"ברית האחיות לשעה". כך כינה נשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל אמנון סטרשנוב את ההחלטה של שני הכוחות הגדולים בכדורגל הישראלי, מכבי חיפה ומכבי ת"א, לאחד כוחות לטובת עתירה אחת. בכך חשף את הפרצוף האמיתי של שתי האימפריות.
שתי הקבוצות ביקשו למנוע את הפשרה שביקשה וקיבלה הפועל ת"א: להקדים את העונש הכבד שהוטל עליה – משחק ללא קהל – ולקיים אותו כבר הערב בבלומפילד מול הפועל באר-שבע, תוך מתן אפשרות לקהל האורח בכל זאת להיכנס. הפשרה הזאת מנעה אירוע שהיה יכול להיות כתם רציני עבור הכדורגל הישראלי: דרבי תל-אביבי ללא קהל.
מכבי חיפה, שעדיין לא הבטיחה את האליפות (יכולה לעשות זאת הערב מול אותה מכבי ת"א), התנגדה לפתרון הזה. היא טענה שהוא מעניק יתרון לא הוגן לבאר-שבע, הקבוצה היחידה שעדיין יכולה למנוע ממנה להניף את הצלחת בפעם השנייה ברציפות (כאילו שכמה מאות אוהדי באר-שבע באצטדיון של 30 אלף איש יעשו את ההבדל). וראו זה פלא, גם מכבי ת"א הצטרפה להתנגדות הזאת.
זו אותה מכבי ת"א שנהנתה במאי 2003 מהעברת משחק האליפות שלה במחזור הסיום מול הפועל פ"ת ממגרש האורווה הידוע לשמצה אל אצטדיון ר"ג, שם היה מקום לרבבות אוהדיה לתת לה דחיפה עצומה כל הדרך לתואר. אז היא לא התלוננה על חוסר צדק ספורטיבי.
4 צפייה בגלריה
למכבי ת"א חשוב להילחם במה שנחשב בעיניה חוסר צדק ספורטיבי מאשר בלומפילד מלא?
(צילום: עוז מועלם)
סטרשנוב קבע אתמול כי לשתי הגדולות אין בכלל זכות עמידה בשאלה הזאת. אבל יותר מכך, הסיפור הזה הבהיר מהם סדרי העדיפויות של מכבי ת"א: חשוב לה יותר להילחם במה שנחשב בעיניה חוסר צדק ספורטיבי (אפשר לדון גם בשאלה עד כמה היא בכלל צד לעניין) מאשר בלומפילד מלא וגועש במשחק הכי חשוב לאוהדים שלה. זו הזנחה של הקהל שלה לטובת אינטרס נקודתי. כן, הפועל ת"א היא זו שמארחת את הדרבי הזה, והפגיעה הכלכלית האנושה היא מנת חלקם של האדומים, אך זו גם פגיעה בתדמית של הליגה. דרבי תל-אביבי מול 30 אלף כיסאות ריקים בבלומפילד זו מכה קשה לכדורגל הישראלי כולו.
בהחלטתו ענה סטרשנוב לאותן קבוצות: "ניתנה תשובה גם לכל המתלוננים והמלינים בעת האחרונה, כולל מכבי ת"א ומכבי חיפה, על הפגיעה בזכות קהל האוהדים לצפות במשחקי כדורגל. במקום לברך על האפשרות של הרחבת קהל הצופים במגרשים, הם מעלים טיעונים פרוצדורליים, קטנוניים ובלתי רלוונטיים כלל. הגדילה לעשות מכבי ת"א, אשר היא תהיה, הלכה למעשה, הנהנית העיקרית מההחלטה, כאשר יתאפשר לקהל אוהדיה לצפות במשחק הדרבי הקרוב".
בסופו של דבר, שתי הקבוצות שרואות עצמן כמנהיגות הכדורגל הישראלי, שאחראיות לבדן ל-50 אחוז מהאוהדים שהגיעו למגרשים העונה, רק השרישו את תחושת הזלזול בכדורגל הישראלי במקום להפגין ערכים שרואים את התמונה הגדולה. אפילו אם הביקורת שלהן כלפי בתי הדין מוצדקת.
4 צפייה בגלריה
צריך לתת לדייני בית הדין כלים יותר מגוונים להתמודדות עם תופעת האלימות במגרשים
(צילום: ראובן שוורץ )
בכל מקרה, טיעונים שנשמעים כבר זמן רב – שלבתי הדין לא אכפת מהאוהדים; או שהקנסות שמוטלים על הקבוצות נועדו רק להכניס כסף לקופת ההתאחדות – לא עומדים במבחן המציאות. לבעלי הקבוצות, בכובע הנוסף שלהם כחברי הנהלת ההתאחדות, יש יכולת לפעול לטובת שינוי התקנון כדי לתת לדיינים, אלו שכולם כל כך אוהבים להאשים, כלים יותר מגוונים להתמודדות עם תופעת האלימות במגרשים. הם לא טרחו לעשות זאת עד היום.
סבלנות היא לא פתרון קסם
בניגוד לרבים מעמיתיו בליגה, המנהל המקצועי של הפועל ירושלים שי אהרון החליט לא להחליף מאמן במהלך העונה גם בזמן משבר. הוא התעקש להישאר עם האיש והמכתבים, זיו אריה. זה השתלם לו בסופו של דבר: הפועל ירושלים נשארה בליגה עוד לפני מחזור הסיום. מצד שני, הניסיון לייצר עכשיו נרטיב לפיו סבלנות היא המתכון הנכון ליציבות מקצועית הוא ממש לא נכון.
לאהרון מגיע לחגוג הישארות. זו עמידה ביעד שהמועדון הציב לעצמו בעונתו הראשונה בחזרה לליגת העל (תוך ניצול החולשה של מכבי פ"ת ונוף הגליל בפלייאוף התחתון). אבל כדאי גם להסתכל על מה שקרה בקבוצות אחרות, שהחליפו מאמנים וחוו גם הצלחות. יוסי אבוקסיס השאיר את בית"ר ירושלים בליגה, בני לם הפך את מכבי נתניה לקבוצה מלהיבה, סלובודן דראפיץ' לקח קבוצה מרוסקת והצליח בענק בקריית-שמונה, אליניב ברדה הצית מחדש את באר-שבע. אפילו מלאדן קרסטאיץ' היה טוב יותר מקודמו במכבי ת"א העונה. אין פה נוסחה מנצחת או ניהול ייחודי כפי שמנסים לצייר בירושלים.
הקבוצה הזו צריכה לגשת לבית הכנסת הקרוב ולהתפלל הגומל על כך שנשארה בליגה, עם אינספור כתמים: שיתוף ששת הזרים וההפסד הטכני בדרבי הירושלמי, יריקה של שחקן לעבר הקהל שלו, זר שמניף אצבע משולשת לעבר חברו, וממוצע לא מרשים במיוחד של 1,500 אוהדים למשחק. זו קבוצת אוהדים שהוקמה מאפס וחזרה לליגה הבכירה אחרי שני עשורים, כן? אפשר היה לצפות לכמות גדולה יותר של אוהדיה ביציעים בטדי.
חוויה לאומית
שימו לב בעונה הבאה לליגה הלאומית. המשחקים בה עומדים להיות לא פחות מעניינים מחלק ניכר מאלו בליגת העל. בזמן שבליגה הבכירה יהיו קבוצות כמו נס-ציונה, בני-ריינה, הפועל חדרה וקריית-שמונה, הליגה השנייה תתהדר בשתי הפתח-תקוואיות, בני-יהודה, הפועל כפר-סבא, מכבי יפו, נוף הגליל, כפר קאסם ואום אל פאחם. זו עומדת להיות ליגת משנה נהדרת.
