זה היה טקס סיום עונה נהדר עבור עונה נהדרת (אם כי מעט מעוננת) עבור יאניק סינר האיטלקי. הוא זכה בטורניר סיום העונה של סבב ה־ATP אחרי ניצחון 4:6, 4:6 בגמר על טיילור פריץ האמריקאי, הוא עשה את זה מול הקהל הביתי בטורינו, הוא זכה בארבעה מיליון וחצי יורו, והוא לא שמט מערכה אחת בדרך לתואר, הישג שלא שוחזר בטורניר הזה מאז הזכייה של איבן לנדל הצ'כי ב־1986. "זה היה שבוע נהדר. תואר ראשון שלי באיטליה", אמר סינר לאחר הזכייה, "זה מאוד מיוחד עבורי".
זו הייתה כאמור גם שנה נהדרת עבור סינר בן ה־23, עם שני תוארי גראנד סלאם במלבורן ואליפות ארה"ב ותפיסת המקום הראשון בעולם. אבל אלו לא רק המספרים: סינר השאיר אבק ליריבים שלו. בחצי הגמר, קספר רוד, הנורווגי המדורג שישי בעולם, נראה מול סינר כמו שקבוצה מליגה ב' נראית נגד ריאל מדריד. ככל שסינר נראה רגוע, חברותי, מאופק על סף משעמם במסיבות העיתונאים, כך הוא הופך לרוצח בדם קר על משטחי הטניס.
4 צפייה בגלריה
על שערי המגזינים, בדפי האופנה, במדורי הרכילות, ובפרסומות טלוויזיוניות. סינר
(צילום: AP Photo/Antonio Calanni)
הענן שמרחף מעל סינר הוא ענן שחור וענק של הדיון שלא נקבע לו תאריך עדיין בבית המשפט לערעורי ספורט בלוזאן. סינר נתפס במארס פעמיים עם עקבות של הסם הממריץ קלוסטבול בדמו, אבל נמנע ממנו עונש לאחר שוועדה עצמאית קיבלה את הטיעון שלו כי נדבק מידי הפיזיותרפיסט שלו שטיפל בו ללא כפפות ולאחר שאצבעו נחתכה. ההחלטה זכתה לביקורת רבה ולהאשמה בתיעדוף כלפי סינר ומיקומו העולמי. הדיון הנוסף, לאחר ערעור של הוועדה למניעת שימוש בסמים בספורט, ועונש אפשרי של השעיה של שנה עד שנתיים כתוצאה ממנו, מאיימים על סינר יותר מאשר כל טניסאי אחר בסבב כרגע, כולל קרלוס אלקראס ונובאק ג'וקוביץ'.
אבל אל תספרו על הענן הזה לאיטלקים. כפי שהיה ברור השבוע במהלך הטורניר בטורינו, וכפי שהיה ברור בכל השנה האחרונה שבה נסק סינר לגבהי טניס מדהימים, הוא הדביק אומה שלמה וחולת ספורט בווירוס הספורט הלבן.
פסטה, קפה, קרם גוף
בשמונת ימי הטורניר בטורינו, שבו שיחקו שמונת השחקנים הטובים ביותר בעולם (פרט לג'וקוביץ' הפצוע), נמכרו כל 183 אלף הכרטיסים. כל משחק היה סולד אאוט. קצת לפני סיום הטורניר, הכריזו המארגנים כי הטורניר יישאר באיטליה עד 2030, תחילה בטורינו ולאחר מכן במילאנו. ההצלחה של סינר והדומיננטיות שלו מילאו את היציעים וריתקו את הצופים למסכי הטלוויזיה. זו הייתה בוננזה ספורטיבית־כלכלית שאפילו הכספים העצומים של סעודיה לא יכלו להשוות. כל השחקנים האחרים הרעיפו מחמאות על האווירה והקהל. מארגנים של טורנירים אחרים הבינו את הרמז: טורניר ב.מ.וו שייערך בפעם הראשונה בסבב ה־500 היוקרתי בשנה הבאה במינכן, מיהר להזמין את סינר להשתתף.
טורינו הפכה השבוע למכה של הטניס. חלונות הראווה של חנויות, בוטיקים ומסעדות התקשטו בכדורי טניס, וכך גם המוניות המקומיות. שערי העיתונים הוקדשו לטורניר, והמלון שבו שהו הטניסאים הפך למקום עלייה לרגל לאלפי מעריצים שלא נרתעו מהקור המוקדם והפתאומי שנפל על העיר. הם חיכו שעות עד ליציאתם של הטניסאים, ובעיקר ליציאתו של סינר, מעמד שהיה שמור בעבר רק ללהקות וכוכבי רוק או קבוצות כדורגל מאוישות בסופרסטארים. "סינרמאניה", זעקה כותרת באחד העיתונים המקומיים.
סינר נמצא בכל מקום באיטליה בשנה האחרונה, מלבד הטניס. הוא על שערי המגזינים, בכותרות העיתונים, בדפי האופנה, במדורי הרכילות, בפרסומות טלוויזיוניות לבנקים או בשלטי חוצות ענקיים לחברה ללבוש והנעלה ספורטיביים. יצרניות פסטה, מכונות קפה, תופרי חליפות ויצרני השעונים, כולם בונים על סינר כמקדם מכירות. העובדה שהוא דובר שלוש שפות כשפת אם (גרמנית ואנגלית בנוסף לאיטלקית) הפכה אותו לאיש מכירות בינלאומי, מידאס שיווקי. חברה לקרם גוף? תנו להם בסינר.
סבלנות בשלוש שפות
היחיד שלא נתפס באופוריה הוא סינר. בגיל 23, השמיים הם גבול ננסי עבורו. במדינה שבה כדורגל הוא חלק מהשילוש הקדוש, לצד קתוליות והפסטה של אמא, המראות השבוע מטורינו היו לא פחות ממדהימים: אף כדורגלן מפורסם באיטליה לא החמיץ את החגיגה של סינר. העובדה הזו, הסגידה מהתקשורת והקהל, לא משפיעים עליו. לעומת ספורטאים אחרים שזכו לתהילה באיטליה ובעולם, בכדורגל, סקי או רכיבת אופניים, סינר בורח בכל כוחו מאור ואש הזרקורים. אולי סינר, במעמקי הראש שלו, יודע שכמה שהוא ייתן לתהילה לעלות לראשו, כמה שהוא יידבק בחיידק התהילה ואהבת ההמונים, ככה השקיעה וההתנפצות שלו יכולים להיות מרהיבים בכאבם, במיוחד לאור פרשיית הסמים האסורים.
הקהל האיטלקי מאמין שעונש עבור סינר הוא לא פחות ממחזה של אבסורד. מבחינתם זה לא יכול להיות שהקדוש סינר יחטא במשהו מסוג שכזה. "חוץ מזה", אמר השבוע אוהד איטלקי מחוץ לאולם שבו התקיים, "זה נראה למישהו הגיוני שראשי הטניס יענישו את האטרקציה הראשית והכמעט יחידה שלהם אחרי הפרישה של פדרר ונדאל?".
כשסינר נשאל, בשלוש שפות, לגבי עננת הסמים הממריצים והדיון העומד להתקיים בנושא ויכול לגרום להשעייתו, הוא תמיד עונה בצורה מתונה ומדודה, בשלוש שפות, ותמיד מתבטא בלשון רבים: "אנחנו נטפל, אנחנו נגן, אנחנו אנחנו אנחנו". עד עכשיו היה אפשר לייחס זאת לבני משפחתו, לחבורה שסובבת ומלווה אותו בטורנירים ובאימונים, אבל אחרי שבוע טורינו אפשר גם לחשוב שכשסינר אומר "אנחנו", הוא מתכוון לאומה שלמה שמתכוונת לצאת למלחמה על שמו הטוב.
עוד יום במשרד
נכון שסינר מצטלם למיליון פרסומות ומגזינים, והוא תמיד נתון תחת משמעת של זמנים, מקהלה של אנשים שאומרים לו מה ואיך לעשות, אבל אי־אפשר לקחת ממנו את האותנטיות שלו ברגעים שבהם הוא לבד. זה לא רק הטניס, זה גם היחס לילדים שמלווים אותו לפני המשחקים, לאוספי הכדורים, למי שאחראי לתת לו מגבות ומים. סינר משעמם במובן הטוב, הג'נטלמני, הצנוע של המילה. כל סגמנט באומה האיטלקית מאוהב ב"גזר" כפי שהוא מכונה שם.
הם ניפנפו בסרטים, בדים ופוסטרים כתומים, שרו "אולה אולה אולה, סינר סינר", אבל שום שריר לא זז בפנים שלו. הוא לא שידר מתיחות, הראה סבלנות, בוגר בהרבה מגילו האמיתי. הוא בא לעשות את העבודה, כמו בכל טורניר, ולהיות האחרון שעומד על רגליו. העבודה שהטורניר התקיים באולם ביתי יכולה הייתה להיות משקולת על כתפיו, אבל עבור סינר היא הפכה את הזכייה לעוד יותר נורמטיבית. החבטות האדירות שלו היו זקוקות רק ל־84 דקות כדי לפרק את פריץ, והוא לא נזקק ליותר מנקודת משחק אחת כדי לזכות. לחץ? מה זה לחץ? מיד בסיום הנקודה הוא לא חשף מחוות תיאטרליות של שמחה. עוד יום במשרד.
70 ניצחונות העונה לעומת שישה הפסדים. שמונה זכיות בטורנירים. הוא התחזק ומסת השריר שלו גדלה, זה התבטא בסרב הרבה יותר חזק (16 אייסים בגמר נגד פריץ), ובטניסאי צעיר על פנטהאוז העולם שרק ממשיך להשתפר. יאניק סינר, אם בית המשפט לא יעצור את המרוץ המטורף שלו לצמרת, נמצא בדרך להר ראשמור של עולם והיסטוריית הטניס. "זאת הייתה עונה כמעט מושלמת", אמר סינר אחרי הזכייה, "בכושר הזה נשאר לי לעבוד רק על הדברים המאוד קטנים".
