אחד מזכרונות הילדות שלנו הוא כדורגל של שבת. גם כשהיינו במגרש וגם כשהיינו בבית, ישבנו צמודים למקלט הרדיו ושמענו את התוכנית המיתולוגית "שירים ושערים". אותה מנגינת פתיחה נשמעה בכל רחבי הארץ, במגרשים, בבתים, בפארקים, בחוף הים וברכב.
כן, אני יודע שאלו היו "ימי הרדיו", ימים שהיו ואינם, אך כמו אוכל עם טעם טוב שקשה למצוא היום, כך גם אי אפשר למצוא חוויה מרטיטה כמו "שירים ושערים". 7 או 8 משחקים משוחקים בו זמנית ולא בטלוויזיה. עמי פזטל או גדעון הוד מנצחים על סוללה של שדרים נלהבים ממגרשי הכדורגל בארץ. דני דבורין, חנוך קינן, שלום ואנו, יעקב אוזיאס, מוטי חביב ואחרים נצחו על הפילהרמונית של שבת, כל שבת, אם זה התחיל ב-14:00, 15:00 או 16:00.
אות של גול וכל המדינה קשובה. תיאורים מלהיבים של השדרים, גם אם זה נעשה בגוזמה יתרה, כי הרי לא ראינו בשידור ישיר בטלוויזיה, הרטיטו את ליבנו ודמיוננו העשיר. כשישבנו בבלומפילד שמענו את רעש המקלט מכל כיוון, וחשבנו לתומנו שבנתניה או ימק"א מתרחשת דרמה אפילו יותר גדולה מהאצטדיון בו ישבנו.
שלא לדבר על השחקנים, שחקני נשמה שנתנו הכל לסמל, רחמים טלבי, שייע פייגנבוים, צביקה רוזן, אורי מלמיליאן ורבים נוספים. הרבה העברות לא היו אז בכדורגל שלנו, אך עלינו למונדיאל אחד ולשני טורנירים אולימפיים.
וכיום, כשיש שידור ישיר כמעט מכל משחק בארץ, שלא לדבר על העולם, כשאפשר לשבת בבית וליהנות ממרתון כדורגל, עדיין יש געגוע לעולם התמים של פעם, של שירים ושערים עם החמין של שבת, של זוהיר בהלול מתלהב מהמגרש בעכו כאילו מדובר בסן סירו בימי מילאן הגדולים. אני יודע שימים אלו לא יחזרו, אך עדיין געגוע קטן שוכן לו בליבנו, לאותם ימי הרדיו הגדולים שהיו ואינם.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
