עוד מעט כמעט. זו עדיין לא החגיגה האולימפית הגדולה שהבטיחו לנו, אבל משחקי הכדורגל שיצאו לדרך וסדרת הסטוריז של סימון ביילס (נישה מומלצת אגב), שנראית קולית מתמיד, כבר העבירו אתמול את פריז למוד יותר דרוך. אפילו אוהדים עם דגלים ביצבצו פה ושם ברחובות, באופן מידתי. הצבע השולט עדיין שייך לשוטרים, שפרוסים באופן אנורמל בכל חלקי העיר הנוגעים למשחקים, במיוחד לטקס הפתיחה שייערך מחר.
לעיתונאי זו תחושה של אפוקליפסה עכשיו באחת הערים היפות בעולם. מאחר שהאקרדיטציות מאפשרות הליכה באזורים הסגורים לקהל הרחב, בהם החלקים המרהיבים של פריז, אפשר לשייט לפתע לבד במקומות שבדרך כלל דחוסים בתיירים ומרעישים במיוחד. הכל ריק, שקט, ממתין. האייפל למשל מכותר כמו בסרטים הקלאסיים של מלחמת העולם השנייה. חלקים גדולים ורומנטיים של הסן מאובזרים במחסומים מתקדמים פחות או יותר ועיניים חשדניות מלוות כל תנועה שלך. השוטרים קיבלו הוראה לא להתראיין, אבל הם שמחים להפיג את המתח המודגש בשיחות אוף רקורד. המסרים ברורים: התרעות ברורות לניסיונות פיגועים, בעיקר במהלך טקס הפתיחה. זכיתי לכסות כמה וכמה אירועי ספורט גדולים בעשורים האחרונים, מעולם לא ראיתי כמויות כאלה של אנשי אבטחה. "זה עוד יתוגבר מחר", מבטיח הבוס־קצין של אזור האייפל.
גם בתי הקפה לא מלאים בינתיים, והמלצרים מדווחים על זינוק רציני במחירי הקפה כדי לתת קבלת פנים הולמת לתיירים. ככל שמתקרבים לאתרים האיקוניים, מחירי האספרסו כבר ממריאים לכיוון ארבעה יורו. "בתל־אביב יותר יקר מפריז", מפרשנת מלצרית ישראלית שחיה פה בשנתיים האחרונות, "אבל לא בחודש הזה. הכל עף למעלה".
"הגענו בראש מורם"
עם ההתקדמות לעבר טקס הפתיחה, במשלחת הישראלית מודים שההתרגשות מגיעה. כולם בעצם אומרים את אותו דבר בווריאציות שונות: זו לא עוד אולימפיאדה, זה עניין הרבה יותר גדול לייצג את ישראל במלחמה והפעם גם עניין מפחיד יותר. האיומים על המשלחת הישראלית הגיעו לקצב גבוה במיוחד בימים האחרונים. גם ברכות ההצלחה שמגיעות מבני משפחות החטופים מעבירות את אנשי המשלחת למוד אחר שהם לא מכירים. מאמן נבחרת הג'ודו של הגברים אורן סמדג'ה, ששכל את בנו עומר ז"ל, נפגש לפני ההמראה עם מירב לשם גונן, אמה של רומי החטופה בעזה, ואי־אפשר היה שלא לראות את הדמעות. "חשתי את הקושי והכאב שלה וזה גרם לי לדמוע", אמר. "עומר היה חלק מהצוות במבצע הדרמטי בחאן־יונס לחילוצם של נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו. אני מבין מה עובר עליה. בתוך כל הקושי אני מחויב להצלחה ולרוח הניצחון של הספורטאים שלי, הצוות המקצועי, איגוד הג'ודו והנבחרת האולימפית כולה. הגענו לתחרות בראש מורם, מתוך דבקות במטרה ואחדות העם המחזקת תמיד. זה הזמן לאיחוד ולהשלמת הניצחון. אני מייחל שהמפגש הבא עם מירב יהיה ביחד עם רומי וכל החטופים".
שיחה עם יהושע זרקא, שגריר ישראל בצרפת
(צילום: ירון ברנר)
יו"ר הוועד האולימפי, יעל ארד, התייחסה גם היא למצב בארץ ולהשלכות שלו על המשלחת. "המיקוד של הספורטאים בספורט הוא קריטי לאור המצב המורכב במדינה, הם צריכים להיות ממוקדים רק בזה. כל בקשה וצורך אבטחתי שעולה – אנחנו מקבלים מענה מלא מהוועדה המארגנת ומהוועד האולימפי הבינלאומי. אנחנו נוסעים כדי לזכות במדליות אולימפיות. המטרה שלנו היא להגיע לארבע־חמש מדליות ו־15 עד 18 גמרים. בטוקיו היו לנו 17 גמרים ואנחנו רוצים לשבור את השיא. יש לנו ספורטאים שהם מועמדים טבעיים למדליות. שלוש אלופות ואלוף עולם אחד, אבל יש לנו עוד שלושה מועמדים שהם בעלי מסוגלות משמעותית לזכות במדליה - לכן יש לנו תשעה מועמדים, אבל אנחנו מעריכים שנעמוד על בין ארבעה לחמישה מדליסטים".
פורסם לראשונה: 01:30, 25.07.24
