"ספורט הוא מלחמה בלי היריות", ג'ורג' אורוול, 1945
המארחות של הגביע העולמי לפני ארבע שנים וזה שייפתח בחודש הבא הן מדינות פוליטיות. כל מדינה היא מדינה פוליטית, אבל בקטאר וברוסיה לא ממש מותר לדבר באופן חופשי על פוליטיקה, על זכויות אדם, זכויות נשים ולהט"בים, וגם מכך נובעת הפוליטיזציה שלהן. רוסיה וקטאר כמארחות זה מתן לגיטימציה לכל מה שהפוך ממה שהעולם החופשי, המערבי, הליברלי, והנאור דוגל בו. זו אמירה פוליטית, קפיטליסטית-חזירית. תנו לנו כסף ונלבין כל מה שאתם צריכים. השווייצריזם של עולם הספורט.
"זאב בודד": המדור של זאב אברהמי
פוליטיקה תמיד הייתה חלק מספורט. אי אפשר ממש להפריד ביניהם, וספורט אמור לשמש כמראה נוחה דרכה אפשר להסתכל על המדינה שבה הוא משוחק. קטאר ורוסיה הן עיוות של הקשר הזה: שתיהן השתמשו בספורט (ושילמו סכומים עצומים עבור כך) כדי להסתיר ולהחריש את מה שקורה בחצר האחורית שלהן.
7 צפייה בגלריה
פוליטיקה תמיד הייתה חלק מהספורט. איראן חוגגת הרבה יותר מרק ניצחון על ארה"ב במונדיאל 1998
(צילום: gettyimages)
אבל היו ימים שבהם הפוליטיקה, המלחמות והסכסוכים גלשו מהעולם האמיתי לאצטדיונים, וייצרו רגעים מזוקקים ואמיתיים של ספורט, חלקם בלתי נשכחים. מחציות, משחקים, תמונות, פלאשים של זיכרון שבהם ספורט הפך לאקספרסיוניסטי, ומגנט אל עצמו את האיכויות הטובות והרעות של העולם.
המשחק שניצח את המלחמה הקרה
שחור בעיניים: בגביע העולמי בצרפת 1938, שנה לפני פריצתה של מלחמת העולם השנייה ושנתיים לפני הפלישה האיטלקית לצרפת (הקרב על האלפים), איטליה נפגשת עם המארחת ברבע הגמר. איטליה היא מדינה פשיסטית שמונהגת בידי בניטו מוסוליני. מוסוליני לא חוסך את שבטו וביקורתו על הצרפתים לפני האליפות, ומצד שני מביע את תמיכתו בפרנקו הפשיסט במלחמת האזרחים בספרד. במראה האחורית: גרמניה הנאצית כבר סיפחה את אוסטריה. פרנקו מבין לעומק את החשיבות של ספורט לחזון שלו. ייסוד ה"סרייה A" מגיע כדי להקנות לאזרחיו זהות יותר עמוקה, וכדי לייצר מסגרת שמתוכה תצא נבחרת לאומית שתראה את כוחה של איטליה בין העמים.
7 צפייה בגלריה
עלתה עם חולצות שחורות, והכל בגלל מוסוליני. נבחרת איטליה בגביע העולמי ב-1938
(צילום: gettyimages)
כיוון ששתי הקבוצות לובשות כחול, נערכה הגרלה ואיטליה, אלופת העולם היוצאת, הפסידה והייתה אמורה לעלות עם חולצות לבנות. אבל מוסוליני נתן הוראה ואיטליה עלתה למשחק בפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה שלה, עם חולצות שחורות במקום התלבושת הכחולה המסורתית, ושחקניה הצדיעו את ההצדעה הפשיסטית בפני הקהל לפני תחילת המשחק. לפני המשחק, השחקנים, צוות האימון, אנשי המשק והעסקנים קיבלו הודעה ברורה מהמנהיג: "תנצחו או שתמותו". למזלם של השחקנים, הם זכו, ניצחו בגמר את הונגריה ושמרו על חייהם. אחרי הזכייה בגביע העולמי של איטליה, המונדיאל יצא לשבתון של תריסר שנים כדי לפנות מקום למלחמות אמיתיות.
שאגות עידוד או מסר פוליטי? אחרי מלחמת העולם השנייה, גרמניה נחצתה לשניים, המערב והמזרח. גם ברלין נחצתה לשניים והיוותה את מרכזה של המלחמה הקרה, עיר של מרגלים, תככים ומזימות משני צדדיה של החומה המפורסמת בלב העיר. ב-1974 מזרח גרמניה ומערב גרמניה נפגשו בשלב הבתים. מערב גרמניה עלתה כמארחת, מזרח גרמניה העפילה לראשונה בתולדותיה לטורניר. הפייבוריטית מהמערב נוצחה 1:0, אבל ניצחה בגמר את הולנד וזכתה בטורניר כולו. מספר חודשים לאחר הזכייה של גרמניה בגביע העולם 1990, המדינה התאחדה שוב.
“המלחמה בין האחים", מתואר המשחק בין שתי הגרמניות, המשחק היחיד ב-41 שנות הקיום של גרמניה הקפיטליסטית לבין גרמניה הקומוניסטית. לפני השריקה פצחו 60 אלף הצופים בהמבורג בשאגות "דויטשלנד, דויטשלנד", כשלא ברור אם אלו היו שאגות עידוד או הבעת רצון פוליטי, המשחק היה נקי מאלימות והוגן, ובסוף המשחק (בגלל האיסור של המשטר המזרח הגרמני: במנהרה) השחקנים החליפו ביניהם חולצות. לרגע אחד, או אולי ל-90 דקות, כדורגל וספורט הצליחו להביס מחלוקות פוליטיות ואפילו את המלחמה הקרה.
7 צפייה בגלריה
הקהל שאג "דויטשלנד, דויטשלנד" ואיש לא ידע לאיזו נבחרת הכוונה. מזרח גרמניה מול מערב גרמניה ב-1974
(צילום: gettyimages)
הנקמה של מראדונה וארגנטינה
ממלחמה אחת לשנייה: ב-2 באפריל 1982, ארגנטינה פלשה לאיי פוקלנד, טריטוריה בריטית בדרום האוקיאנוס האטלנטי שארגנטינה טוענת לעצמאותה. 650 חיילים ארגנטינאים נהרגו בלחימה, ועוד 255 חיילים בריטיים בחודשיים של לחימה שאחריהם אנגליה כבשה מחדש את האיים. ארבע שנים לאחר מכן עלו הנבחרות של שתי המדינות למפגש ברבע הגמר במקסיקו. אף משחק מהמשחקים שמתוארים כאן, או משחקים אחרים שיש בהם אפיל פוליטי, לא קרוב לגיצים של המשחק הזה: משחק מכריע, ניצחון או מוות ספורטיבי, בין שתי מדינות שרק סיימו מלחמה אמיתית ביניהן.
המחצית הראשונה מאופיינת בקרבות קטנים ואלימים בין שחקני שתי הקבוצות, עם עבירות מכוערות ותיקולים גסים. במחצית השנייה החליט מראדונה לסיים את הוויכוח הספורטיבי. הוא רימה בגול הראשון וחיפה על כך בגול שני גאוני, הגול הגדול ביותר בתולדות המפעל. זו הייתה נקמה ארגנטינאית. נקמה קטנה, אבל עדיין נקמה.
7 צפייה בגלריה
השער המפורסם בתולדות גביע העולם, במשחק הכי ניצי. מראדונה ו"יד האלוהים" מול אנגליה ב-1986
(צילום: gettyimages)
"השטן הגדול" מובס: האמריקאים התייחסו אליו כאל "האמא של כל המשחקים". ב-1998 באליפות העולם בצרפת הוגרלו ארצות הברית ואיראן לבית אחד בשלב הבתים. זה קרה 19 שנים לאחר המהפכה האיסלמית, סילוקו של השאה שבו תמכו האמריקאים, כינונה של הרפובליקה האיסלמית והחזקתם בשבי במשך 444 יום של עובדי השגרירות האמריקאית באיראן. "אנחנו לא נפסיד", אמר החלוץ האיראני קודאדאד עזיזי, "משפחות של חצי מיליון שהידים שמתו ונפצעו בעיראק מצפות שאנחנו ננצח". "אנחנו לא הולכים לנצח בשביל ביל קלינטון", ענה הקשר האמריקאי טאב ראמוס.
"השטן הגדול", מכנים באיראן את האמריקאים. המנהיגים באיראן אסרו על שחקניהם לצעוד לקראת האמריקאים וללחוץ להם יד, האמריקאים עשו זאת, האיראנים מגישים להם שושנים לבנות. ארגון טרור עירקאי קנה 7,000 כרטיסים כדי להפגין במהלך המשחק. הצרפתים שלחו כמות דומה של שוטרים כדי לשמור על הסדר. המשחק הוא אפיזודה של שלום בתוך תפאורת מלחמה. האיראנים חגגו 1:2 - הניצחון הראשון שלהם בגביעי העולם, ומעיפים את האמריקאים מהטורניר. שחקני שתי הקבוצות נעמדים במרכז המגרש, מחובקים, לתמונה משותפת. "במשך 90 דקות", אמר המגן האמריקאי ג'ף אגוס, "הצלחנו לעשות מה שהפוליטיקאים שלנו לא הצליחו לעשות במשך עשרים שנה".
7 צפייה בגלריה
"הצלחנו לעשות מה שהפוליטיקאים שלנו לא הצליחו במשך עשרים שנה". עלי דאי מאיראן מול אדי פופ מנבחרת ארה"ב ב-1998
(צילום: gettyimages)
יותר מעשרים שנה כבר עברו מאז המשחק ההוא. ג'ורג' בוש הכריז על איראן כאחת מהמדינות בציר הרשע, איראן מתקדמת לפצצה האטומית. היה דונאלד טראמפ. שתי הנבחרות שוב ייפגשו בשלב הבתים בקטאר.
אזכורי כבוד
איטליה - צ'ילה 1962 | אולי המשחק המלוכלך ביותר בתולדות הגביע העולמי. משחק שבו הורחקו שני שחקנים, נשברו שני אפים, המשטרה נאלצה להתערב ארבע פעמים, ושופט המשחק המציא שנים לאחר מכן את קונספט הכרטיס הצהוב והאדום. גרמניה-אוסטריה 1982 | גרמניה הייתה צריכה 0:1, קיבלה אותו ויותר משעה של משחק, הכדור התגלגל מרגל לרגל בסביבות עיגול האמצע, כשעל הגדרות עמדו אלפי אלג'יראים (הנבחרת שנדפקה מסידור התוצאה) עם שטרות של כסף בידם, מרמזים על מכירת המשחק.
אנגולה - פורטוגל 2006 | ב-1975, אנגולה, לאחר מאבק ארוך לעצמאות, נפרדה משלטונה של פורטוגל לאחר יותר מ-500 שנה. המשחק הראשון ביניהן, משחק ידידותי ב-2001, היה מלחמת עולם. האנגולים הוציאו על הפורטוגלים תסכול של מאות שנים, חטפו ארבעה כרטיסים אדומים והמשחק הופסק בדקה ה-67. המשחק באליפות העולם בגרמניה הוא כבר הפוסט קולוניאליזם: משחק שקט ומשעמם שהסתיים באחת אפס פורטוגלי קטן.
"לספורט יש את הכוח לשנות את העולם. לספורט יש כוח לתת השראה לאנשים, לאחד אותם כמו שאף פוליטיקאי לא יכול. ספורט יכול לייצר תקווה, לדבר בשפה שהצעירים מבינים, הוא חזק יותר מכל ממשלה בריסוק מכשולים גזעיים, והוא צוחק בפני כל סוג של אפליה" (נלסון מנדלה, 2000)
פורסם לראשונה: 09:27, 28.10.22
