באדיבות כאן 11 המשדר הרשמי של מונדיאל 2022
ברזיל רקדה גם הערב (שישי) בקטאר, אבל זה היה סלואו. הרגליים של השחקנים לא זזו ותמיד היה מישהו צמוד אליהם, רק שסלין דיון לא שרה ברקע. הקרב הנצחי בין נבחרת מסודרת וחזקה בהגנה לבין נבחרת סופר-יצירתית הלך בדיוק בקצב שקרואטיה רצתה, זה שהביא אותה עד לרבע הגמר עם שתי תוצאות תיקו 0:0, ניצחון אחד על קנדה, והכרעה בפנדלים על חשבון יפן. לא בוער לה כלום, והיא לא תתן לאף אחד לבוא ולפרק אותה. פעם שנייה ברציפות היא בחצי גמר המונדיאל, פעם שנייה ברציפות אחרי צמד ניצחונות בפנדלים. 1:1 בהארכה עם שוויון דרמטי, 2:4 מהנקודה הלבנה.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
ניקולה ולאשיץ' ירה את הפנדל הראשון פנימה, וכצפוי, ליבאקוביץ' הדף את הבעיטה של רודריגו. הקרואטים לא הוטרדו מכך שבעטו מול אוהדי ברזיל. לוברו מאייר עשה 0:2, וקאסמירו נתן לברזיל אוויר עם בעיטה מדויקת. לוקה מודריץ' עלה שלישי, ואחרי שאליסון ניסה להטעות אותו הוא הטעה בעצמו עם כדור לפינה. פדרו הוריד ל-3:2, מיסלאב אורשיץ' לא התבלבל לאחר מכן. ואז מרקיניוס בעט לעמוד, וברזיל בכתה. ניימאר, האוהדים ביציע, המוני אוהדים בבית. זה שבר להם את הלב, אבל קרואטיה מרוויחה את הדברים האלה, גם אם לא כולם אוהבים את זה.
קרואטיה באה מוכנה מאוד, וברזיל לא הייתה מאוד מוכנה לזה שקרואטיה באה מוכנה מאוד. המחצית הראשונה הייתה שואו של שלושה שחקנים: הקשרים מאטו קובאצ'יץ' ומרסלו ברוזוביץ' לחצו על מנהלי המשחק הברזילאים ולא איפשרו להם להתקרב יותר מ-30 מטר מהשער, ובגלל שהסלסאו כמעט לא תקפו מימין – הבעיה הגדולה שבהצבת הבלם אדר מיליטאו באגף – הכל התנקז לאזור של ויניסיוס, והמגן הימני הקרואטי יוסיפ יוראנוביץ' שלט לגמרי בדו-קרב מולו. גם ההחלטה של זלאטקו דאליץ' לפתוח סוף-סוף עם מריו פשאליץ', שראה שחקנים חלשים ממנו מקבלים מקום, הייתה טובה, והוא הכניס דינמיות לאורך כל הקו, על כל המגרש. כשניימאר ולוקאס פאקטה הגיעו למצבים טובים, שניים כל אחד, דומיניק ליבאקוביץ' הראה שהוא יותר משוער פנדלים בלבד. ומודריץ'? נע בין הקווים, עשה הכל. נפלא.
בקיצור, 90 דקות חושך, ובאמצע עוד קצת. למרות שהמחליפים של שתי הנבחרות נשארו להתחמם על המגרש, הבמאי חשב שזה רעיון מעולה להחשיך את כל האצטדיון בשביל המופע של להקת מתופפים קטנה עם בגדים זוהרים שנראו כמו חרקים מהונדסים גנטית. ומה שיצא הוא שהחבר'ה שנשארו על המגרש העבירו פסים על עיוור, בסגנון שישי בערב עם החברים אחרי שהשאלטר ירד על האורות של היסודי.
מה היה צריך כדי שמשהו יזוז? מהירות. ברזיל נגררה לקצב האיטי, עד שבתוספת הזמן של החצי הראשון של ההארכה ניימאר קיבל כדור בדיוק באזור שברזיל נתקעה בו כל המצב, השלים דאבל דאבל פס עם רודריגו ופאקטה, עקף את ליבאקוביץ' בטאץ' גדול והפציץ פנימה מזווית קשה. 77 שערים. כמו פלה במקום הראשון בכל הזמנים במדי ברזיל, ואולי בקרוב יעבור אותו. הלוואי שיוכלו לחגוג את זה יחד.
הבעיה של ברזיל הייתה שהשחקן הטוב ביותר שלה בטורניר, ובפער גדול, גמר את האוויר. בדקה ה-117 קרואטיה הנואשת יצאה להתקפה שהתחילה במסירה קלאסית של מודריץ', וקאסמירו פשוט לא הצליח לחזור אחורה. הוא בקושי רץ אחרי משחק שלם של עבודה קשה, ניסה לתת ספרינט אחד אחרון כשהכדור זז לאגף שמאל, אבל החור שלו נשאר ואורשיץ' בישל לברונו פטקוביץ' את השוויון.
מונדיאל זה עניין של הפתעות, אבל זו קצת מתסכלת רק בגלל שכ"כ הרבה יותר כיף לצפות בברזיל משחקת. המסע שלה הסתיים באנטי קליימקס שמוכיח שוב איך נבחרות מאירופה עולות על היריבות משאר היבשות בהכנה טקטית מושלמת.
זה נראה כאילו אחרי 105 דקות של חולשה וראש בקיר ניימאר יבריק עם שער ניצחון ברגע אולי הגדול ביותר שלו במדי ברזיל; ברגע שזה קרה האצטדיון התפוצץ והצמרמורת הייתה בלתי נשלטת וחסרת מעצורים; אבל זה לא נגמר שם. מלכת הפנדלים חיכתה בפינה וסגרה את הדיסקו.