לכל מי שקצת עוקב בנושא, דמיאן לילארד, כוכב פורטלנד טרייל בלייזרס, החליט סוף כל סוף לבקש/לדרוש מעבר לקבוצה אחרת, לאחר למעלה מעשור של ניסיונות לא מוצלחים –יותר ופחות – להביא את הקבוצה מאורגון לארץ המובטחת לראשונה מאז 1977. הפודקאסטרים זעקו לשמיים, הפרשנים ניסו לתת את הבעד ונגד שלהם והדעות היו חלוקות: האם היה עליו לברוח הרבה לפני שהספינה שוקעת סופית ונכנסת למצב של REBUILD, או להישאר באש ובמים ולפרוש עם/בלי טבעת במועדון שבחר אותו, לא משנה מה?
לטעמי, וזאת בהמשך לפודקאסט בו נעשה ניסיון להציג את הדברים כשחור ולבן, יש אמת "אפורה". דיים לא קיבל עזרה מכוכב נוסף ולא דרש זאת לאורך כל התקופה בה שלטו גולדן סטייס ווריירס ביד רמה בליגה. אף אחד, גם לא לברון וצוות כוכבי המשנה שבחר בקפידה כמעט בכל קמפיין מאז עונת 11', לא הצליח להפיל את הנפילים מסן פרנסיסקו, אלא אם מחשיבים את הצטרפות המקרים הקוסמית של גמר 16' ואת קוואי וטורונטו בעונת הקסם של 19'. השנתיים לאחר מכן כללו פציעות מתמשכות לכוכבי הלוחמים סטף קרי וקליי תומפסון, שרק המתיקו את התואר ב-22'.
יש גבול לכל תעלול, כפי שאמרו אבות אבותינו, ודיים כנראה יחבור בקרוב לפינאליסטית בעונה החולפת, מיאמי היט. גם על זה היה למדיה מה לומר: הרי למה ששחקן שהדגיש את רצונו להישאר בפורטלנד ולא ליצור סופר-טים סטייל לברון כדי לפחות לתת את הספתח לטבעת אליפות, יחליט בעיתוי כזה, כשהקבוצה צריכה אותו אולי יותר מאי-פעם, לעזוב? מה גם שהוא כבר בצד הפחות סקסי של גילי ה-30, כלומר מתקרב בצעדי ענק אל מעבר לשיא.
אם תשאלו אותי, לילארד עשה כל שביכולתו עם הצוות המסייע שקיבל (ותודה לסי-ג'יי מקאלום, למרקוס אולדרידג' ומה שנותר מכרמלו אנתוני), אבל לצערו, סיפור הגמר של אלן אייברסון ופילדלפיה של 01' יש בינתיים רק אחד. הדמיון בין השניים יחסית בולט: שניהם גארדים נמוכים שאוהבים את הכדור, בעיקר אם הם גם אלה שזורקים אותו בהתקפה, וכאלה שצריכים לידם רכז אחראי ומאמן שמסוגל לדבר אל ליבם (ד"ש לאריק סנואו ולארי בראון בהתאמה). ללילארד לא היה את זה, גם באשמתו כמובן, ואייברסון היה פרחח לא קטן עם הרבה פחות רצון להתמקד רק בכדורסל, שעזב את פילי בשלב מאוחר מדי בשבילו, אבל הבנתם את הרעיון.
לכן, לילארד הוא בעיניי הדוגמה הנאותה ביותר לשחקן עם מוגבלויות פיזיות ברורות שנתן את כולו ולא קיבל מספיק עזרה, וצריך להגיד תודה ושלום כי הבין שאליפות אולי זה לא הכל – אבל זה בטח גם לא כלום.
נ.ב.
מיאמי היט של העונה הבאה היא לא סופר-טים.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
