אם אתם עוקבים באדיקות אחרי כל שנייה ממשחקי וושינגטון וגם קוראים את השורות הללו, כל הכבוד: זה אומר שלא ספגתם כוויות קשות בקרנית ממה שדאוויס ברטאנס עושה מאז שחזר מהפציעה. הוא ישב שלושה שבועות בחוץ עם נקע בקרסול, הוויזארדס הסתדרו לא רע בלעדיו, אבל מאז שחזר ווס אנסלד ג'וניור מנסה להכניס אותו בכל הכוח בחזרה לרוטציה – מה שקבוצות עושות עם שחקנים שיושבים על חוזה של 80 מיליון דולר – וברטאנס כופה את עצמו על המשחק בצורה מחרידה לצפייה, שצריכה לבוא עם כתובית אזהרה. סיכום ביניים בארבעת המשחקים מאז שובו – 1 מ-19 משלוש, ורגע מייצג בהפסד לניו אורלינס, בו ביצע עבירה על הבאזר בזריקה מהחצי, שבכל זאת נכנסה לג'וש הארט.
אבל זה ה-NBA. יש היררכיות ברורות, ישנן פציעות ושינויי מומנטום, וושינגטון נמצאת בעיצומו של מסע משחקים קשה במערב ועדיין לא פגשה את רוב הקבוצות החזקות ביותר בליגה. העניין הוא למצוא את עצמך בתוך המערבולת התמידית ולהתבסס בתור האיש שאפשר להישען עליו בסחף. היה ברור שברטאנס יחזור ברעש וצלצולים, אבל גם היה ברור שקורי קיספרט ישלם בדקות שלו. נכון לעכשיו, תחת עננת אי הוודאות בנוגע לרצון וליכולת של רוי האצ'ימורה לחזור לשחק כדורסל (היו הערכות לפיהן הוא סובל מעומס מנטלי, אך השחקן והמועדון שומרים הכל בסוד), דני אבדיה לא בסכנה.
אבדיה היה חלש במשחק האחרון? נכון, היה חלש. הייתה לו תקופה מצוינת בשבועיים האחרונים, אבל בלו"ז כזה קשה לשמור על עקביות. לא הלך בסן-אנטוניו? אז הצליח במקומות אחרים. לפעמים, כמו בדו-קרב עם לוקה דונצ'יץ', השופטים עדיין נותנים כבוד לשחקן שהוא שומר עליו. לפעמים הוא פותח משחק עם חמש נקודות מהירות בעלייה שלו מהספסל, ובהמשך לא מדייק. אבל ישנו קו ברור של התקדמות לעומת העונה שעברה – אולי לא שיפור דרמטי כפי שרבים קיוו לראות, אבל צעדים חיוביים.
והדבר הבולט ביותר שהצטרף להגנה הוא הנעת הכדור. אחרי שהמאמן אנסלד דיבר על כך בתחילת העונה, נראה היה שוושינגטון תתן דגש על העברת הכדור לידיים של אבדיה, כדי שינהל יותר את המשחק ויקבל החלטות. במשחקים הראשונים העונה לא נראה הבדל, אבל בשלושת השבועות האחרונים חל שינוי ניכר לעין. גם כששחקנים בכירים ממנו על המגרש, כמות ההתקפות בהן הוא מוביל את הכדור לצד השני ויוצר את התרגיל גדלה פי כמה. הוא יכול לקחת את הכדור לבד לסל, למסור ולנוע או לחפש שחקן פנוי מתחת לסל. זה צעד חשוב בהתקדמות.
זה היה המוקד של הסקירה שעשה פרשן ESPN מייק שמיץ לאחרונה. שמיץ היה זה שטען כי אבדיה הוא הגניבה של הדראפט כאשר נבחר תשיעי לפני העונה שעברה, וממשיך להחזיק מאוד מהישראלי. כעת, הוא דירג אותו ראשון ברשימת "שחקני השנה השנייה שמוכנים לעשות קפיצת מדרגה", וכתב: "אני בעצמי מודה שהוא לא עמד בציפיות מבחינת קליעה משלוש וניהול משחק, אבל הוא הפך לאחד השומרים הטובים ב-NBA בהגנת בידוד ותורם מרכזי לפתיחה החזקה של הקבוצה".
שמיץ הוסיף: "הוא נכס הגנתי, עם זריזות, כוח ויותר משמעת מבעבר, ויכול לשמור על 5-4 עמדות שונות במשחק. אם הוא יוכל להתחיל לקלוע שלשות בכמות גדולה, לעשות התאמות קטנות כשהכדור אצלו ביד ולהרגיש נוח יותר בקליעות מתחת לסל, הוא יוכל להתפתח להרבה יותר מאשר שומר מגוון".
שמיץ בעצמו הודה שאבדיה רחוק מלהיות הפוטנציאל לבחירה בחמישייה הראשונה כפי שחשב בעבר, אבל לא מתעלם, ואיתו רבים אחרים, מכך שאבדיה כן הולך קדימה ויוצר לעצמו שם – רק בדרך מעט אחרת. מעניין לבחון את הסוגייה הזו באופן השוואתי – לא מספרים, בגלל שכל שחקן מגיע מעמדה, סיטואציה וקבוצה שונה – אלא מעמד. איפה אבדיה נמצא פחות או יותר כשחקן NBA בין חבריו לדראפט 2020.
החלק הראשון הוא הכוכבים. אנתוני אדוארדס הרשים בתור הבחירה הראשונה בעונה שעברה, והעונה עשה את הזינוק המיוחל ומתייצב כסקורר אדיר במינסוטה. רוקי העונה מהמחזור הזה, לאמלו בול (בחירה 3), הופך טוב יותר ויותר בכל משחק בשארלוט. כאשר יחזור מהפציעה, ג'יימס ווייזמן (2) אמור להיות בורג חשוב בגולדן סטייט.
החלק השני הוא פגיעות הבול במקומות הנמוכים יותר: דזמונד ביין, שבוסטון בחרה במקום ה-30 והעבירה מיד לממפיס, הוא אחד הגריזליס המסקרים ביותר. הוא אחד השחקנים המשתפרים של העונה ועוגן התקפי בקבוצה הקשוחה. גם שחקנים כמו טייריס מקסי (21, פילדלפיה) ועמנואל קוויקלי (25, ניקס) נכנסו מהר וחזק מאוד לתוכניות של הקבוצות שלהם.
החלק השלישי נרחב, ומלא בסימני שאלה קטנים וגדולים. הוא כולל בחירות קריטיות, 20-4, שבעונה אחת ועוד כ-20 משחקים עוד לא החזירו תשובה ברורה. אפשר להתחיל עם פטריק וויליאמס. בארץ ובארה"ב ניתחו בהרחבה אחרי הדראפט את העובדה ששיקגו, שסומנה כמועמדת רצינית לקלוט את אבדיה בבחירה הרביעית, העדיפה בחירה מפתיעה. המספרים של הפורוורד שנכנס לחמישייה לא היו רעים (9.2 נקודות ו-4.6 ריבאונדים), אבל את השנה הנוכחית פתח בצורה מהוססת, ואחרי חמישה משחקים נפצע בידו וגמר את העונה. המצב של אונייקה אוקונגוו (בחירה 6) דומה, כי הוא עוד לא שיחק העונה באטלנטה בגלל פציעה שהוא סוחב מהשנה שעברה – אבל גם אז הוא היה שחקן שולי יחסית ביחס לגובה הבחירה שלו.
עוד בעשירייה הראשונה, אייזק אוקורו (6, קליבלנד) ואובי טופין (8 ניקס) הולכים בכיוון הפוך: אוקורו פתח מצוין וסובל השנה מירידה, טופין נחשב כפלופ ופתאום התחיל לתת תפוקה העונה. שני השמות האחרים בעשירייה הראשונה, קיליאן הייז (7, דטרויט) וג'יילן סמית' (10, פיניקס) לא ממש רלוונטיים בקבוצות שלהם. עד למקום ה-20 יש עוד כמה שנתנו הבלחות נהדרות, במיוחד הסקורר טיריס הלבירטון מסקרמנטו (12), ושמות עם פוטנציאל מרשים מאוד – אייזאה סטויארט (16) וסאדיק ביי (19) מדטרויט, קול אנתוני (15) מאורלנדו ואלכסיי פוקושבסקי (17) מאוקלהומה סיטי.
וכאן השאלה – בעיצומה של העונה השנייה, שאמורה להיות זו שבה שחקן NBA אמור לעשות שינוי משמעותי וזינוק ענק קדימה, איפה אבדיה ניצב ביחס לחבריו למחזור? במקום טוב. גם הוא עבר פציעה ממושכת שלא היה קל לחזור ממנה, גם הוא ספג ביקורות כמו רבים ממי שנבחר באותו הערב, אבל הוא שומר על מספרים כמעט זהים למה שסיפק בעונת הרוקי, שתואמים פחות או יותר את מקומו ברוטציה, ולמרות שאיבד את מקומו בחמישייה הוא השתדרג לעמדה של שחקן מדובר יותר וחשוב יותר עבור הוויזארדס.
שלושת הראשונים ברשימה יכולים להיות שחקנים שיסחפו קבוצות למקומות מדהימים. יש עוד כמה שכבר עכשיו מחזיקים בתפקידים בכירים יותר מאשר אבדיה בקבוצות שלהם. שחקן כמו פוקושבסקי, למשל, הוא חומר גלם מטורף באיכותו שיכול להתפוצץ אחרי שיפור בהיבט הפיזי. עדיין מוקדם לקבוע בנוגע לקריירות של בני 20. אבל אבדיה מצליח להתברג בטופ של המחזור הזה משתי סיבות: בניגוד לשמות שנבחרו אפילו לפניו, אין שאלה בנוגע לשייכות שלו ל-NBA – והוא גם יצר לעצמו בידול בתוך מכלול השחקנים בארה"ב בתור מומחה הגנה אותו מכירים אוהדים שבדר"כ ניזונים רק משמות של הסופרסטארים שקולעים 30 נקודות במשחק. הוא ממשיך ללכת קדימה. לפעמים השיפור הסטטיסטי הוא בשברירי אחוזים, ואולי הצעדים צריכים להיות גדולים ומהירים יותר, אבל ההתבשלות קורה כל הזמן. הכיוון חיובי, גם אם לפעמים המספרים אומרים אחרת.
המספר הנוסף: 0
מחפשים אלמנט בולט לשיפור? סחיטת העבירות. אבדיה הולך לסל, אבל פעמים רבות מחטיא ליי-אפ או דאנק או נחסם. כפי שהגביר את האינטנסיביות בהגנה, הפן הפיזי צריך לבוא בכניסות עוצמתיות וחכמות יותר לצבע, שיביאו שריקות לטובתו. לאחרונה ניכר אצל שיפור בקליעה מהעונשין, אבל בארבעת המשחקים האחרונים לא הגיע לקו אפילו פעם אחת.
רק רשת
"היריבים קולעים בממוצע 34.9 אחוז כשאבדיה שומר עליהם, האחוז הנמוך בליגה לשחקן ששמר על 150+ זריקות.מדובר ב-9.1 אחוז פחות מהממוצע הרגיל של הזורק".
STATMUSE מראים במספרים ברורים – יש קטגוריה בה הישראלי הוא הטוב בליגה.
תראו מי שמדבר
"מי גורם לי להיות אופטימי לגבי העתיד של הקבוצה שלנו? דני אבדיה".
בראדלי ביל בוחר בישראלי כדוגמה לרוח החדשה בוושינגטון
