הקיץ הוא עונה קשה עבור אוהדי ספורט בארה"ב. אין שום דבר להיאחז בו. הפוטבול נגמר מזמן, וברגע שמסתיימת עונת ה-NBA וקצת אחריה עונת ההוקי קרח, לא נותר כמעט כלום. נכון שיש בייסבול, אבל ליגת הבייסבול, יותר מכל ליגה מקצוענית אחרת, מושכת מעט מאוד עניין בעונה הרגילה. אז מה נשאר? ליגת הכדורגל. ה-MLS. או כמו שהאמריקאים מעדיפים לקרוא למשחק הפופולרי בעולם -soccer, שמנסה כבר 30 שנה להיטמע בארץ המהגרים הגדולה ואיכשהו מתקשה לעשות את הקפיצה מגרין קארד לאזרחות של ממש.
"זריקה מבחוץ" - המדור של ציפי שמילוביץ
אם לפחות היה מונדיאל הקיץ הזה, אבל גם זה לא קורה. והאמריקאים דווקא מתים על המונדיאל. למדינה עם מהגרים מכל פינה בעולם יש נציגות בכל משחק בגביע העולמי. הפאבים מלאים, הרייטינג טוב, ובכל אחד מהמונדיאלים האחרונים אפשר היה לראות איך חומת ההתנגדות האמריקאית לפוטבול בצורתו העגולה ונטולת המסכות נחלשת עוד קצת.
12 שנה עברו מאז שפיפ"א דחתה את ההצעה של ארה"ב לארח את מונדיאל 2022, ונתנה לקטאר את אחד הפרסים המושחתים בהיסטוריה של הספורט העולמי. כשזה קרה ב-2010, האמריקאים לא לקחו ללב. עכשיו הם כועסים רטרואקטיבית, כי ארה"ב וכדורגל ב-2022 זה לא ארה"ב וכדורגל של לפני 12 שנה. כשהמונדיאל יגיע לצפון אמריקה בעוד ארבע שנים זו כבר תהיה מאניה מוחלטת, כי נדמה שסוף-סוף – סוף-סוף! - הכדורגל מגיע לאמריקה באמת. והפרחים על כך מגיעים לליגה האנגלית. וגם ל"טד לאסו".
ליגה בת 30 שמרגישה בחיתולים
את מחזור הסיום המכריע בפרמייר-ליג של העונה החולפת אפשר היה לראות בארה"ב בעשרה ערוצים מקבילים של רשת NBC. תקראו לזה שירים ושערים או ערוץ הקיבוץ, זה לא משנה, האמריקאים ישבו עם השלט וזיפזפו בין אצטדיוני כדורגל מעבר לאוקיאנוס, מוטרדים מאוד מגורלה של לידס יונייטד. NBC, שמחזיקה כבר עשרות שנים בזכויות לאולימפיאדה, הבינה לפני ערוצים אחרים כי זו רק שאלה של זמן עד שהכדורגל באמת יפרוץ באמריקה. בשנה שעברה היא חתמה עם הפרמייר-ליג על חוזה לשש שנים תמורת 2.7 מיליארד דולר והתחייבות לשדר לא פחות מ-380 משחקים באנגלית ובספרדית.
תאגיד בסדר הגודל של NBC כמובן לא חותם על עסקה כזו בלי לצלול עמוק למספרים, אבל לא צריך כזה מאמץ כדי לדעת שהכדורגל עקף בשנה החולפת את ההוקי קרח, התייצב במקום הרביעי בארה"ב וכבר מאיים על הבייסבול שבמקום השלישי. סקר של חברת המחקר Ampere Analysis מסוף 2021 העלה כי 49 אחוז מאוהדי הספורט בארה"ב אוהבים לראות כדורגל בטלוויזיה, לעומת 37 אחוז שאוהבים לראות הוקי קרח. 15 אחוז מהאוהדים אמרו כי הם רואים בקביעות את משחקי הפרמייר-ליג, ותשעה אחוזים אמרו שיהיו מוכנים לשלם כדי לראות כדורגל אנגלי. בשנה שחלפה מאז הסקר הזה, המספרים רק גדלו.
אחרי כל זה, קל יותר להבין את העסקה החדשה והמדהימה למדי שנחתמה לפני שבועיים בין Apple TV לבין ליגת ה-MLS, על קניית זכויות השידור לעשר שנים תמורת 2.5 מיליארד דולר. זה חתיכת הימור של אפל. האמריקאים אוהבים יותר ויותר כדורגל בינלאומי, אבל הם עדיין לא מוכנים להתחייב למערכת יחסים רצינית עם ליגת הכדורגל הביתית שלהם. מאידך, ההודעה על כך שכל משחקי הליגה יהיו זמינים בערוץ הסטרימינג של מותג כל כך מצליח וקולי כמו אפל, היא צעד עצום קדימה עבור ליגה שקיימת כבר כמעט 30 שנה ובכל זאת מרגישה בחיתולים.
אחת הסיבות להימור של אפל הוא המציאות החדשה שבה הספורט חשוב לתקשורת יותר מאי פעם. הפירוק לכל כך הרבה ערוצי סטרימינג מלאים בתוכן שאפשר לצרוך בכל שעה, בזמן ובמקום הנוחים לצופה, הותיר את שידורי הספורט החיים כאחת ממדורות השבט האחרונות. זו כמעט הצורה היחידה שעדיין קיימת של צפייה המונית במשהו שחייבים לראות יחד בשידור חי.
לכן זה הטיימינג המושלם להיכנס לעסקי שידורי הספורט, וזה אומר לא רק מרדף אחרי ה-NBA או ה-NFL, אלא גם אחרי ענפים שעד לא מזמן לא היו מסתכלים לכיוון שלהם. וכך, את ליגת האלופות אפשר לראות בארה"ב בסטרימינג של פרמאונט פלוס; את הליגה הספרדית והאיטלקית אפשר לקבל ב-ESPN וכאמור את הליגה האהובה מכולן, האנגלית, במבחר ערוצי NBC.
סיפור אהבה אנגלי
סיפור האהבה של האמריקאים עם הפרמייר-ליג לא אמור להפתיע. בין ארה"ב ואנגליה יש באמת "יחסים מיוחדים". תרבות דומה, שפה זהה, הרבה מאוד קרובי משפחה משני צדי האוקיאנוס. מיליארדרים אמריקאים מעורבים בקבוצות אנגליות, אפילו ללברון ג'יימס יש חלק בליברפול. האמריקאים מוקסמים גם מתרבות עידוד שפשוט לא קיימת בליגות המקצועניות כאן. יש את זה בקולג'ים, במידה כזו אחרת, אבל לראות 80 אלף איש שרים ביחד שירי אהבה לקבוצה זה קסם אנתרופולגי שאי אפשר לעמוד בפניו.
וכאן נכנס גם טד לאסו. ההימור מראש על סדרת טלוויזיה שמחברת מאמן פוטבול אמריקאי עם קבוצת תחתית בליגה האנגלית היה מוזר על גבול ההזוי, וההצלחה שלו היא הרבה יותר מסתם ציון דרך טלוויזיוני. היא הביאה את ארומת הכדורגל האנגלי לכל בית אמריקאי בהסגר ובשיא המגפה. אנשים התאהבו.
גם העובדה שהקבוצות הבריטיות מורכבות משחקנים מכל העולם ומכל הצבעים והדתות, מזכירה קצת לאמריקאים את האידיאלים המקוריים שעליהם הוקמה ארה"ב. הם כבר לא כל כך רואים את זה עכשיו בחיי היומיום שלהם, אז הליגה האנגלית וטד לאסו ממלאים את הוואקום. וכשכדורגל נכנס למישהו ללב, הוא כבר לא עוזב. ב-2026 נבחרת ארה"ב תעשה צרות צרורות במונדיאל. תזכרו איפה קראתם את זה.
