והזוכה בפרס כדור הזהב בשנת 2024 הוא....
לא השחקן שאני מאמין שצריך לזכות. קיים שחקן כזה, אבל הפרס לא יגיע אליו. לפני שאחשוף את שמו, נתחיל בלהעמיד דברים על דיוקם - כדור הזהב הוא פרס בעייתי בהגדרתו ויש לכך מספר סיבות שקשורות זו לזו.
1. האינדיבידואל מול הקבוצה – כדורגל הוא ספורט קבוצתי שבו לפרט יש השפעה יחסית (ויחסית זו מילת המפתח) קטנה. היחסיות היא כלפי סוגי ספורט קבוצתי שבהם יש פחות שחקנים על המגרש בכל רגע נתון. כדורסל זו הדוגמה הראשונה שעולה לראש, אבל לאינדיבידואל בכדורגל יש פחות השפעה ממקבילו בכדורעף, כדוריד, כדורמים, הוקי, קרלינג ועוד.
זה לא אומר שלא קיים השחקן "הכי טוב", זה פשוט אומר שהסיכויים לזכות בפרס תלויים רבות גם בחברי הקבוצה. לדוגמה, הארי קיין סיים עונה אישית אדירה והיסטורית בליגה הגרמנית, הוא כבש בעונה הזאת 47 שערים ובישל עוד 12, אבל הוא אפילו לא בטופ 5 בסוכנויות ההימורים. כמובן שקשה להשוות בין עמדות שונות (רמז מטרים), אבל לפי סוכנויות ההימורים יש לפניו מספר שחקני התקפה מובהקים עם נתונים פחות טובים משלו (ויניסיוס עם 24 שערים ו-13 בישולים, אמבפה עם 45 ו-12 ופודן עם 27 ו-12 בהתאמה). אז למה הוא לא שם? כי ברמה הקבוצתית אין לו אף תואר העונה (או בכלל אבל זה כבר סיפור אחר). נניח ופודן היה במקומו באותו משחק גורלי מול ריאל, האם נוייר לא היה משמיט את הכדור? להיסטוריונים זה לא משנה.
2. תחרות פופולריות – מאז 2006 לא זכה שחקן הגנה בתואר. באותה התקופה זכו רק שני קשרים וכל השאר שחקני התקפה. גם לפני כן, רוב הזוכים שיחקו בהתקפה. רעיונית והיסטורית זה מובן – עם כל האהבה להצלות הירואיות ולתיקולים מושלמים, הרגע המרגש ביותר שבגללו כולנו אוהבים את המשחק הוא הרגע בו הכדור נוחת ברשת. לרוב הבלמים שלא עונים לשם ראמוס או קומאן, אין הרבה רגעים כאלה. זה מובן גם בראייה עכשווית, כי זכינו להיות בתקופה בה משחקים שניים מהגדולים בהיסטוריה. אבל האם לא הגיע לאינייסטה או צ'אבי לזכות ב-2012? האם ואן דייק שעשה עונה פחות או יותר מושלמת בליברפול (2019) לא ראוי כמו מסי? נוייר ב-2014 במקום רונאלדו? אפילו אחרי השליטה של שני הנפילים הללו, לפני שנתיים קורטואה עשה עונה פנומנלית בליגה ובצ'מפיונס המהפכים ההוא של ריאל והוא אפילו לא נכנס לטופ 3, מי כן זכה? בנזמה.
אין טעם להיכנס לדיון שמישהו נשדד כי הרבה זוכים ראויים, אבל התחושה היא שכשיש התלבטות תמיד נוטים לכיוון אחד, להתקפה.
3. סטטיסטיקה – באופן ישיר לסעיף הקודם, אנחנו חיים בעולם של מספרים, אבל לא כל המספרים שווים בעיני הבוחר. שערים ובישולים הם שני הפרמטרים העיקריים והשאר הוא בגדר Nice to have. בקופה האמריקה האחרון (לא כולל הגמר) חאמס רודריגז חזר לתודעה ובישל 6 שערים, מסי לעומתו בישל שער בודד. אם נסתכל על סטטיסטיקה אחרת, חאמס יצר 5 מצבי מפתח, מסי לעומתו יצר 7. זוכרים שכדורגל זה ספורט קבוצתי? אז חאמס שחקן הטורניר. אנחנו אובססיבים לנתונים, למספרים, לדאטה. כולנו רוצים לקבל החלטה כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות קשב. מה זה לשלוט במשחק כמו רודרי? שים גול. מה זה ליצור שינוי במשמעת הגנתית כמו רובן דיאס? שדה בריינה יבשל. בגלל האובססיה הזאת, אלון מזרחי רק מחכה שזהבי יפרוש, החברים של פלה סופרים לו שערים בשכונה כדי שיהיה גדול מרונאלדו והתומכים של מסי סופרים שערים ל-90 דקות, בשביל שיוביל על כריסטיאנו בעוד פרמטר.
יש עוד סיבות כמובן, כמו שיטת ההצבעה הלא אובייקטיבית שבה קפטן של נבחרת X שמשחק באינטר לא יבחר בשחקן של מילאן למשל, אבל אלו העיקריות. אז איך כן בוחרים זוכה?
הדרך הכי נכונה היא שיהיו 4 פרסים, לשוער ולשחקני הגנה, קישור והתקפה. גם שם אפשר לדון ולהתפלפל בכך שדין קשר התקפי הוא לא כמו קשר אחורי, אבל נעזוב את זה לטור אחר, כי צריך לחשוף מי הזוכה עבורי.
הזוכה הראוי לפרס ב-2024: קבראחל.
גילוי נאות 1 – אני אוהד ברצלונה. גילוי נאות 2 – אני לא אוהב את קרבאחל. הוא פרובוקטור ואני לא מעריך אותו כאישיות, בטח כשהוא אישיות ביריבה המרה. למרות זאת, הוא ראוי לפרס כדור הזהב.
רשימת השחקנים שטובים ממנו גדולה, אבל בעונת 23/24 אין שחקן שהשפיע על הקבוצה/נבחרת בה שיחק יותר ממנו (בשוויון עם רודרי). הוא היה יציב כל העונה והתעלה ברגעי המפתח. הוא מסיים עונה אישית אדירה, כולל השער המכריע בגמר הצ'מפיונס ובישול לבישול בגמר היורו. הוא היה בין האחראים הבולטים לכך שהמשמעת ההגנתית בריאל הייתה מופתית העונה, למרות הפציעות של קורטואה, רודיגר, מיליטאו ועוד, וכמו שכבר כתבתי, הוא היה שם *כל* הזמן.
לפי סוכנויות ההימורים, לפניו יש את ויניסיוס, שהיה אדיר בחצי השני של העונה, אבל לא בחלק הראשון ולא בקופה. את בלינגהאם שפתח את העונה בצורה מדהימה, אבל שיחזר עשירית מהיכולת בחצי השני שלה (למרות שהוא שחקן הכרעה אדיר שהכריע משחקים בהתעלות של שניות בודדות, ביותר מדי דקות הוא נעלם ולא יציב) והשלישי שנמצא מעל קרבאחל זה רודרי, חברו לנבחרת ספרד שכאמור ראוי לזכות גם כן.
שאר השחקנים ברשימה היו העונה פחות משמעותיים ברמה הקבוצתית למרות שהם יותר כשרוניים אישית (אמבפה, קיין, קרוס, פודן, ימאל ועוד) ובכל זאת כנראה ששחקן התקפה יקבל את הפרס. ואני? אני רק מקווה שקרבאחל יתנחם בעובדה שאני מגן על המגן הגדול שהוא.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
