"בשבילי זה כבוד לאמן את נבחרת הנשים", מבהיר שרון דרוקר כבר בתחילת השיחה. מאמנן החדש של הכחולות-לבנות, שיפתח איתן הערב (חמישי, 18:00) את קמפיין מוקדמות היורובאסקט במשחק ביתי מול לטביה בהיכל קבוצת שלמה, הרי מודע לפיל שבחדר. או אם תרצו, לשאלה שחוזרת לא מעט מאז המינוי המפתיע: למה המאמן הוותיק, שהדריך לאורך הקריירה בשמונה קבוצות גברים בארץ ועוד שש מעבר לים, החליט לקחת את הג'וב בענף שאליו הוא מגיע בפעם הראשונה?
"את האמת? גם אני הופתעתי כשקיבלתי את הפנייה", מודה דרוקר. "מוישל'ה ויינקרנץ (יו"ר הוועדה המקצועית, ר"ו) התקשר אלי ודיברנו על מצב כדורסל הנשים, על היעדים. היו כמה שיחות, פגישות, הוא סיפר לי גם את החוויות שלו כמאמן לאומי של נבחרת הנשים. בסופו של דבר אמרתי לעצמי: 'זה יכול להיות אתגר מעניין'. בשבילי, זה כבוד ללבוש את החולצה עם דגל ישראל ולהדריך נבחרת שמייצגת את המדינה".
"שלא יחשבו, היו לי לבטים אם לקחת על עצמי את האתגר הזה", המשיך דרוקר. "אבל אני חושב שאנחנו עומדים בפני תקופה חשובה לכדורסל הנשים. מוישל'ה ואורנית שוורץ (יו"ר אגף נשים באיגוד, ר"ו) הסבירו לי את היעדים, מתי המשחקים. את הדברים הבעייתיים, הדברים הטובים. משם רצנו קדימה".
החברים בכדורסל הגברים לא הרימו גבה?
"דווקא לא. היו הרבה פרגונים. המון איחולי בהצלחה. כולם מקווים שזה ידחוף את הענף קדימה. בכל מקרה, ענף הכדורסל הוא די קטן, גם גברים וגם נשים, ובסך הכל היו באמת תגובות טובות".
"לא לוקח תפקידים על פי רוגע"
שנה לא פשוטה עברה על דרוקר (54), שהצליח להשאיר בעונה שעברה את בני הרצליה בליגת העל במחזור האחרון, ואחרי סיום אמוציונלי. הוא אפילו מירר בבכי והודה כי הרגיש שהוא "בחלום רע". עכשיו הוא מגיע לבמה הרבה יותר נינוחה, ובעיקר בלי שום לחץ. נבחרת הנשים אמנם פותחת את מוקדמות אליפות אירופה, אבל היא גם תשחק בטורניר הגמר שייערך בארץ בעוד שנתיים.
"אני לא לוקח תפקידים על פי רוגע", מבהיר דרוקר. "כן, עברתי שנה מטורפת, עם קורונה ופציעות של שחקנים. להישאר עם הרצליה בליגה אחרי מה שעברנו, כששתי קבוצות נשרו, זה היה יותר מבסדר". המאמן החדש של נבחרת הנשים אף חשף כי היו לו אופציות אחרות בקיץ. "יכול להיות שזה מוזר שאני לא מאמן קבוצת גברים, אבל הייתי יכול לצאת לאירופה. היו לי הצעות, אבל החלטתי להישאר כאן".
בחוזה עם איגוד הכדורסל, אגב, אין מניעה שיאמן במקביל לנבחרת הנשים גם קבוצה מליגת העל לגברים – אם תגיע הצעה אטרקטיבית. בכל זאת, אחרי המשחק מול לטביה תהיה לנבחרת הפסקה של שנה שלמה עד למשחק הרשמי הבא – מול היריבה השנייה בבית, שבדיה.
"זה לא מונע בעדי, כאמור, לאמן במקביל, כי יש זמן פנוי. אבל גם התחייבתי לעשות הכל כדי לקדם את השחקניות ולעזור לנבחרת במה שאני יכול. יש פה כוחות חיוביים בענף, וצריך לנווט את זה. להיות מאמן לאומי זה כבוד, ללבוש את הגופייה של הנבחרת זה כבוד, וברגע שקיבלתי את התפקיד אעשה כל מה שאני יכול כדי להוביל אותה להצלחה".
אגב, אם תקבל הצעה לאמן קבוצה בליגת העל לנשים, תלך על זה?
"לא כרגע, זה בשבילי לא אופציה. מתרכז בנבחרת".
6 צפייה בגלריה
"שחקנית עם אינטליגנציית משחק יוצאת דופן". ירדן גרזון
(צילום: באדיבות מינהלת ליגת העל לנשים בכדורסל)
דרוקר מגיע לנבחרת הנשים כשהיא אחרי חילופי דורות. לירון כהן, שי דורון, קטיה לויצקי או נעמה שפיר כבר פרשו והדור החדש כולל שחקניות צעירות, כמו דניאל קארש, ירדן גרזון, עדן ציפל והקפטנית עדן רוטברג, הליגיונרית היחידה, שמשחקת בליאז' הבלגית.
בספורט נשים הפערים בין היריבות עצומים. נראה שאנחנו מגיעים לקמפיין המוקדמות בלי הרבה סיכוי לנצח.
"שמעתי ואני יודע מה עשינו. היו כאלה שאמרו לי: 'במקום שנפסיד 30, אם נקבל 20 או 15 זה יהיה כמו ניצחון'. יש יתרונות ויש חסרונות בזה שאני לא באתי מהענף. אחד היתרונות שאני מאוד פתוח, טהור, נקי. לא מקורב לזה ולא מקורב להוא. אני בגישה שאנחנו צריכים להתכונן ולהסתכל על עצמנו. אם אנחנו נבנה נבחרת טובה, אז הכל יהיה בסדר".
"זו לא תהיה נבחרת של עדן רוטברג ועוד 11"
עד עכשיו, יש הבדל בין אימון בקבוצות גברים ונשים?
"בעיקר ברמה האתלטית. היכולת האישית בכדורסל הגברים, באופן טבעי, יותר גבוהה. התרשמתי זה מהרצון של השחקניות, הן צמאות ורוצות להשתפר ולהתקדם. להגיע למקומות הכי גבוהים. כיף להתחיל בקרקע כזו".
מאמני נבחרות בדרך כלל מביאים איתם אנשים שהם אוהבים לעבוד איתם. הפעם הצוות שלך מורכב מאנשים מתוך המערכת.
"זה דבר שהיה חשוב לי, כי אני לא באתי מהענף. ברגע שהכרתי את רועי לזר, עוזר המאמן, אז הוא גם נתן לי סקירה. מעבר להיותו מאמן מצוין, הוא אחד שיודע את רוב הדברים מסביב. בכל מקרה, הבאתי גם אנשים מהצוות שלי, מאמני כושר. שתהיה מעטפת גם רפואית וגם מקצועית".
זה לא סוד שעדן רוטברג הכוכבת הגדולה של הנבחרת. היא זו שתצטרך לסחוב אותה גם בקמפיין הנוכחי?
"היא שחקנית מרכזית, אבל כדורסל זה לא טניס או ג'ודו. אני עדיין לומד ורואה את הבנות, וצובר את ההתרשמות שלי. כולם יודעים שקבוצות הגברים שלי שיחקו קשוח, יחד ועד הסוף, ואני מקווה שהגישה הזו תביא אותנו קדימה. זו לא תהיה נבחרת של עדן ועוד 11. אני אנסה לעשות זאת יחד עם עדן, אבל לא רק איתה".
ירדן גרזון, לפחות כרגע, היא הכישרון הגדול ביותר שיש לכדורסל הנשים הישראלי להציע.
"זו שחקנית שיכולה לעשות המון דברים. היא צעירה, וכבר יש לה הרבה על הכתפיים. מדובר באמת בכדורסלנית עם אינטליגנציית משחק יוצאת דופן".
