זו כבר לא החמצה, אלא תבוסה לכל דבר. כמו שהקבוצה של יאניס ספרופולוס משחקת בדקות ההכרעה, וכמו שהוא מכין את הקבוצה בחלק גדול של המשחקים, לא מגיע למכבי ת"א להימנות בין השמונה שיעלו להצלבה ביורוליג.
אחרי מאבק חריף ושקול מול קאזאן, עם הרבה כדורסל חיובי, אי אפשר היה שלא לצאת בתחושה שוולימיר פראסוביץ' פשוט הגיע מוכן יותר מהיווני – שהעדיף להגיד שאחרי כמה מהלכים לא טובים בהגנה שיצרו פער, השחקנים שלו נכנסו ללחץ. איפה הוא בכל זה?
בדקות ההכרעה, אחרי משחק כל כך צמוד, כשצריך לשחק עם הלב ובעיקר עם הראש, כמה משחקני מכבי נראו כמו בשכונה, זרקו וזרקו ולא פגעו ועשו את כל הטעויות האפשריות. הם לא ביצעו שום תרגיל משמעותי שיכול היה להביא להם את הניצחון. הם כמו הזמינו לעצמם את הבוז הצורם בסיום וכבר לפני כן.
עוד קודם לכן, כבר במהלך הרבע השלישי, הקהל שאג בוז למאמן אחרי שהחליף את עוז בלייזר תוך דקה וקצת. מדובר באחד הבולטים בשחקני מכבי ת"א בשבועות האחרונים, ויאניס לא נותן לו מספיק הזדמנויות. ייתכן שהבוז עזר, וברבע האחרון והמכריע בלייזר לא ירד מהפרקט - אבל אז כבר היה מקום להוציא אותו בגלל שמירה לקויה וחולשה בהתקפה. גם כניסתם של ג'ון דיברתולומאו ודרק וויליאמס הייתה מאוחרת מדי, ולכך אפשר לצרף את האכזבה המתמשכת מג'יילן ריינולדס ומג'יימס נאנלי. המכלול הזה לא הספיק מול קאזאן, שהכדורסל שלה הוא תאווה לעיניים והיא יכולה להגיע רחוק.
השארתי את סקוטי ווילבקין לסוף. עוד משחק שהוא הקלע הבולט בקבוצה והיא מפסידה. הוא ניסה להשיג סלים בכוח, ללא טעם והיגיון. הוא הלך עם הראש בקיר, החטיא בצורה שהרגיזה גם אותו ולא הצליח לעשות דבר כדי להציל את הקבוצה. כמו כל הקבוצה, עדיף כרגע שהוא לא יחשוב על סיכויי ההעפלה לפלייאוף. מכבי צריכה קודם כל להתחיל לשחק כדורסל.
