לא ניהול משחק מבריק של ברק בכר, לא החילופים של מלאדן קרסטאיץ׳ ולא שום דבר מקצועי אחר יכול באמת להסביר את מה שקרה בסמי עופר אמש. מעל הכל, היו אלה היו חמש השנים בלי הניצחון על מכבי תל אביב שעשו את ההבדל עבור מכבי חיפה, שלא הייתה יכולה לסבול את זה יותר. הניצחון הזה (2:3) פשוט נועד להיות, כי רק ככה מתגברים על נאחס, עם המון דרמה וטיפת מזל.
לשחקנים של מכבי חיפה היה חוב שלא שולם, והחוב הזה התחיל לצבור ריבית. נכון, הם לקחו אליפות בצורה נהדרת אחרי עשר שנים ואפילו הזכירו לעיתים קבוצות גדולות אחרות של מכבי חיפה. אותן קבוצות דורסניות, מפחידות, שאתה לא רוצה לשחק מולן, מעדיף לעצום עיניים לתשעים דקות ולעבור למשחק הבא. יחד עם כל הדברים הללו, עד אמש הם לא ניצחו את היריבה השנואה ביותר. הפס הקטן של דין דוד לרשת החשופה היה התשלום האחרון של החוב, זה נגמר. הקבוצה הזאת של מכבי חיפה כבר לא סוחבת שום דבר על הגב שלה, והאוהדים יכולים להיות הכי מאושרים בעולם.
שש שנים עברו מאז הניצחון האחרון של הירוקים בליגה על מכבי ת"א, ולרגעים הוא הזכיר אותו, רק בגרסה ההפוכה. הקבוצה הפחות טובה הוליכה 0:2 (השער של עדן שמיר הוא אח של הטיל של גארי קגלמאכר). אז זה נגמר ב-0:2 למכבי חיפה, הפעם הקבוצה העדיפה הצליחה להפוך, כי זה מה שהיה צריך לקרות. עוד קצת סבל לפני השבירה הסופית של הנאחס, כדי ששמחת הניצחון תהיה שלמה לחלוטין.
עם כל הכבוד לתבוסות, הדרך הכי מתוקה לנצח את היריבה היא ב-2:3 כזה או 3:4. משחק עם דרמות ומהפכים, שמרסק את הלב של אוהדי הקבוצה השנייה. עם 0:3 משלימים כבר בדקה ה-70, הכי גרוע זה לתת ליריבה תקווה שזה יכול להיות שלה, שהיא בדרך להפתיע, ואז לתקוע את הסיכה בבלון הציפיות, להזכיר מי באמת בעלת הבית.
זה לא היה משחק העונה במובן הקלאסי של המילה, אבל זה כן היה המשחק הכי משמעותי של מכבי חיפה העונה ואולי גם בשנים האחרונות. הוא ייתן לה את הדחיפה שהיא צריכה במאבק האליפות אחרי כמה ניצחונות טיפה מגומגמים, אבל זה באמת שולי לעומת הדבר האמיתי: המתנה שהיא העניקה לאוהדים שלה. הם הולכים לחגוג עכשיו שבועות שלמים, לצפות בתקציר שוב ושוב ושוב. להיות מבואסים כשעדן שמיר כובש את השני, להתמלאות בתקווה כאשר צ'ארון שרי מצמק, ואז להתפוצץ משמחה כאשר דין דוד הופך את התוצאה.
2:3 זאת אחת התוצאות הכי יפות שיש בכדורגל, אם לא היפה מכולן. זאת תוצאה שמבטיחה רכבת הרים רגשית והנאה גדולה בסיום (אם אתה בצד המנצח, כמובן). זאת המתנה הכי יפה שקבוצה יכולה להעניק לאוהדיה, בוודאי אחרי שש שנים בלי ניצחון על היריבה הגדולה ביותר. החוב שולם, ועכשיו אפשר לחגוג.
