לפני פחות משבועיים, רגע אחרי הבאזר באולם הקומפקטי בשטרסבורג, גיא פניני הרגיש משהו מוזר בגוף. הפועל חולון השלימה ניצחון דרמטי על הצרפתים בדרך להופעה ראשונה והיסטורית בפיינל־פור ליגת האלופות. הקפטן החולוני, שעבר בקריירה יותר מכל אחד שלבש את המדים הצהובים־סגולים באותו ערב, לא הצליח לעצור את ההתרגשות.
"זה התחיל בלחלוחית בעין, אולי שתיים", הוא מספר. "אתה יודע מה, בסוף גם הדמעות ירדו. פרץ של רגשות, עשינו היסטוריה".
דמעות? גיא פניני בוכה?
"התרגשתי. זו הייתה התפרצות של רגשות אחרי חמש שנים במועדון, כשבכל עונה עשינו צעד אחד קדימה. מהרגע שחתמתי בחולון, היה לי חשוב שהקבוצה תשחק בשתי מסגרות. שלמה אייזיק (הספונסר הראשי) הבטיח לי שזה מה שיקרה. היה להם מאוד חשוב להתחיל מסע גם באירופה. בשנים הראשונות התחלנו תהליך. הם למדו הכל מאפס. איך לצאת לחו"ל, לארגן טיסות. היה שכר לימוד, אבל בשנה שעברה הגענו לפיינל־8 והעונה עשינו את הצעד הנוסף. כמו שכבר אמרתי, חתיכת היסטוריה".
"שמח שבאים כאנדרדוג"
היסטוריה והיסטריה. חולון תעלה ב־6 במאי בבילבאו לפיינל־פור האירופי הראשון בתולדותיה, כשתפגוש את טנריפה הספרדית ("הקבוצה הכי חזקה במפעל"). פניני לא מתבייש לחלום על הנפת הגביע: "כמובן שזה אפשרי. מהניסיון שלי במשחקי פיינל־פור, גם כאנדרדוג וגם כפייבוריט, הכל יכול להיות. פיינל־פור זו חיה אחרת, מתנקזים לערבים האלה המון רגשות, עוצמות. באמת שאי־אפשר לדעת מה יהיה. לפעמים קבוצות שמגיעות פייבוריטיות יכולות לקרוס ברגע האמת. אני דווקא שמח שאנחנו באים כאנדרדוג. זה ייתן לנו יתרון, בטח במשחק בודד על הכרטיס לגמר. אין שום סיבה שלא נלך עד הסוף, זו המטרה".
מה סוד ההצלחה של הפועל חולון העונה, בטח באירופה?
"תתפלא, אבל זה שאין לנו כוכב אחד. או אם תרצה, אין לנו MVP אמיתי. יש בסגל כל כך הרבה שחקנים שמתעלים במשחק נתון. זה הכוח של הקבוצה. תחשוב על היריבות שלנו. אתה בא לשחק מול הפועל חולון ולא יודע מי יהיה היום השחקן המוביל, על מי צריך לשמור יותר או 'לחסל' בהגנה. כל פעם מישהו אחר יוכל להתעלות ולככב. סוד הצלחה שני הוא האופי שיש פה. אתה לא מבין מכמה בורות יצאנו. בליגה, בגביע, בליגת האלופות. בכל פעם ידענו לקום מהקרשים מחדש".
לפני ארבעה חודשים חולון הייתה במקום אחר. הפסד ביתי לבשיקטאש בסדרת הפליי־אין בליגת האלופות עמד לחסל את החלום האירופי, והמאמן האיטלקי מאוריציו בוסקאליה נשלח הביתה. גיא גודס, שכמה שבועות לפני כן פוטר ממכבי ראשל"צ, תפס את מקומו – והכל השתנה. "גיא בא והרגיע את המערכת עם השקט הנפשי שלו", מסביר פניני. "הוא השרה עלינו ביטחון מהרגע הראשון. הוא נכנס לשבוע מטורף של שלושה משחקי נוקאאוט. אם מפסידים בהם, מודחים מגביע המדינה ומאירופה".
לשמחת גודס, היה לו את פניני. שלשת ניצחון מטורפת באיסטנבול שלחה את הסדרה מול בשיקטאש למשחק שלישי ומכריע, שחולון עברה והמשיכה הלאה. "ברגע שניצחנו, הוא התחיל להכניס את הדברים שלו לסגנון המשחק, את החידודים והדגשים. כולם יודעים כמה כדורסל יש לגיא. ההבדל לעומת בוסקאליה? הדבר המשמעותי זה הביטחון והאמונה שהוא הביא והנחיל לנו".
כל הקבוצות המובילות בליגת העל מאומנות בידי ישראלים. יכול להיות שזילזלו במאמנים הישראלים שלא בצדק?
"הייתה פה רכבת של מאמנים זרים. חלקם הצליחו, חלקם לא. לא חושב שיש מחסור במאמנים ישראלים טובים. אגב, כמו שיש רכבת של שחקנים זרים בליגה, שאני לא יודע כמה היא מוצדקת. מקווה שאנשים יבינו שיש פה דור של מאמנים שיכולים להוביל קבוצות וגם לגרום לשחקנים ליהנות".
אחד מהם הוא חברך יותם הלפרין, שנמצא עם הפועל ירושלים בפסגת ליגת העל.
"יש תמיד חילופי משמרות, אין ואקום. וכן, יש כיום דור מוכשר מאוד של אנשי כדורסל. לא רק מאמנים. יש המון שחקנים שלומדים, רואים ועברו המון. יותם הוא דוגמה טובה. שחקן שעבר את כל המערכות הכי גדולות, בארץ ובאירופה, עבר מאמנים גדולים, יודע מה שצריך לעשות".
מרגיע, מטריף, מעורב
בגיל 38 ושבעה חודשים, פניני הוא, אם למישהו היה ספק, השחקן המבוגר בליגת העל. הוא כמובן אחד העוגנים של חולון, גם אם העונה הוא משחק, זורק וקולע פחות. הממוצעים: 5.7 נקודות, 2.2 ריבאונדים, 3.0 אסיסטים ורק 26 אחוז מחוץ לקשת - נמוכים מהשנים הקודמות שלו בקבוצה.
"אם אתה שואל אותי אם הייתי רוצה להיות יותר על הפרקט, ברור. כמה שיותר", צוחק פניני. "הרי אם לא היה לי את הדחף והתשוקה למשחק, לא הייתי כאן. אני, במקום שלי ברוטציה, יודע איך לתת את האימפקט שלי. לא רק בנקודות, אלא גם בלדבר, בלזרוק איזו עצה, כל מיני דברים שהניסיון שלי מביא לפרקט. וכן, יש לי עוד מה לתרום".
בלי קשר למספרים שלך, תמיד יגידו שאתה הווינר הגדול של הכדורסל הישראלי.
"זה מאוד מחמיא ולא מובן מאליו. בתור ילד, לא חלמתי בחלומות הכי ורודים שלי שאגיע לטייטל הזה. הלוואי שאצליח לקלוע עוד זריקה חשובה העונה, אולי כזו שתביא תואר אירופי. זה באמת יעשה את זה מושלם".
בגיל 38, כבר רואים את סוף הקריירה?
"אי־אפשר להילחם בזמן ובגיל. המחשבה על היום שאחרי קיימת. כרגע אני נהנה, מרגיש טוב עם עצמי פיזית. המטרה היא להמשיך ולשחק עוד כמה שנים".
ואז להפוך למאמן?
"לא לכל אחד מתאים להיות מאמן, צריך אופי מסוים. אני רוצה את זה, מקווה שכשאגיע לזמן הזה אני באמת אתחבר לתפקיד".
6 צפייה בגלריה
גיא פניני מניף גביע במדי מכבי. "אחרי שעזבתי את מכבי, חשבו שסיימתי את הקריירה"
(צילום: אורן אהרוני)
אתה כבר מכוון את החברים לקבוצה.
"בחולון אני מאוד מעורב מבחינת להסביר לשחקנים, לדבר. תוך כדי משחק אני נותן הערה או שתיים. אני מסתכל על המשחק בראייה שונה. אני מנסה להרגיע, או מנגד להטריף או לצעוק כשצריך. כל הדברים שאני אומר להם – אני עושה את זה כדי שננצח. גם בגיל 38, הכי חשוב לי זה הניצחון".
מה דעתך על הדור הבא של הכדורסלנים בארץ?
"הם חייבים לשחק. אם הם לא יקבלו במה, לא נדע מה פיספסנו. יש פה חומר ממש טוב, בסיס ישראלי צעיר וכישרוני. צריך לתת לשחקנים האלה את הבמה, לתת להם את המקום לפרוח, אבל גם לטעות ולהתפתח".
"קבוצות פוחדות בחולון"
מה הרגע הכי שמח שלך בקריירה?
"יש המון. קשה לבחור אחד. הזכייה ביורוליג ב־2014 היא ההישג הכי גדול, משמעותי. זה התעצם כי המשפחה הייתה איתי במילאנו. יש המון רגעים נוספים. הזכייה בגביע עם חולון. בעצם, כמעט כל זכייה בתואר. אני יכול להגיד לך שגם בזכייה בגביע עם חולון ב־2018 הייתי על סף דמעות".
"הווינר הכי גדול? בתור ילד לא חלמתי שאגיע לטייטל הזה. הלוואי שאצליח לקלוע עוד זריקה חשובה העונה, אולי כזו שתביא תואר אירופי. זה באמת יעשה את זה מושלם"
הרגע שאתה הכי מתחרט עליו בקריירה?
"לא אשקר, יש מקומות שאני מסתכל אחורה ואומר שטעיתי. לא אפרט. אבל אם אני מסתכל על הדרך הארוכה שעברתי, כל אותם דברים שעשיתי גם לימדו אותי. בגדול, אני באמת לא מתחרט על שום דבר".
שיחקת כמעט בכל הקבוצות הגדולות בישראל - הפועל ירושלים, מכבי ת"א ועד חולון. איפה היה לך הכי טוב?
"קשה לבחור. כל מקום נתן לי משהו. שכחת את מכבי רעננה, שהעניקה לי את הצ'אנס הראשון. קפיצת המדרגה הייתה בירושלים, מכבי זה כמובן היה חלום. הפועל חולון זה סיפור מעניין".
ספר.
"אחרי מכבי כולם חשבו שסיימתי את הקריירה, הפרישו אותי. הלכתי לחולון ואלו מהשנים הכי טובות בקריירה. התחלתי לפרוח בגיל מאוחר יחסית. עברתי הרבה מקומות, בכל מקום הרגשתי תחושה של בית".
גם בנבחרת?
"וואו, זה כיף גדול. קוראים לזה מילואים, אבל זה יותר מזה. זו אולי התקופה הכי כיפית בשנה. בשבילי זה כבוד גדול כל עוד רוצים שאגיע. העלייה האחרונה ליורובאסקט הייתה מרגשת. יש שם חבר'ה מדהימים".
"כבר כששיחקתי נגד דני אבדיה בפעם הראשונה - ידעתי שהוא יהיה כוכב. אתה מרגיש את זה. הרגשתי את החומר שיש לו בידיים. הטאץ' לכדור, החוכמה, הגודל"
בקיץ יצטרף דני אבדיה.
"כבר כששיחקתי נגדו בפעם הראשונה ידעתי שיהיה כוכב. אתה מרגיש את זה. הרגשתי את החומר שיש לו בידיים. הטאץ' לכדור, החוכמה, הגודל. הוא עשה השנה בוושינגטון התקדמות מדהימה ואני ממש שמח בשבילו. הוא יהיה כוח משמעותי בקיץ".
יש לך חיבור מיוחד עם הקהל של חולון.
"זו אהבה ממבט ראשון. הקהל קיבל אותי בצורה הכי טובה שיש. הם באמת הכוח שמניע אותנו. קבוצות מגיעות להיכל טוטו ופוחדות. הם יגיעו בהמוניהם גם לבילבאו. שם אני מקווה שנחזיר להם, אולי אפילו עם זכייה בגביע, מי יודע?".
