לא רחוק, בתחילת חודש פברואר, רק חודש וחצי אחורה, מכבי ת"א חיפשה חלוץ. התחושה, גם של אנשים בתוך המועדון, הייתה שאין לה אף אחד כזה. המאמן מלאדן קרסטאיץ' לא נתן אמון בסטיפה פריצה והעלה במקומת בהרכב, יותר מפעם אחת, את אוסמה חלאילה. לא היה ברור אם יגיע רכש ומי יהיה החלוץ של הקבוצה בעתיד בקרוב. אז העתיד הקרוב כאן, ולמכבי תל אביב יש שני חלוצים, שלא מפסיקים להבקיע.
המספרים של פריצה ושל הרכש המלהיב החדש ג'ורג'ה יובאנוביץ' מרשימים בכל קנה מידה מאז החלו לשחק יחד. לצמד הסרבו-קרואטי יש בינתיים 353 דקות ליגה משותפות, זה הכל, ובדקות האלה, כששניהם על המגרש, כבש יובאנוביץ' שישה שערים ופריצה הוסיף ארבעה. מדובר על שער של אחד מהשניים כל 35 דקות. מתוך 14 השערים שכבשה מכבי מאז החתימה את יובאנוביץ', הבקיעו שני החלוצים עשרה. לא יהיה מופרך כלל להגיד שמדובר בשני החלוצים הטובים בליגה כרגע. איזו תפנית בעלילה.
המחמאות לקרסטאיץ'
יכול להיות שקרסטאיץ' ציפה שפריצה יימכר כשיגיע חלוץ במקומו, אולי זו הסיבה שלא נתן לו מקום בהרכב בתחילה, אבל גם אם הדבר נכון מגיעות למאמן המחמאות על כך שהחזיר את הקרואטי למקום שהוא צריך להיות בו, כיוון שגם לפני החיבור המדובר המספרים של פריצה היו לא רעים בכלל (הוא כרגע שלישי בטבלת הכובשים עם 11). עוד יותר מחמאות מגיעות על כך שלפחות בינתיים קרסטאיץ' הצליח להביא לשיתוף פעולה בין שני שחקנים שלא היה ברור אם יכולים לשחק יחד בצורה מתאימה.
כשפריצה הגיע למכבי בתחילת העונה הוא הביא איתו רזומה של חלוץ מרכזי קלאסי, כזה שהבקיע כמעט את כל שעריו בשנים בנגיעה אחת בכדור. יובאנוביץ' נחשב בדיוק לכזה, אפילו בצורה קיצונית יותר. לא פשוט לשלב שני שחקנים כאלה יחד והחלוץ שהאחריות לשילוב נפלה עליו יותר הוא פריצה. הוא היה בקבוצה קודם, זה אחד, אבל גם סגנונית פריצה יותר יוצר מאשר יובאנוביץ'.
את השער הראשון נגד חדרה (משחק שני ברציפות ששניהם מבקיעים מקסימום במרחק חמש דקות אחד מהשני) כשיובאנוביץ' כבש, פריצה לא בישל, אבל היה אחראי למהלך שהוביל להדיפת הכדור עליו הסתער המבקיע. כשהכדור עבר את קו השער, פריצה, שהיה בצד השני של הרחבה, הסתובב לכיוון היציע וצרח בהתרגשות. הבעיטה שלו לא הפכה לשער, אבל הקבוצה כבשה, יובאנוביץ' כבש. השניים התחבקו. נדמה שפריצה גם מוביל חברתית בהקשר הזה. דואג ששניים שהיו אמורים להתחרות על דקות יככבו יחד.
תאומי המגדל
יש קו מחבר בהיסטוריה של שני השחקנים ולא מדובר רק במדינות המוצא שלהם, שהיו פעם חלק ממדינה אחת. שניהם נחשבו לכשרונות גדולים מאוד בגיל צעיר מאוד. עברו בכל הנבחרות הצעירות ויצאו לשחק במדינת כדורגל טובה במהירות. ודאי פריצה, שנרכש על-ידי צ'לסי בגיל 18. יובאנוביץ' נחשב בצעירותו למוכשר כמו החבר דושאן ולאחוביץ', היום ביובנטוס. ג'ורג'ה עבר ללוקרן הבלגית בגיל 19 ומשם המשיך לקאדיס הספרדית. פריצה עשה יותר בקריירה וכבש שערים באיטליה, אבל שניהם לא מימשו את מלוא הפוטנציאל.
יש בליגה שני חלוצים נוספים שמצליחים העונה ומחזיקים ברקע דומה יחסית. אלן אוז'בולט, הסלובני של הפועל חיפה (10 שערים), ואיגור זלטאנוביץ', הסרבי ממכבי נתניה (9 שערים), מגיעים גם הם ממדינות יוגוסלביה לשעבר, נמצאים בערך באותו הגיל, אמצע שנות ה-20, וגם, בדיוק כמו החלוצים של מכבי, נחשבו להבטחות בגיל צעיר, כיכבו בנבחרות הצעירות, וקיבלו הזדמנות במקום גדול בגיל מוקדם. . אוז'בולט עבר בהשאלה לקבוצת המילואים של דורוטמונד כבר בגיל 19, שם רצו לבדוק האם הוא מתאים כפרויקט לקבוצה הבוגרת. זלטאנוביץ' הוחתם על-ידי מאיורקה תמורת 1.5 מיליון אירו, כשזו חזרה לליגה הבכירה בספרד.
יש פה נקודה למחשבה, על קווים המחברים בין כמה מהחלוצים המצליחים ביותר העונה בליגת העל, אולי משהו להסתכל עליו לשנים הבאות. אבל בינתיים, רגע לפני פתיחת הפלייאוף של העונה הנוכחית, יש שניים מהם שמשחקים יחד והביאו לצמצום הפער ממכבי חיפה שבמקום הראשון לשש נקודות בלבד. הפלייאוף שלהם נפתח בשבת בצהריים במשחק מול סכנין.
יש כמה סיבות לחזרה לחיים של מכבי. ההרכבים והמערכים המשתנים של קרסטאיץ', שבכל פעם מציג מהלך שנראה בעייתי, אבל מצליח. היכולת המשופרת של אנריק סאבוריט, כבלם ולא בעמדה הטבעית שלו כמגן. העבודה הבלתי פוסקת של גבי קניקובסקי, כנראה השחקן הכי טוב של הצהובים במשחקים האחרונים. אבל מעל הכל אלה יובאנוביץ' ופריצה. שני החלוצים המרכזיים, תאומי המגדל של מכבי.
פורסם לראשונה: 17:01, 18.03.22
