יש משהו שיושב לי הלב מאז התבוסה של נבחרת ישראל 5:0 בדנמרק. הזדעזעתי מהקלות שבה נכבשו השערים מהמצבים הנייחים, ונזכרתי בשוער הנפלא שלנו יענקל'ה חודורוב שזכיתי לראות בפעולה. לא היה כדור ברחבה שהוא לא הגיע אליו, וגובהו היה 1.75 מ' בלבד.
לא להאמין ששוער בגובה 1.95 מ' גובה לא יוצא לכדורי עונשין קשתיים, כדי לפחות לאגרף את הכדור, ומשאיר את המשימה למגינים הנמוכים.
בגלל חוק הנבדל, אף אחד לא מפריע לשוער לעשות כמה צעדים ולהגיע לכדור, שלא כמו בקרן או בעיטה ישירה מלפנים. הגבהת הכדור מהצד מאפשרת לשוער לרוץ ולהגיע לכדור בתנאי שהוא לא עומד כמו עץ 3 פעמים וחוטף גולים מיותרים.
המגינים שלנו לא יצמחו בעוד 20 ס"מ, לכן יש את השוער. חבל שהוא לא למד לקח אחרי השער הראשון שספג. עוד בהיותי נער צעיר זכיתי לראות את חודורוב הגדול. ראיתי את גבורתו במשחק המפורסם נגד ברית המועצות שבו נפצע, חזר למשחק והפגין יכולת הירואית. כל גדולתו הייתה יכולתו לצאת לכל מקום ברחבת ה־16 ולקלוט או להדוף כל כדור.
הוא לא היה גבוה כאמור, אך בעל ניתור אדיר. לפי המסופר, בילדותו הייתה לו בעיה ברגליים והוא עבד קשה מאוד כדי לחזקן. אינני מתיימר להיות מומחה כדורגל גדול, אך כמורה לחינוך גופני בגמלאות הסקתי מספר מסקנות ואחת מהן היא שכאשר אין לך מגינים גבוהים יש לשוער חשיבות רבה בכל מה שקורה ברחבת ה-16. חבל שנמשיך לחטוף שערים מיותרים, כי במצב הזה גם 1,000 ערן זהבי לא יעזרו לנו.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
