כמעט בלתי אפשרי לדמיין את כדורגל הנשים העולמי בלי פורמיגה. אולי כי הקריירה של קשרית נבחרת ברזיל משתרעת על פני שבעה מונדיאלים ושבע אולימפיאדות. מעטים יכולים להגיד שהם צפו בגביע העולמי בלעדיה, אין אחד שראה משחקים אולימפיים ללא "הנמלה" הברזילאית.
אם נשים את מרתה בצד, אפשר להגיד שפורמיגה היא כדורגל הנשים הברזילאי. אי אפשר לחשוב על טורניר בינ"ל גדול בה השחקנית הנהדרת לא נטלה חלק. ב"גרדיאן" הבריטי אף טענו כי "לחשוב על כדורגל הנשים ללא פורמיגה, זה כמו לדמיין את חייך ללא נעלים. או לעולם לא להסתכל יותר על יצירת אמנות".
שלשום בלילה (בין חמישי לשישי) זה קרה. ברזיל אירחה במנאוס את הודו, במה שהיה משחק האחרון בקריירה של פורמיגה בת ה-43. אחרי 23 שנים ו-234 הופעות במדי הסלסאו, השחקנית האגדית אמרה שלום ולהתראות לענף. "מרתה היא אולי פלה, אבל פורמיגה היא השחקנית הכי חכמה בהיסטוריה של המשחק", החמיא לה מאמנה לשעבר, רנה סימאוס. "מעולם לא ראיתי מישהי כל-כך אינטלגינטית משחקת כדורגל כמוה".
אפילו אמה של פורמיגה, דונה סלסטה, שלא ראתה מעולם את בתה באצטדיון כדורגל בשל הפחד שלה מטיסות - עשתה מעשה. היא אזרה אומץ וטסה כדי להיות לצד בתה במשחקה האחרון בקריירה.
אגב, לאלה שעוד חושבים שפורמיגה תתחרט, יכול להיות שיש משהו בדברם. הקשרית, שערכה את הופעת הבכורה של במדים הלאומיים בגיל 17, כבר פרשה ב-2016, אך חזרה כעבור שנתיים. עכשיו, לטענתה, זה סופי. "הגוף כבר אמר את שלו", הסבירה.
הפרידה המרגשת
מרתה נפרדת מפורמיגה
אמה של פורמיגה טסה כל הדרך למנאוס לראותאת בתה
היא, כאמור, לא רק אחת השחקניות המוכרות בברזיל, אלא בעולם כולו. פורמיגה זכתה בשתי מדליות כסף אולימפיות (2004 ו-2008), סיימה כסגנית מחזיקת הגביע העולמי ב-2007 וסיימה עם נבחרתה במקום השלישי במונדיאל 1999. כמו כן, ברזומה שלה זכייה בשלושה משחקי פאן אמריקה ושש פעמים בקופה אמריקה לנשים.
דונגה כמודל
מייגן ראפינו, כנראה הכדורגלנית המוכרת בעולם, עשתה לה כבוד בפוסט שפרסמה בחשבון האינסטגרם שלה. "היא אחת השחקניות הטובות ששיחקו את המשחק", כתבה. "היה לי הכבוד לשחק עם פורמיגה, וכמובן נגדה. אני באמת לא יכולה להגיד שיש מישהי טובה יותר על המגרש או מחוצה לו. וואו, איזו קריירה, איזה שחקנית. תודה שאפשרת לכולנו לחזות בגדולתך".
פורמיגה נולדה בבאהיה, הבת היחידה במשפחתה לצד ארבעה בנים. שמה המלא: מירילדס מסיאל מוטה. כשיצאה לאוויר בעולם היה זה שלוש שנים אחרי ביטול האיסור בברזיל על נשים לשחק כדורגל. כבר בגיל 12 ניסתה את מזלה על המגרש, כשהיא שואבת השראה מהמודל לחיקוי שלה - דונגה, הקשר האגדי של הסלסאו.
הקיץ חזרה לסאו פאולו, המועדון הראשון שלה ובמהלך 26 שנות הקריירה בילתה בשבדיה, ארה"ב וצרפת (שם היא עזרה לפריז סן ז'רמן לזכות באליפות היסטורית בעונה שעברה).
הקריירה הארוכה שלה היא עדות לאנרגיה שלה מחוץ ועל המגרש - אולי בשל כך כונתה "הנמלה" - אבל גם תזכורת לחוסר ההשקעה בכל הקשור לגידול כישרונות צעירים בברזיל. לא רק פורמיגה, גם מרתה וכריסטיאן הוותיקות עדיין בנבחרת. הנושא הזה הוביל את פורמיגה, כאמור, לפרוש ב-2016. אחרי שנתיים היא כבר התבקשה לשוב למדים הלאומיים, על-ידי לא אחרת ממרתה.
מי שזכתה שש פעמים בתואר שחקנית השנה בעולם עמדה מול המצלמות לפני יציאת הנבחרת למונדיאל 2019 בצרפת - ופנתה לפורמיגה: "כדורגל הנשים תלוי בך כדי לשרוד". סימאוס הוסיף: "לא תהיה פורמיגה לנצח, לא תהיה מרתה לנצח, לא תהיה כריסטיאן כל הזמן. האחרות צריכות להתבלט".
