמכבי ת"א הביאה לא מעט שחקני סגל חדשים, הציפייה היא תמיד לתוצאות מיידיות. עד עכשיו אפשר להיות קצת חמוצים.
השבוע החלומי של באר-שבע
בצד השני אליניב ברדה סוגר שבוע כמעט חלומי. אחרי התיקו מול ויאריאל, הוא פירק את מכבי ת"א. איבוד העשתונות של האורחת הגיע הרבה לפני ההרחקה של דן גלזר (כל העולם ידע שהוא יקבל צהוב שני, חוץ מאיביץ'), בזכות הקשיחות של שחקני באר-שבע ובזכות העוצמות של טרנר. באר-שבע הזכירה אמש את הקבוצה הענקית שלקחה שלוש אליפויות ברציפות, קבוצה שאי אפשר להכניע בטרנר.
בניגוד לשחקני מכבי ת"א ולמאמן שלה, באר-שבע לא חיכתה שהמשחק יגיע אליה ולא חשבה ששלוש הנקודות מונחות אצלה בכיס. השחקנים שלה חילצו כדור אחרי כדור בסבלנות, לא נשברו כאשר הצהובים לחצו אותם בתחילת המשחק ופשוט המתינו שהזעם הצהוב יחלוף. הוא עבר מהר, החזיק בקושי רבע שעה. אחריו באר-שבע השתלטה בקלות על מרכז המגרש ועל המשחק כולו. השקט של באר-שבע גרם לצהובים לאבד את הראש.
הכל הלך קשה למכבי ת"א אמש, וזה רק בגלל שבאר-שבע עשתה לה את המוות. היא התנפלה עליה ומכבי ת"א לא ידעה איך להגיב לזה. היא נותרה בהלם, כשאיביץ' ניסה להעיר אותה כשהוציא את זהבי וגלוך זה היה מאוחר מדי. לבאר-שבע יש את המחליף הטוב בעולם, רותם חטואל, והוא סגר עניין.
