קבוצות זקוקות לפעמים לשינוי קיצוני, ברור, חד. המשפט המפורסם אומר "אי אפשר להחליף את כל הקבוצה, אבל כן את המאמן". כשהעסק לא עובד, כשהתוצאות רעות, המאמן הולך הביתה, וזה בסדר, כיוון שהחלפת מאמן אכן גורמת לזעזוע הנדרש, רק חשוב לזכור שכאשר הרעש נעלם הקבוצה היא בסופו של דבר אותה קבוצה, והתוצאות חוזרות פעמים רבות להיות אותן תוצאות.
אנחנו מכירים זאת כ"אפקט החלפת המאמן". ברגע שהוא מפוטר באמצע העונה ומגיע מישהו במקומו – זמני או קבוע - הסיכויים לנצח במשחק הבא עולים באופן אוטומטי. זו לא רק תחושה אלא מציאות. בספרד, למשל, עומד אחוז ההצלחה של מאמנים במשחק הראשון שאחרי המינוי על יותר מ־42%. כשלוקחים בחשבון שמדובר לרוב בקבוצות במשבר, בעיקר קבוצות תחתית, מדובר במספר יפה. באנגליה הנתון מעט גבוה יותר, ובישראל אפילו עוד יותר. בשנות האלפיים עומד אחוז ההצלחה של מאמן חדש באמצע העונה על יותר מ-46% במשחק הראשון.
הכל בראש
רק בחודש האחרון קיבלנו שתי דוגמאות. בני לם ערך בכורה על הקווים של מכבי נתניה ולא רק שניצח, אלא שהקבוצה שלו הבקיעה ארבעה שערים, דבר שלא עשתה ב־17 המשחקים הקודמים שלה. המפסידה, מכבי ת"א, פיטרה בעצמה שבוע מאוחר יותר את המאמן שלה, פטריק ואן לוון, והמאמן הזמני המחליף, ברק יצחקי, ניצח כמובן במשחקו הראשון. לא מפתיע.
בשנות השמונים היה מנהג בליגה הברזילאית של החלפת מאמנים טובים, לא כאלה שהאוהדים קוראים לפטר, רק כדי להעלות את הסיכוי לנצח במשחק הבא. במקומות רבים בעולם מחכים עם חילופי מאמנים באמצע העונה לרגע שקודם למשחק חשוב, נגיד מול יריבה לתחתית. למה זה קורה? יש כמה סיבות. ההשפעה על השחקנים היא כפולה: החרב עוברת להיות מונחת על הצוואר שלהם ולא על זה של המאמן הקודם, וכך הם רוצים להוכיח למאמן החדש שמקומם במגרש. בנוסף, היריבה הראשונה לא יודעת למה להתכונן. בכדורגל של היום, בו יש הכנה מדוקדקת ליריבה לפני משחקים, פתאום חסר חלק משמעותי מהמידע הנדרש.
אז האפקט קיים, אבל חשוב להבין שהוא לא נשאר לנצח. לפי מחקרים שונים העלייה הברורה בתוצאות שמשיגה קבוצה נמשכת בין חמישה לשבעה משחקים לאחר חילוף המאמנים, ולאחר מכן, בהנחה שלא נעשו עוד שינויים גדולים כמו רכישות שחקנים, התוצאות מתחילות להתאזן. בליגות הבכירות הפער בין התוצאות שמשיג מאמן בשלושת המשחקים הראשונים לעומת שלושת האחרונים של קודמו הרבה יותר גדול מאשר, למשל, אם עושים אותה השוואה על פני 10 משחקים. בישראל אחוז ההצלחה מתייצב אחרי כחמישה משחקים.
כשירח הדבש מסתיים
חוקרים מכנים את תקופת חילוף המאמנים, את המשחקים הראשונים לאחר השינוי, במילים "ירח דבש", אבל כמו שקורה בנישואים של בני אדם ולא רק בין קבוצה למאמן, לאחר ימי החגיגות המאושרים מגיעה שגרה והתוצאות מתיישרות. יש כמובן חריגים. האנזי פליק הפך למאמן באיירן מינכן בנובמבר 2019 וזכה איתה בטרבל. יוסי מזרחי החליף את אוסי ארדילס כמאמן בית"ר ירושלים במחזור החמישי של עונת 2006/07 ולקח אליפות.
יש לא מעט דוגמאות נוספות, אבל הרבה יותר דוגמאות למאמנים מחליפים שפתחו בקול תרועה וההצלחה שלהם לא החזיקה מעמד. שוב – כל עוד לא בוצעו שינויים גדולים אחרים. גם ואן לוון הצליח ליותר מפרק ירח הדבש הממוצע, אבל ברגע שבו מאמנים אחרים הבינו איך מכבי ת"א משחקת באופן קבוע, היה קל להתמודד מולה. ראינו את זה כבר בפלייאוף בעונה שעברה.
בפעם האחרונה בה מאמן שהגיע אחרי המחזור השביעי (אחריו פוטר ואן לוון) הצליח לזכות באליפות, השנה הייתה 1959. במכבי ת"א צריכים להבין שהחלפת המאמן כנראה לא תהפוך את העונה שלהם לגמרי. צריכה להיעשות עבודה במישורים אחרים, מהניהול ועד לרכש. אולי יותר מעניין יהיה לעקוב דווקא אחרי נתניה, כיוון שבני לם הגיע למועדון בגיל 62 ובלי ניסיון אימון בקבוצת בוגרים. האוהדים מרוצים, אבל גם פה צריך לזכור את אפקט המאמן החדש, זה שניזון מאותה לחימה ומוטיבציה. זה שברוב המקרים נעלם אחרי כמה משחקים.
