אחרי הרבה דיבורים בתקשורת על אפשרות לפרישה, הפעם זה אכן קרה. ג'אנלואיג'י בופון, השוער הגדול בכל הזמנים בכדורגל האיטלקי והעולמי, החליט לתלות את הכפפות בגיל 45, וכך תמה לה קריירה מהיותר מפוארות שזכינו לראות בדורנו.
השוער האגדי, שהתחיל לעמוד בין הקורות במועדון נעוריו פארמה, עבר לאחר מכן עבר ליובנטוס שם שיחק מרבית הקריירה, ובאמצע עבר לעונה אחת בפ.ס.ז'. באופן הנדסי, הוא חזר משם ליובה ואז לפארמה, מסכם מסע מופלא בו עמד בין הקורות ב-930 משחקים וזכה ב-26 תארים עם 3 קבוצות שונות: גביע איטלקי 1, סופר קאפ איטלקי 1 וגביע אופ"א 1 (עוד לפני שזה נקרא ליגה אירופית) עם פארמה, 10 אליפויות, 6 סופר קאפ איטלקי, 5 גביע איטליה ביובה, אליפות וסופר קאפ בפ.ס.ז' - העונה הפחות מוצלחת שלו בקריירה - ובנבחרת הלאומית בופון זכה באליפות אירופה עד גיל 21 ב-1996 וכמובן בתואר החשוב מכולם - גביע העולם ב-2006, כשבאותו טורניר הוא ספג רק 2 שערים וללא ספק היה חלק מרכזי בזכייה.
בופון גם זכה 12 פעמים בתואר שוער השנה בסרייה א', 5 פעמים בתואר השוער הטוב בעולם,הגיע גם לשיאים בלתי נתפסים בסרייה א' כמו 947 דקות ללא ספיגת שער או 10 משחקים רצופים ללא ספיגה, ובנבחרת מחזיק בשיא של 176 הופעות.
עולם הכדורגל לא רק נפרד משוער ענק אלא גם מבן אדם ענק, מנהיג, כזה שיודע לדחוף את הקבוצה קדימה, משדר אווירה חיובית בחדר ההלבשה, מודל לחיקוי בעיני שוערים רבים, כולל כאלו שנמצאים בטופ העולמי, ובעיקר יציב. לא מובן מאליו שבקריירה כזאת ארוכה, כששוערים אחרים הולכים לשחק במזרח או בארצות הברית, או שפורשים, בופון עדיין נשאר בטופ העולמי.
בופון גם בולט מאוד בנאמנות שלו, והדוגמה הכי טובה לכך היא כשיובנטוס ירדה לליגה השנייה ב-2006 בעקבות פרשת הטיית המשחקים בסרייה א' (הקאלצ'ופלי). במקום ללכת למקום אחר (והיו לו לא מעט הצעות), בופון החליט להמשיך וללבוש את המדים של הגברת הזקנה גם באותה עונה, ולא רק שסייע לה לחזור לליגה הראשונה תוך שנה אחת בלבד, הוא גם הוביל אותה לאחר מכן לשליטה כמעט מוחלטת בליגה הראשונה עם ארון תארים שרק הלך והתמלא.
הנאמנות באה לידי ביטוי גם במדים הלאומיים: במשחקי הנבחרת, כשהמנון איטליה היה נשמע, השירה שלו נראתה מכל הלב, הקול העוצמתי ושפת הגוף שלו שידרו עד כמה באמת הוא אהב והרגיש גאה ללבוש לייצג בכבוד את ארץ המגף.
בופון גם ידוע כשוער שכל תכונה אצלו היה יותר מושלמת מהשנייה, אם זו העמידה על הקו, קריאת המהלך של הקבוצה היריבה, היציאה באחד על אחד, הזינוק לכדור. כל אלו בעצם מציבים אותו כשוער הגדול בכל הזמנים לצד אוליבר קאן, פטר שמייכל, איקר קסיאס, אדווין ואן דר סאר וכו'.
תודה לך בופון על הרבה מאוד רגעים מרגשים. תודה לך שהבאת המון השראה לרבים בעולם, ובכלל שזכית לעמוד בין הקורות בדור הזה והוספת לכולנו במשחק הכדורגל.
בהצלחה בפרק הבא בחיים.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
