מהצלת המועדון רגע לפני פירוק ועד המעבר לידיים האמריקאיות: את חופשת השחרור מהבעלות על הפועל ת"א העביר איציק ניסנוב, האיש הדומיננטי בוולפסון בשש השנים האחרונות, עם רעייתו בעיירת סקי באיטליה. שם, באווירה הפסטורלית הרחק מהבלגן סביב מכירת הקבוצה האהודה העליו מילדות, הוא יכול היה לעשות חשבון נפש ולסכם את רכבת ההרים שחווה.
"אני שלם עם עצמי שעשיתי את המקסימום. ברור שהשאיפות המקצועיות שלי היו גבוהות יותר", אומר ניסנוב. "נתנו את כל כולנו להפועל ת"א, מועדון שגדלנו לתוכו, שלקח הרבה מהזמן שלי עם המשפחה והעסקים. מבחינת המשפחה, כבר לפני חמש שנים היא לא רצתה שאשאר עוד יום אחד, זה היה קשוח נפשית. לקחתי קשה הפסדים, גם הייתה כפיות טובה כלפינו".
"לכל אחד יש דעה"
הבעלים היוצא של הפועל ממשיך במונולוג שבו הוא פורק את אשר על לבו: "אוהדי כדורגל תמיד רוצים עוד. אם תביא את מסי, יגידו למה לא הבאת את רונאלדו. לכל אחד יש דעה. ברגע שאין הצלחות, זה הכי קשה. אף אחד מאיתנו לא חיפש להתפרסם או לקדם את עצמו דרך האהבה שלנו, מראש לא היינו גולדהאר או יענקל'ה שחר. כדי להיות בעלים בכדורגל הישראלי, צריך עמוד שדרה חזק. ההפגנות שהגיעו לבתים שלנו לא היו נעימות, בעיקר לנשים ולילדים, אבל לצערי זה חלק מהכדורגל. כדי להתמודד עם תקציבי הענק של הגדולות צריך להביא כסף מהבית ולהגדיל את מספר המינויים, או למכור שחקנים – ואז כל העולם ואשתו יוצא נגדך".
בקיץ האחרון מכרתם נכסים ב־14 מיליון שקל, אך לא הבאתם תחליפים ראויים.
"כששחקן כמו אושר דוידה מקבל 5,300 שקל משכורת חייל, ופתאום מקבל הצעה להגשים חלום ולשחק באירופה בשכר הרבה יותר גבוה, אתה לא יכול לעמוד בדרכו של ילד שגדל אצלך. אם אראה לכל אחד מהאוהדים את ההודעות שהשחקנים האלו שלחו לי, גם הם היו משחררים אותם. את רמזי ספורי או שי אליאס לא היינו רוצים לשחרר, אבל היה להם סעיף יציאה. מכרנו שחקנים בתשלומים, זה לא שאתה מקבל את הכסף יום למחרת. ניסינו להביא תחליפים, קנינו את אוז'בולט ב-250 אלף יורו, השכר הכי גבוה בתקופתנו, והבאנו גם את לאיוס וגאנם בכסף לא קטן. הזרים העונה היו יקרים יותר, אבל איתם קשה להצליח, בטח במועדון גדול ללא סבלנות".
הרזומה שלכם כלל הופעה בגמר גביע המדינה ופעם אחת פלייאוף עליון, אבל גם ירידת ליגה. מנגד, יצרתם את אחת ממחלקות הנוער האיכותיות בארץ.
"נכנסנו להפועל ת"א בגלל שלא היה אף אחד אחר. זה היה רק מאהבה, כדי להציל את המועדון, לא תכננו להיות בו שש שנים. אמרנו לעצמנו נייצב את הקבוצה, נחזיר אותה לשפיות כלכלית וניהולית, ואחרי שלוש שנים מקסימום נעביר אותה למישהו עם כיסים עמוקים יותר – רק שלא הגיע אף אחד. הייתה תקופה שפחות הצלחנו מקצועית, אך מבחינה ניהולית היינו די בסדר. לא היו עיכובים בשכר, השבחנו את מחלקת נוער בראשות עומר בוקסנבוים, שהוא איש מקצוע מהטובים בכדורגל הישראלי, והפכנו אותה לאחת משלוש הטובות בארץ. להתחרות במכבי חיפה או במכבי ת"א, שמכניסות משהו כמו 90 מיליון שקל בלי שהבעלים צריך להוציא שקל מהכיס, בזמן שלנו אין שליש מכך, זה בלתי אפשרי. כמובן שגם עשינו הרבה טעויות בדרך".
"התדמית שלנו נפגעה"
מהן הטעויות הכי גדולות?
"בחירת מאמנים לא נכונה, זו טעות מרכזית, אבל השגיאה הגדולה ביותר הייתה פיטורי שחקנים בתקופת הקורונה. הרי בסופו של דבר שילמנו כמעט את מלוא הכסף ולא הרווחנו מהשחקנים האלה שום דבר. תדמיתית זה פגע בנו, דבק בנו, הייתה תחושה מוטעית שעם כל שחקן שני אנחנו מגיעים לבוררות. אני לא הובלתי את המהלך המוטעה הזה ואני מצטער שהוא קרה במשמרת שלי".
הצהרתם מראש שאתם תחנת מעבר לבעלים עשירים יותר, רק שזה נתקע.
"לא עניין אותי ואת השותפים שלי להיות הבעלים. מהרגע הראשון נוצרה לנו תדמית לא נכונה, פער גדול בין מה שקרה לבין מה שדבק בנו. הייתה תחושה שאנחנו לא משקיעים מספיק, למרות שמהרגע הראשון הצהרנו שאנחנו לא בעלי יכולות כלכליות, אלא רק מגיעים כדי להציל את המועדון. מנגד, ראינו בעלים אחרים שהשקיעו הרבה פחות מאיתנו, והתדמית שלהם הייתה שונה וטובה יותר. לא הגענו כדי להביא עשרות מיליוני שקלים. בשנים הראשונות השקענו כולם יחד 20 מיליון שקל. רק בארץ חושבים שבעלים צריכים להביא עשרות מיליונים מהבית. לא רצינו לחזור על טעויות העבר במועדון עם התחייבויות לא אחראיות. כן נעשו אצלנו טעויות שנבעו מחוסר ניסיון".
ואז האוהדים מאבדים סבלנות ומתחילות מחאות מחוץ לבתים. איך מרגישים עם זה?
"קהל רוצה בסופו של דבר הצלחות. לא היה חכם להביא שחקנים רק כדי לרצות את האוהדים, ואז להיכנס לחובות של מיליונים. רצינו לשמור את הפועל שפויה מבחינה ניהולית ולבזבז רק מה שיש. קהל דורש הצלחות, ואם אחרי כמה שנים הן לא מגיעות, הוא יקום נגדך. לפני כמה חודשים ישבנו הבעלים עם האולטראס, ואמרתי להם שגם הם צריכים לעשות חשבון נפש. יש לנו את הקהל הכי טוב בארץ, אבל יש עוד שלוש קבוצות גדולות ולכן צריכים בעלים אחר, רק שלא היה למי להעביר".
באמת רציתם להעביר את הבעלות או שהתאהבתם בצעצוע?
"עזוב שטויות, הכל המצאות. ברגע שהיה מגיע מישהו רציני, הוא היה מקבל את המועדון. בועז תושב עשה עבודת קודש בניסיון למצוא בעלים, והוא גם זה שאיתר את האמריקאים. שום דבר אפילו לא היה קרוב. היה לכולנו ברור שאנחנו לא הבעלים האידאליים, ושצריך אנשים שישקיעו פי שלושה".
איך זה שהאחים ניסנוב הפכו למותג ניהולי לא מספיק טוב?
"היינו ארבעה בעלים וקשה להתנהל ככה. האחים ניסנוב זה שם שנדבק, אבל היו שם גם מאיר ובועז תושב וזאב גרינברג. כל אחד משך לכיוון שלו וזה לא היה קל. גם ביני לבין אחי שרון, שאנחנו הכי קשורים ומאוחדים שיש, אחים על אמת, היו מחלוקות".
"מועדון בלי סבלנות"
כבעלים הדומיננטי, כמה התערבת למאמנים?
"לא התערבתי את מי להרכיב או מי יהיה בסגל, ואתה יכול לשאול את כל המאמנים, אבל בראייה שלי המאמן לא צריך להיות הדמות המובילה בבחירת הסגל. מאמן עשוי לעזוב בשלב כלשהו, יגיע מאמן אחר וירצה סגל אחר. גם האמריקאים דוגלים במערכת שבונה את הסגל. ניסיתי להתוות את הדרך הזו. ניסיתי, למשל, להביא את הישראלים הטובים. עברו אצלנו אלטמן, דמארי, דגני, גוטליב ובוזגלו, מול זרים יותר זולים. בדיעבד זו הייתה טעות. בהפועל ת"א לא כל שחקן יכול להצליח, גם המוכשרים ביותר. זה לחץ אחר, ציפיות אחרות והתמודדות אחרת. קח למשל את גיא בדש שקנינו מכפר-סבא. היה שנתיים ולא הצליח. המאמנים לא האמינו בו או באופק ביטון, שעכשיו מצוין בהפועל ירושלים. מדובר במערכת שאין לה סבלנות".
הזכרת את מאור בוזגלו. ההחלטה החד־צדדית לשחרר אותו באמצע חוזה לא סייעה לתדמית שלכם.
"בוזגלו ילד טוב. הפועל שילמה לו הרבה יותר ממה שהוא תרם לה. טעינו בפיטורים שלו, אבל תאמין לי שיש דברים שלא פירסמנו כדי לא לפגוע בו. עשינו טעות איתו שהחתמנו אותו לשנתיים. הרי למה הוא בחר בנו? רק כי מכבי חיפה הציעו לו חוזה לעונה אחת".
בין קובי רפואה למנהל המקצועי בוקסנבוים היו פערי גישה משמעותיים. למה פתחתם את העונה עם מאמן בסיטואציה הזו?
"לרפואה היה חוזה גם לעונה הזו. הוא מאמן ראוי שעשה גם בעבר עבודה טובה בקבוצה. אותי מעניינת טובת הפועל. האני מאמין של רפואה ובוקסנבוים שונה, ולכן זה לא הסתדר. לפעמים צריכים לדעת לעשות שינוי. בדיעבד, אולי היינו צריכים לעשות את המהלך הזה עוד לפני תחילת העונה. ברגע שהיה חוסר הצלחה, הפערים ביניהם רק בלטו יותר ונוצרה מתיחות. ההחלטה של בוקסה להתפטר היא אבדה גדולה למועדון".
מה מצפה לאמריקאים? הם טוענים שלא היו מודעים לגירעון של שמונה מיליון שקל.
"הם יקבלו הרבה כסף שאמור להיכנס ממכירת שחקנים מהקיץ האחרון. הגירעון הוא חלק מהחוזה, הם ידללו אותו ויכסו אותו. הרי יכולנו למכור בינואר שחקן צעיר (אל־ים קנצפולסקי) ולסגור חלק גדול ממנו, אבל הם לא רצו וזה גדל".
החלטת יחד עם אחיך לקבל כסף בתמורה לדילול המניות שלכם.
"האמריקאים רצו שנישאר שותפים איתם באחוזים ולא בזכויות הניהול. המטרה שלנו מראש הייתה לא להישאר בכלל. נתנו את כל מה שיכולנו, עכשיו רוצים לחזור להיות אוהדים – זה יותר כיף מאשר להיות בעלים. הייתה לנו אופציה לקחת חלק מהלוואת הבעלים שהשקענו במועדון ולהישאר עם פחות אחוזים, או להישאר עם האחוזים – ובחרנו בהחזרת חלק מהלוואת הבעלים, סכום מינורי. עכשיו חוזרים ליציע ומתפללים להצלחת הקבוצה".
