שמה המלא של סן מרינו הוא "הרפובליקה השלווה של סן מרינו". ובכן, 48 השעות האחרונות במדינה הזעירה היו הכול חוץ משלוות. אתרי החדשות בסן מרינו מספרים על אנשים עם עיניים טרוטות ואדומות שצפו כל הלילה בטלוויזיה. המילים "מטורף" ו"היסטורי" חוזרות פעם אחר פעם בוורסיות שונות בכותרות הראשיות.
טוקיו 2020 ב-ynet - למתחם המיוחד
מי שהצליחו להפר את האיזון והשלווה בסן מרינו הם אלסנדרה פרילי (33) וג'יאן מרקו ברטי (38), זוג קלעים והחל מהשבוע גם מדליסטים אולימפיים, הראשונים בתולדות המדינה שהפכה למדינה הקטנה בעולם שזוכה במדליה אולימפית.
סן מרינו, למי שלא מכיר, היא מדינה קטנטנה השוכנת כולה בתוך גבולות איטליה. היא מתיימרת להיקרא הרפובליקה העתיקה בעולם כשעל פי הטענה היא הוקמה בשנת 301 על ידי מרינוס הקדוש, סתת אבן נוצרי. גודל האוכלוסייה שלה מסתכם ב-34 אלף תושבים והכלכלה מתבססת בעיקרה על תיירות הודות לנופים ההרריים עוצרי הנשימה שבשטחה.
אבל עזבו לרגע את הנתונים ההיסטוריים והדמוגרפיים. עבור חובבי הספורט, סן מרינו זכורה קודם כל בזכות נבחרת הכדורגל העלובה שלה, בקלות הנבחרת הגרועה ביותר באירופה ואחת הגרועות בעולם. ברקורד השלילי שלה אפשר למצוא נתונים מדהימים כמו אפס ניצחונות בהיסטוריה במשחקים רשמיים, תבוסה 13:0 מול נבחרת גרמניה – הגבוהה ביותר בתולדות מוקדמות אליפות אירופה וארבע פעמים נוספות שספגה עשרה שערים. אפילו ישראל הבקיעה לה שמינייה במוקדמות יורו 2000. העליבות יוצאת הדופן של סן מרינו הפכה אותה למעין קבוצת קאלט בקרב עכברי הכדורגל – שאפילו הקימו עמוד טוויטר סאטירי המוקדש לה.
אז אולי סן מרינו היא נמושה בכדורגל, אבל היום (שבת) היא מסתכלת עלינו ועל עוד מדינות רבות מלמעלה בטבלת המדליות של אולימפיאדת טוקיו וניצבת בגאון במקום ה-55 עם מדליות כסף וארד, צמודה למדינות ספורט חזקות כמו בלגיה וקובה.
סיפור האגדה של סן מרינו התחיל ביום חמישי האחרון, בשעות הבוקר של יפן ולפנות בוקר באירופה. פרילי התייצבה למוקדמות תחרות הירי בסגנון טראפ. בלי להיכנס לדקויות ולהסברים מורכבים מדי, נסתפק בלהגיד שמדובר בתחרות בה יורים ברובי צלפים בצלחות חרס. פרילי רשמה מקבץ מרשים מאוד בו פגעה ב-122 מתוך 125 מטרות, לא מושלם כמו זוזאנה סטפצ'קובה הסלובקית שפגעה בכל 125 המטרות וקבעה בכך שיא עולם, אבל מספיק כדי להתברג במקום השני ולהימנות בין שש הפיינליסטיות.
מקצה הגמר בקליעה נערך בשיטת אלימינציה - בכל פעם מודח קלע עד שנשאר המנצח שזוכה במדליית הזהב. ראשונה להיפרד מהתחרות הייתה נציגת אוסטרליה, אחריה הייתה זו קלעית איטלקייה שסיימה את דרכה והותירה ארבע קלעיות בתחרות. באותו הרגע חוותה פרילי קושי מנטלי. הזיכרונות הלא נעימים קפצו לראשה. תשע שנים קודם לכן באולימפיאדת לונדון, טעמה פרילי את טעמו המר מכולם של המקום הרביעי. "חשבתי כמה אני לא רוצה להיות שוב במקום הרביעי, אמרתי לעצמי שאני חייבת לעשות את זה. יש לי חשבון פתוח עם אולימפיאדת לונדון", היא סיפרה מאוחר יותר לכתבים.
ואז הגיע הרגע שסן מרינו חיכתה לו 61 שנה מאז השתתפה בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים ברומא. קלעית נוספת מאוסטרליה הודחה מהתחרות – ופרילי הבטיחה מדליה היסטורית ראשונה - רגע ה"יעל ארד" של הרפובליקה הזעירה.
"אנחנו מדינה קטנה אבל גאה", אמרה פרילי הנרגשת שסיימה בסופו של דבר במקום השלישי וזכתה בארד, "אני בטוחה שאנשים במדינה בטירוף כעת ובוכים מהתרגשות".
היא צדקה. למרות השעה הלא נוחה באמצע הלילה, בסן מרינו עקבו בעניין רב אחרי הקלעית המוכשרת שלהם. בכפר מוראטה הוצב מסך גדול סביבו התגודדו אוהדי ספורט, חברי איגוד הקליעה וקרובי משפחה של פרילי כדי לצפות יחד ברגעי ההיסטוריה.
פרילי לא נולדה בסן מרינו, אלא דווקא ברימיני שנמצאת בצד האיטלקי. אזרחות של סן מרינו היא קיבלה בזכות אמה. אל ענף הקליעה היא נחשפה דרך אביה כשהייתה בת 13. היא ואחותה הגדולה אריאנה, שפרילי מגדירה כ"אחת מהגיבורות הספורטיביות שלי", נכנסו לתחום בשיא הרצינות. השתיים הפכו למשתתפות קבועות בתחרויות בינלאומיות גדולות והתברגו בצמרת של הענף. האחות הגדולה אף זכתה פעמיים באליפות אירופה, בעוד אלסנדרה כאמור הייתה מרחק פסע ממדליה היסטורית עוד לפני תשע שנים.
"מעבר לדימיון"
את מה שקרה היום, יומיים אחרי המדליה ההיסטורית הראשונה, היטיבו לתאר באתר של רשת RTV מסן מרינו: "עוד לא הספקנו לדבר על ההיסטוריה – והפרק השני שלה נכתב". פרילי התייצב היום יחד עם שותפה ג'יאן מרקו ברטי, עורך דין במשרה מלאה וקלע בזמנו החופשי, לתחרות הזוגות המעורבים. בסיום שלב המוקדמות התבררו החדשות הגדולות עבורם: הם אחד משני הצמדים המעפילים לגמר – לפחות מדליית כסף מובטחת להם. בגמר הם אמנם הפסידו לצמד ספרדי, אבל איך הגדירו זאת בתקשורת בסן מרינו: "מעולם לא היה הפסד יפהפה יותר". בתוך יומיים מדינה זעירה שהספורט שלה היה בעיקר מושא ללעג ברחבי אירופה – זכתה בשתי מדליות אולימפיות.
בהתאם לגודלה, סן מרינו שלחה לאולימפיאדה הנוכחית חמישה ספורטאים בלבד בארבעה ענפים: שחייה, ג'ודו, היאבקות וקליעה. ענף הקליעה תמיד היה ההישגי ביותר במדינה. עוד באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 רשם הקלע המקומי פרנססו נאני הישג נאה כשסיים במקום החמישי בירי מ-50 מ' ממצב שכיבה.
וכפי שאנחנו מכירים היטב גם מהלבנט, טירוף המדליות סחף אחריו גם פוליטיקאים שרצו לרכוב על ההצלחה. נשיא סן מרינו ושר הספורט שוחחו כצפוי עם שני המדליסטים, בעוד שר הפנים המקומי תאודורו לופנרני התפייט: "המשפט הראשון שקפץ לי לראש כשדיברתי איתם היה אותו משפט שהשתמשתי בו כדי לקדם את התיירות שלנו: 'מעבר לדימיון'. הספורטאים האלה הגיעו הרבה מעבר לדימיון, מעבר לכל מה שציפינו".