עלילות בני סכנין העונה (רשימה חלקית): משחק שנדחה בשעה ורבע (מול באר שבע), קביעת מיקום המשחק פחות מ-24 שעות לפני ההתמודדות (מול הפועל ירושלים), מכירת כ-1,000 כרטיסים מעל המותר (מול בית"ר). הענישה לאירועים החמורים הללו הייתה אפסית, אז הקבוצה החצופה הלכה עוד צעד קדימה וניסתה לחסוך באבטחה במשחק ההכתרה של מכבי חיפה. למה? כי אפשר. כך קיבלנו את הפארסה שמסכמת היטב את עונת 2021/22. עונה ששברה שיאים של זלזול באוהדים, יותר נמוך מזה אי אפשר לרדת.
תחשבו על אוהדי מכבי חיפה, שחיכו לחגוג אליפות כמו שצריך. הם יצאו מהעבודה מוקדם, עמדו בפקקים והגיעו לאצטדיון בפ"ת רק כדי להרגיש איך זה שיורקים לך בפנים. כאילו זה לא מספיק שהאוהדים משלמים מחירים מופקעים לאורך השנה תמורת מוצר בינוני במקרה הטוב, ולא מספיק שהמשחקים נערכים בשעות הזויות, שהאוכל במזנונים לא ראוי למאכל אדם, ושיש סיכוי שהם יחטפו אבוקה לראש או אולי מכות משוטרים – עכשיו גם מבטלים משחק אליפות ברגע האחרון.
אוהדי כדורגל הם מכורים. בעוד כמה ימים כולם ישכחו את ביטול המשחק ויעסקו בשערורייה הבאה, וכך הקבוצה של מוחמד אבו־יונס תוכל לחמוק מתחת לרדאר עם עונש מינימלי, שיהיה רחוק מלהרתיע את הקומבינטורים הבאים. תירוצים תמיד יש: "אנחנו קבוצה קטנה", "לא היה לנו מספיק זמן להתכונן". תהיו בטוחים שהתירוצים הללו ייפלו על אוזניים קשובות בבית הדין. כולם חברים של כולם, וכולם ביחד מזלזלים באוהדים.
עד שאוהדי הכדורגל לא יתאחדו, יארגנו מחאה ויפעלו כאיש אחד, לא יזוז פה שום דבר. העסקנים שמנהלים את הענף ימשיכו לשים את הקהל במקום האחרון, ולקבוע משחק בקריית שמונה ב־19.00 ביום ראשון, לסגור יציעים בלי להציע החזר כספי ולבטל משחקי אליפות.
כשהכדורגל חזר אחרי הקורונה ושוחק ללא קהל ביציעים, הקבוצות והמינהלת לא הפסיקו לכתוב כמה הן מתגעגעות לאוהדים. ברגע שהקהל חזר, מצאו דרכים חדשות לדרוך עליו ולהבהיר לו שהוא רק תפאורה במקרה הטוב. מ"התגעגענו אליכם" עברו ל"תגידו תודה שאנחנו בכלל מאפשרים לכם להגיע למגרש".
מנהלי הענף צריכים לזכור שגם למכורים יש גבולות, והם אפילו יכולים להיגמל לגמרי. הרי לפחות אוהד אחד שהגיע לפ"ת אתמול נשבע שזאת הפעם האחרונה שהוא בא למגרשים, והוא יגלה שהוא לא לבד. להרבה אוהדים כבר נמאס, וליגת העל תמצא את עצמה משוחקת מול יציעים ריקים. אולי זה בעצם מה שהעסקנים רוצים.
