מה עוד אפשר לומר אחרי ההפסד המביך והעצוב לאשדוד? עוד תצוגת נפל של בית"ר ירושלים, עוד מופע חלש ונרפה וחסר מעוף, עוד טראומה לאוהדים המסכנים, עוד סיבה לרוכשים להתרחק, עוד הפסד ידוע מראש, עוד מסמר בארון הקבורה. עוד קצת ונתפוצץ.
אשדוד, קבוצה שבעבר העדיפה לפרסס בשער הגיא ולא להגיע לירושלים, יורדת מאוכזבת למחצית אחרי שהייתה צריכה להוביל 0:3, ומשלימה את העבודה במחצית השנייה מול החניכים חסרי הכדורגל והאונים של יוסי מזרחי, המאמן הסובל בהיסטוריה.
המאמן הקודם של בית״ר פרש מכדורגל, הנוכחי כמעט חזר מפרישה, אבל שניהם ודאי מקללים את הרגע שבו קיבלו על עצמם את התפקיד. ואנחנו? כמעט התרגלנו - אולי זה הדבר הכי עצוב.
זה ייגמר בירידת ליגה, אל תשלו את עצמכם. רק נס יציל את בית״ר. היא שם - אבל זו לא אותה קבוצה.
מלבד הסמל, השם ומאיר הרוש, כלום כבר לא אותו דבר, ואפילו אוחנה הגדול לא יכול לעזור. דווקא אוחנה הקטן כל כך רוצה עכשיו, אבל גם הוא לא מסוגל להושיע. המשחק מתחיל.
אני מחפש בעיניים, מסתכל טוב טוב, אבל לא רואה כדורגל. השחקנים בצהוב שחור נראים כמו אוסף בחורים שנפגשו לפני עשר דקות לראשונה, כל אחד לעצמו, מתקשים לחבר שלוש מסירות רצופות, ייאוש מציף אותי כמעט כמו את אורן ביטון האומלל.
הלב יוצא אל ביטון, אם נשים את הצד המקצועי בצד, יש משהו כואב במיוחד כשאתה רואה שחקן שחוטף קללות ונאצות מתחילת המשחק ואז מוחלף בדקה ה־31.
החברים באו לנחם, ביטון שם את היד על הפה וסינן כמה מילים בדרך החוצה, היה ברור איך זה ייגמר.
זה מרגיש כמו סוף הסיפור של ביטון בבית״ר, כאשר האחרון התקשה לקבל את החילוף וירד זועם לחדר ההלבשה. אשדוד מטיילת ליד הרחבה, ובית״ר כמו אריה פצוע, אבל לא במובן הנלחם של המילה, באמת פצועה.
הכדורים שורקים על הקו של איתמר ניצן, עד שאחד מהם נכנס. כמיטב המסורת בטדי המשופץ, הערבי התורן מוחמד כנעאן מעלה את האורחים ליתרון. רחש של קהל מזמזם משהו שנשמע כמו ״בית״ר הדגל של המדינה״ מזכיר נשכחות, אבל גם נותן לך זריקת איפוס למציאות - כמה רחוקות המילים הללו מבית״ר 2022. המזל של בית״ר היא החולשה של יריבותיה לתחתית.
מכבי פתח תקווה תתעורר, היא תתעשת ותחזור לעצמה. בית״ר תילחם על מקומה בליגה נגד הפועל ירושלים, היריבה העירונית החלשה בעצמה, ונוף הגליל שככל שהעונה מתקדמת נראית יותר ויותר רע. הערב תפגוש בית״ר את מכבי חיפה בסמי עופר בשמינית גמר הגביע. תסלחו לי מראש על ניצוץ התבוסתנות, אבל בוא נהיה ריאליים.
באופן מוזר ולראשונה בחיי הבוגרים כאוהד בית״ר, אני לא חושב על ניצחון חלילה, או מייחל לתיקו שיוביל להארכה. אלוהים ישמור - אני רק מבקש מאצילי וחבריו, רחמים עלינו.
אני מבקש הפסד מינימלי, קטנטן, ״מכובד״. לא בטוח שבית״ר תצליח להתאושש מ־6:0 בחיפה.
שחקנים יקרים, הנהלה, כל העוסקים במלאכה - ברכות! הצלחתם להרוג את שביב התקווה האחרון שהיה לי מבית״ר הנוכחית - תודה, וסליחה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
